|
|}
===[[איווה]]===
ב[[אסיפות הבחירה באיווה]] שהתקיימו ב-[[4 בינואר]] [[2012]] התמודדו 12 מועמדים. [[ג'ון האנטסמן]] החליט להימנע מלהשקיע כספים וזמן בהתמודדות באיווה, לאחר שראה שסיכויו בסקרים נמוכים. לפיכך החליט למקד את מאמציו במדינות הבאות. תוצאות ההתמודדות היו צמודות ביותר: בתחילה הוכרז [[מיט רומני]] כזוכה, לאחר שלפי הספירה עקף את [[ריק סנטורום]] בשמונה קולות. ה"ניצחון" במדינה הראשונה חיזק את רומני שאף ניצח ב[[הפריימריז בניו המפשייר|פריימריז בניו המפשייר]]. אולם כעבור ימים אחדים ולאחר שהתקיימה ספירה חוזרת התברר כי סנטורום הוא זה שניצח בבחירות בהפרש של 34 קולות. הישגו של סנטורום בולט במיוחד בהתייחס להערכה כי הוא לא נחשב למועמד בעל סיכויים גבוהים. לאחר היוודע התוצאות הודיעה [[מישל בקמן]], שזכתה בכחמישה אחוזים מהקולות, על פרישתה מהמירוץ.
{| class="toccolours" border="0" cellpadding="3" style=" margin: 0 1em 1em 0;"
|-
! bgcolor="#87cefa" | מועמד
! bgcolor="#87cefa" | קולות
! bgcolor="#87cefa" | אחוזים
! bgcolor="#87cefa" | צירים
|- bgcolor="#efefef"
| [[ריק סנטורום]]
| 29.839
| 24.40%
| 13
|-
| [[מיט רומני]]
| 29,805
| 24.37%
| 12
|- bgcolor="#efefef"
| [[רון פול]]
| 26,219
| 21.45%
| 0
|-
| [[ניוט גינגריץ']]
| 16,251
| 13.29%
| 0
|- bgcolor="#efefef"
| [[ריק פרי]]
| 12,604
| 10.31%
| 0
|-
| [[מישל בקמן]]
| 6,073
| 4.97%
| 0
|- bgcolor="#efefef"
| [[ג'ון האנטסמן]]
| 745
| 0.61%
| 0
|-
| אחר
| 341
| 0.29%
| 0
|- bgcolor="#efefef"
| צירים שלא התחייבו
|
|
| 3
|-
| '''סך הכול'''
| '''122,255'''
| '''100%'''
| '''28'''
|}
* הטבלה כוללת את המתמודדים שזכו במירב הקולות; טבלת התוצאות המלאה כוללת תשעה שמות. התוצאות הסופיות של הצירים על פי USAToday, עדכון אחרון 23 בינואר 2012 (19 יום לאחר הבחירות){{הערה|[http://www.usatoday.com/news/politics/primaries/iowa תוצאות סופיות באיווה]}}.
===[[ניו המפשייר]]===
ב[[הפריימריז בניו המפשייר|פריימריז בניו המפשיר]], שהתקיימו ב-[[10 בינואר]] [[2012]], ניצח [[מיט רומני]]. רומני היה מושלה של [[מסצ'וסטס]], שכנתה של ניו המפשיר, ונחשב מועמד מוביל גם בסקרים שקדמו לבחירות. ריק פרי בחר לדלג על המדינה ולהשקיע את מאמציו ב[[קרוליינה הדרומית]]. מי שהשקיע מאמצים רבים במדינה היה ג'ון האנטסמן, שהגיע למקום השלישי בלבד וצבר כ-17 אחוזים מהקולות.
שיעור ההצבעה היה הגבוה ביותר בתולדות הבחירות המקדימות במדינה.
{| class="toccolours" border="0" cellpadding="3" style=" margin: 0 1em 1em 0;"
|-
! bgcolor="#87cefa" | מועמד
! bgcolor="#87cefa" | קולות
! bgcolor="#87cefa" | אחוזים
! bgcolor="#87cefa" | צירים
|- bgcolor="#efefef"
| [[מיט רומני]]
| 97,531
| 39.25%
| 12
|-
| [[רון פול]]
| 56,849
| 22.88%
| 0
|- bgcolor="#efefef"
| [[ג'ון האנטסמן]]
| 41,948
| 16.88%
| 0
|-
| [[ניוט גינגריץ']]
| 23,409
| 9.42%
| 0
|- bgcolor="#efefef"
| [[ריק סנטורום]]
| 23,360
| 9.40%
| 0
|-
| [[ריק פרי]]
| 1,767
| 0.71%
| 0
|- bgcolor="#efefef"
| אחר
| 3,633
| 1.46%
| 0
|-
| '''סך הכול'''
| '''248,497'''
| '''100%'''
| '''12'''
|}
* הטבלה כוללת את המתמודדים שזכו במירב הקולות; טבלת התוצאות המלאה כוללת שלושים שמות.
===[[קרוליינה הדרומית]]===
לקראת הפריימריז בקרוליינה הדרומית ב-[[21 בינואר]] [[2012]], הודיע [[ג'ון האנטסמן]] ב-[[16 בינואר]] [[2012]] שלא ימשיך במירוץ. ב-[[19 בינואר]] 2012, ערב הבחירות המקדימות ב[[דרום קרוליינה]], הודיע [[ריק פרי]] על פרישתו מהמירוץ, והעביר את תמיכתו למועמד [[ניוט גינגריץ']]. גינגריץ' ניצח בבחירות בקרוליינה הדרומית וגרף 23 צירים. רומני זכה בשני צירים.
ב-10 באפריל פרש [[ריק סנטורום]] מהמירוץ ובכך הותיר את מיט רומני להיות המועמד המוביל לנשיאות המפלגה הרפובליקנית.
{| class="toccolours" border="0" cellpadding="3" style=" margin: 0 1em 1em 0;"
|-
! bgcolor="#87cefa" | מועמד
! bgcolor="#87cefa" | קולות
! bgcolor="#87cefa" | אחוזים
! bgcolor="#87cefa" | צירים
|- bgcolor="#efefef"
| [[ניוט גינגריץ']]
| 243,153
| 40.40%
| 25
|-
| [[מיט רומני]]
| 167,279
| 27.80%
| 0
|- bgcolor="#efefef"
| [[ריק סנטורום]]
| 102,055
| 17.00%
| 0
|-
| [[רון פול]]
| 77,993
| 13.00%
| 0
|- bgcolor="#efefef"
| אחר
| 10,686
| 1.80%
| 0
|-
| '''סך הכול'''
| '''601,166'''
| '''100%'''
| '''25'''
|}
* הטבלה כוללת את המתמודדים שזכו במירב הקולות.
==לוח זמנים==
| 