אליעזר חלפין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
תבנית וואלה |
||
שורה 2:
'''אליעזר חלפין''' ([[י"א בסיון]] [[תש"ח]], [[18 ביוני]] [[1948]] - [[כ"ו באלול]] [[תשל"ב]], [[5 בספטמבר]] [[1972]]) היה [[מתאבק]] בסגנון יווני רומי, שימש גם כעוזר מאמן ושופט וכן חבר משלחת [[ישראל באולימפיאדת מינכן (1972)]], מקורבנות [[טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן]].
אליעזר חלפין נולד ב[[ריגה]] בירת [[לטביה]], שבאותה תקופה
אליעזר זכה בתארים רבים, ביניהם מקום רביעי באליפות הנוער של
אליעזר היה אדם שקט, ביישן וצנוע ועבד לפרנסתו כמכונאי. בסוף שירותו הצבאי הגשים את חלומו כשיצא לייצג את ישראל באולמפיאדה. הוא הספיק לקיים שלושה קרבות, ניצח באחד והפסיד בשניים.
39 שנים אחר הטבח הנורא, בפברואר 2011, הוחזרה תעודת הספורטאי של אליעזר למשפחתו אחרי שנשמרה אצל אזרח גרמני. התעודה הוחזקה במשך כל הזמן הזה אצל שוטר גרמני, ולאחר מותו השיב בנו, הולצר טילמן, את התעודה לשגרירות ישראל בגרמניה. הטקס נערך בהשתתפות שגריר גרמניה בישראל הארלד קינדרמן, סגן שר החוץ [[דני איילון]] ונציגי משפחות הנרצחים.
==נסיבות מותו==
לפנות בוקר של יום שלישי ה-5 בספטמבר 1972 פרצו מחבלים לבניין בו התגוררו חברי המשלחת הישראלית לאולימפיאדת מינכן. המחבלים פרצו לאחד החדרים בו שהו שישה ישראלים ודרשו מהם להוביל אותם לחדרים נוספים בהם ישנו ספורטאים ישראלים. הנחטפים הצביעו על חדר נוסף בו שהו שישה ישראלים נוספים, ביניהם גם אליעזר.
שורה 15 ⟵ 14:
משה ויינברג, מאמנו של אליעזר ניסה לברוח, נורה ונהרג. בין המחבלים, שהחזיקו עשרה בני ערובה לבין הרשויות הגרמניות נפתח משא ומתן מתיש שנמשך יום שלם. במהלכו ירו המחבלים בחטוף נוסף, מרים המשקולות [[יוסף רומנו]].
בסופו של היום הוסכם בין המחבלים לגרמנים, שבני הערובה, יחד עם המחבלים, יועברו במסוקים לנמל התעופה הצבאי של מינכן ומשם ימריאו לקהיר. תשעת בני הערובה הועלו על שני מסוקים שנחתו בנמל התעופה הצבאי, שם נעשה ניסיון חילוץ כושל על
11 ספורטאים שיצאו בשליחות המדינה כשדגל ישראל מונף מעל ראשם, חזרו ב- 11 ארונות עטופים בדגל המדינה.
אליעזר היה בן 24 במותו. הותיר אחריו הורים ואחות. הובא למנוחות בבית העלמין בקרית שאול, תל
==קישורים חיצוניים==
|