התנועה הצ'רטיסטית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויקיזציה |
מ הרחבה, ויקיזציה |
||
שורה 6:
האליטות הפוליטיות בבריטניה ראו בתנועה כסכנה ומעוררת מרד וסירבו לנהל משא ומתן עם מנהיגי התנועה או להיענות לחלק מדרישותיהם. הממשלה הבריטית מחצה סופית את התתנועה ב -1848. על אף שלא היו לתנועה הישגים מיידיים וישירים היא הביאה להתעוררות והתארגנויות פוליטיות בקרב מעמד הפועלים הבריטי בנוגע להדרתו מהבחירות לפרלמנט. היסטוריונים רואים בתנועה הצ'רטיסטית כהמשך למאבקים ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] כנגד שחיתות פוליטית וכהתפתחות לדמוקרטיזציה בבריטניה בתקופת המהפכה התעשייתית<ref>Malcolm Chase, Chartism: A New History (2007)</ref><ref>Boyd Hilton, A Mad, Bad, and Dangerous People?: England 1783-1846 (2006) pp 612-21</ref>.
[[File:Henry Hunt.jpg|thumb|[[הנרי האנט]] 1773-1835 חבר פרלמנט בריטי אשר הגותו על זכויות בני מעמד הפועלים השפיעה רבות על התנועה הצ'רטיסטית]]
==ששת הדרישות של הצ'רטר העממי==
שמה של התנועה נגזר מ"הצ'רטר העממי" ([[אנגלית]]: People's Charter), הצהרת עקרונות שפורסמה בשנת 1838 והעלתה את הדרישות הבאות:
שורה 16 ⟵ 17:
==דרכי פעולה ונסיונות מרי==
[[File:WilliamLovettYoung.jpg|thumb|[[וויליאם לובט]] 1800-1877 בין מנהיגי התנועה הצ'רטיסטית]]
חוק הרפורמה של שנת 1832 אכזב את מעמד הפועלים משנתן זכות בחירה לחלק גדול של המעמד הבינוני אך פסח על מעמד הפועלים. התנועה סחפה אחריה את ההמונים בבריטניה של אמצע המאה ה-19 והיו התארגנויות מקומיות ברחבי בריטניה. רובן הכירו ב[[וויליאם לובט]] (Lowett), בין מנסחי הצ'רטר העממי, כמנהיג התנועה.
| |||