טיטניק – הבדלי גרסאות

 

==רקע==

 

==בנייה וציוד==

טביעת הטיטניק יוצגה במבחר סוגות [[תרבות פופולרית]], ובכלל זאת ב[[ספרות]], ב[[קולנוע]], ב[[אגדה עירונית|מעשיות ואגדות עירוניות]], ועוד. למעשה, שמה הפך למטאפורה - באנגלית רווחת אמרת הכנף "לסדר את הכיסאות על סיפון הטיטניק", שמשמעותה למעשה - עריכת שינויים לא מהותיים בזמן שבו יש צורך בשינוי רדיקלי וקריטי. אמרת כנף אחרת מתייחסת ל"זכייה בכרטיס לטיטניק" - אירוע שנראה כמזל גדול, אך מתברר כמפח נפש. אחת היצירות הבולטות היא הסרט "[[טיטניק (סרט, 1997)|טיטניק]]", שיצא לאקרנים ב-[[1997]] ובו כיכבו [[לאונרדו דיקפריו]] ו[[קייט וינסלט]]. הסרט זכה ב-11 פרסי [[פרס אוסקר|אוסקר]] והפך לאחד הסרטים המצליחים בהיסטוריה.

 

 

מספר מעשיות רומנטיות התפשטו בעקבות הטביעה. אחת מהן פורסמה על ידי הסופר האמריקאי [[אלברט האברד]], ולפיה [[אידה שטראוס]], רעייתו של [[איזידור שטראוס]] (אחד ממייסדי בית הכלבו [[מייסיס]]), סירבה להצטרף לנשים והילדים הנוטשים את הספינה, באומרה כי לא תנטוש את בעלה לאחר כל השנים בהן חיו יחדיו. חשיבותו של הסיפור עומדת גם אל מול פרסומים [[אנטישמיות|אנטישמיים]] ו[[שנאת זרים|קסנופוביים]] בעיתונות האמריקאית לאחר האסון, שתיארו את הגברים שניסו למלט עצמם על חשבון הנשים והילדים כ"יהודים", "איטלקיים" (או בני מיעוטים אחרים). יהודים שגילו אומץ לב תוארו בעיתונות כ[[אנגלוסקסים]], למשל [[בנימין גוגנהיים]]. באופן אירוני, סיפורה של שטראוס תואר גם ב[[התעמולה הנאצית|סרט תעמולה נאצי]] בשם "[[טיטניק (סרט, 1943)|טיטניק]]" מ-1943, אך זהותה היהודית הושמטה במכוון. הסופר האברד עצמו מת בדרך דומה לזו שתיאר בסיפור על שטראוס, בטביעת ה"[[לוזיטניה]]" שלוש שנים מאוחר יותר.