גרונטוקרטיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
סקריפט החלפות (אוכלוסייה, לעתים)
שורה 1:
'''גרונטוקרטיה''' (מ[[יוונית]]: γέρων: זקן וקרטיה, שלטון; מילולית שלטון הזקנים) היא גרסה של שלטון [[אוליגרכיה|אוליגרכי]] שבו ישות נשלטת על ידי מנהיגים שהם [[זקנה|זקנים]] יותר באופן משמעותי מן הגיל של רוב האוכלוסיההאוכלוסייה הבוגרת. לעיתיםלעתים אופיו של המבנה ה[[פוליטיקה|פוליטי]] בחברה הוא כזה שהכוח במעמד השולט מצטבר בהדרגה ככל שהגיל עולה, כך שהזקנים ביותר מחזיקים ברוב הכוח השלטוני. אלה המחזיקים בעמדות הכוח השלטוני אינם בהכרח מחזיקים במשרות שלטוניות רשמיות, אלא לעתים קרובות בעלי השפעה מכרעת על האוחזים במשרה השלטונית.
 
עיקר כוחה של הגרונטוקרטיה הוא ביציבותה, מאפיין המתאים יותר למוסדות שלהם עקרונות שאינם משתנים לאורך זמן. גרונטוקרטיה עלולה להיות שיטת ממשל לא יעילה במוסדות שבהם שינויים תכופים ומהירים.
 
==גרונטוקרטיה במערכות ממשל מדיניות==
גרונטוקרטיה היא צורת ממשל נפוצה במדינות קומוניסטיות, בהן תקופת שרותו של אדם למפלגה היא אחד הכישורים העיקריים להתמנות כמנהיג. כך מנהיג המפלגה הקומוניסטית הסינית, [[מאו דזה-דונג]], היה בן 82 במותו. בשנות ה-80 וה-90 ב[[סין]] שלטו במדינה מי שכונו "שמונת בני האלמוות". ביניהם: [[דנג שיאופינג]] אשר שמר על כוחו בשלטון גם לאחר שהיה כמעט בן 90. [[צ'ן יון]] (1905{{כ}}-1995) היה ממנהיגי המפלגה הקומוניסטית עד למותו בגיל 89. [[פנג צן]] (1902{{כ}}-1997) פרש מתפקידו בהנהגת המפלגה בגיל 86. [[יאנג שאנגקון]] (1907{{כ}}-1998) התמנה לנשיא סין בגיל 81 ושימש בתפקיד עד גיל 86.
 
גרונטוקרטיה החלה להשתרש במערכות השלטון בברית המועצות החל משנות ה-70 ונמשכה עד מרץ 1985 לפחות, כאשר הנהגה צעירה ודינמית יותר, בראשות [[מיכאיל גורבצ'וב]], החלה להתבלט. [[ליאוניד ברז'נייב]] מת בשנת 1982, כשהוא עדיין מחזיק בתפקיד המנהיג בגיל 75. אף שסבל מ[[התקף לב]] בשנת 1975 ובריאותו הידרדרה לאחר מכן, המשיך לאחוז במשרה הרמה במדינה.
שורה 26:
==ראו גם==
* [[גילנות]]
 
 
==הערות שוליים==