סריסה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ofekalef (שיחה | תרומות)
Nik Sage~hewiki (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[תמונה:Macedonian Phalanx.jpg|שמאל|ממוזער|600px400px|פלנקס חמוש בסריסות]]
 
'''סריסה''' (מיוונית: σάρισα) הינו [[רומח]] ארוך שנכנס לשימוש ב[[הצבא המוקדוני|צבא המוקדוני]] בתקופתו של המלך [[פיליפוס השני]] והמשיך להיות נשק סטנדרטי לכל אורך [[התקופה ההלניסטית]]. למרות שהסריסה הייתה מקובלת גם ככלי נשק של פרשים, פרסומה העיקרי נבע מהיותה הנשק העיקרי של ה[[פלנקס]] המוקדוני וההלניסטיושל הפלנקס ההלניסטי.
 
==מקורות לידע שלנו אודות הסריסה==
הסריסה נזכרת רבות בחיבורים היסטוריים מהעת העתיקה, למשל בכרוניקות של [[אריאנוס]], של [[קורטיוס רופוס]] ושל [[ליוויוס]] ובביוגרפיות של [[פלוטארכוס]]. דיוניםבהיסטוריה רבישל חשיבות[[פוליביוס]] בסריסהניתן מהתקופהלמצוא ההלניסטיתדיונים מופיעיםרבי בהיסטוריהחשיבות בסריסה של [[פוליביוס]]התקופה ההלניסטית. נוסף על כך זוכה הסריסה להתייחסויות מפורטות בכתבי הטקטיקנים ההלניסטיים, [[איליאנוס]], [[אסקלפיודוטוס]], [[פוליאנוס]] ואחרים.
 
בין הממצאים הארכיאולוגיים מהם ניתן ללמוד על הסריסה יש לציין את השרידים שנמצאו בקבר בוורגינה אשר במקדוניה התחתונה, בתל הקבורה שב[[כירוניאה]] ובהקבר של ליסון וקליקיס. כמו כן ניתן ללמוד על הסריסה ועל השימוש בה ממטבעות ומפסלים מהתקופה ההלניסטית, מהמונומנט של [[לוקיוס אמיליוס פאולוס]] ב[[דלפי]] מהסרקופאג של [[אלכסנדר הגדול]], מהפסיפס ב[[פומפיי]] וכיוצא באלו.
שורה 30:
===הסריסה וגודל המגן של חייל הפלנקס===
מחמת אורכה נאלץ חייל הפלנקס להחזיק את הסריסה בשתי ידיו. אסקלפיודוטוס ציין כי קוטר המגן הגיע ל-61 סנטימטרים. לעומת זאת טוען החוקר [[בצלאל בר כוכבא]] כי קוטר המגן לא עלה על 50-45 סנטימטר. מרקל סובר כי אורך רדיוס המגן חייב להיות קטן מאורך האמה, שאורכה בעת העתיק נאמד בכ-43 סנטימטר.
אסקלפיודוטוס טען כי המגן היה תלוי מהצוואר ואילו בר כוכבא קובעסובר כי המגן הוחזק ביד. בניגוד למגיני ה[[הופלון]] המקדונייםהמוקדוניים המפורסמים, הידועים בקימור הגדול שלהם ובקישוטים שעליהם, נשא חייל הפלנקס מגן ברונזה בעל קימור קטן וללא קישוטים כדי לצמצם במשקלו.
 
 
==הסריסה כאלמנט המבחין בין הפלנקס ההופליטי לפלנקס המוקדוני==
הפלנקס המוקדונית נבדלת מהפלנקס היוונית הקלאסית המורכבת מהופליטים בשני מרכיבים עיקריים: כלי הנשק העיקרי והמגן הנלווה. הסריסה המוקדונית הייתה ארוכה באופן משמעותי מהדורו - 4.5 עד 5.5 מטרים מול 2 עד 2.5 מטרים. החנית של ההופליטים נישאה ביד אחת ושימשה לדקירה אקטיבית ואילו הסריסה המוקדונית נישאה בשתי ידיים ושימשה לדקירה פסיבית. ראוי לציין כי הנושא של ההתקפה ההופליטית שנוי במחלוקת בין החוקרים (בייחוד טיבו של ה''אות'יסמוס'' - פעולת הדחיקה של הפלנקס ההופליטי). ההופליט יכול היה להחזיק מגן גדול (''הופלון'' או ''אספיס'') ואילו הפלנגיט המוקדוני הנושא את נשקו בשתי ידיו יכול היה לשאת רק מגן קטן. יתרה מזאת, ההופליט יכול היה להזיז את מגינו במהלך הלחימה ואילו המגן של הפלנגיט המוקדוני נישא באופן פסיבי (תלוי על הצוואר או מוצמד ליד).
 
==החזקת הסריסה בפלנקס==
[[קובץ:Makedonische phalanx.png|שמאל|ממוזער|650px400px|פלנקס בו מחזיקות השורות הראשונות את הסריסות במקביל לקרקע]]
 
פוליביוס העניק תיאור טוב של הפלנקס ההלניסטית של ראשית המאה השנייה, אשר בה הגיעה הסריסה לאורך של 6.4 מטר. בפלנקס, שמתאר פוליביוס, עמדו החיילים במרווח של 90 סנטימטר אחד מהשני. הסריסות של השורה הראשונה הוחזקו במקביל לקרקע כאשר 4.5 מטרים מהסריסה בולטים קדימה. השורות השנייה עד החמישית הטו גם הן את הסריסות שלהן קדימה (לא ברור אם במקביל לקרקע או בזווית אחרת). הסריסה החמישית בלטה 90 סנטימטר מעבר לשורה הראשונה אם הוחזקה במקביל לקרקע ופחות מכך אם בהטייה אלכסונית. השורות השישית עד השמינית של הפלנקס בתקופתו של אלכסנדר, או עד השורה ה-16 בתקופה ההלניסטית, השעינו את הסריסות שלהן על כתפי האיש שלפניהן ובכך יצרו מיסוך שסיפק הגנה מסויימת ללוחמי הפלנקס מפני נשק קליעים.
 
==הסריסה כמשפיעה על מבנהומבנה הפלנקס==
הפלנקס היה מבנה מסודר מעצם הווייתו כאשר השורות השנייה עד השישית סגורות בין החלקים האחוריים של הסריסות שלפניהן והשורות הראשונה עד הרביעית סגורות בין החלקים הקדמיים של הסריסות שמאחוריהן. המבנה המסודר והצפוף היה מוגבל מאוד ביכולת התמרון מלבד הצעידה קדימה. הפלנקס לא יכול היה להסתובב, לאגף או לסגת אחורה תוך שמירה על קוהרנטיות של המבנה (בניגוד לפלנקס ההופליטי). ברם, ההתקפה החזיתית של פלנקס חמוש בסריסות הייתה רבת עוצמה והכריעה רגלים, פרשים ובמקרה אחד אף פילים.
 
אורכה של הסריסה יצר מבנה טקטי שלחימתו הייתה מוגבלת בעיקר למישורים. קפלי קרקע, ערוצים ומכשולים אחרים היו שוברים את מבנה הפלנקס ומאפשרים לאויב לחדור לשורותיו. מכיוון שהחיילים החמושים בסריסות היו נלחמים רק במבנה צפוף והיו מוגבלים מאוד באפשרויות הלחימה האינדיבידואלית, הרי ברגע שחדרו חיילי אויב למבנה, או שהתקיפו אותו מהצד או מאחור, היה הופך הפלנקס לחסר ערך.
 
==ההשפעה הטקטית של הסריסה על הפלנקס==
===הסריסה כאלמנט המבחין בין הפלנקס ההופליטי לפלנקס המוקדוני===
הפלנקס המוקדונית נבדלת מהפלנקס היוונית הקלאסית המורכבת מהופליטים בשני מרכיבים עיקריים: כלי הנשק העיקרי והמגן הנלווה. הסריסה המוקדונית הייתה ארוכה באופן משמעותי מהדורו - 4.5 עד 5.5 מטרים מול 2 עד 2.5 מטרים. החנית של ההופליטים נישאה ביד אחת ושימשה לדקירה אקטיבית ואילו הסריסה המוקדונית נישאה בשתי ידיים ושימשה לדקירה פסיבית. ראוי לציין כי הנושא של ההתקפה ההופליטית שנוי במחלוקת בין החוקרים (בייחוד טיבו של ה''אות'יסמוס'' - פעולת הדחיקה של הפלנקס ההופליטי). ההופליט יכול היה להחזיק מגן גדול (''הופלון'' או ''אספיס'') ואילו הפלנגיט המוקדוני הנושא את נשקו בשתי ידיו יכול היה לשאת רק מגן קטן. יתרה מזאת, ההופליט יכול היה להזיז את מגינו במהלך הלחימה ואילו המגן של הפלנגיט המוקדוני נישא באופן פסיבי (תלוי על הצוואר או מוצמד ליד). פיטר קונולי טוען כי חנית ארוכה יותר מהדורו וקרובה יותר לסריסה נכנסה לשימוש כבר בפלנקס המעובה של התבאנים, אשר הביס את ספרטה ואת בעלות בריתה ב[[קרב לאוקטרה]] וב[[אפמינונדס#המערכות המאוחרות וקרב מנטיניאה|קרב השני]] ב[[מנטיניאה]].
 
===התארכות הסריסה וההבדל בין הפלנקס המוקדוני לפלנקס ההלניסטי===
הפנלגיטים החמושים בסריסות נקראו [[פזטיירוי]]. בדומה ל[[הטיירוי]], שהיו יחידה [[של פרשים כבדים]], ול[[היפספיסט|היפספיסטים]], שהיו יחידה עילית של רגלים, נלקחו הפזטיירוי נושאי הסריסות אך ורק מקרב הנתינים המוקדונים. שלוש יחידות אלו שימשו הן כלוז של הצבא והן כיחידות הנאמנות ביותר למלך המוקדוני. חשוב להדגיש כי בצבאות של פיליפוס השני ושל אלכסנדר הגדול, לא שימש הפלנקס החמוש בסריסות הכוח ההתקפי המרכזי, אלא דווקא הפרשים הכבדים. לראיה ב[[קרב גרניקוס#מהלך הקרב|קרב גרניקוס]], ב[[קרב איסוס#הקרב|קרב איסוס]], ב[[קרב גאוגמלה#מהלך הקרב|קרב גאוגמלה]] וב[[קרב הידספס]] היו אלו הפרשים אשר ביצעו את ההתקפה העיקרית. כפי הנראה רק ב[[קרב כירוניאה]] תפקד הפלנקס המוקדוני ככוח ההתקפי העיקרי (ישנם חוקרים הטוענים כי בקרב זה לא השתתפו יחידות פרשים משמעותיות).
 
בראשית [[מלחמות הדיאדוכים]] לא חלו שינויים משמעותיים בסריסה ובמבנה הפלנקס. התבססות הממלכות של הדיאדוכים שניצחו, הביאה לגידול במספר האיכרים המתיישבים בערי המדינה ההלניסטיות. תופעה זו תרמה תרומה משמעותית לגידול במספר הפלנגיסטים על חשבון הפרשים. כתוצאה מכך, תפס הפלנקס מקום מרכזי יותר ויותר בלחימה ההלניסטית. ניתן ללמוד על כך מהשוואת יחסי הכוחות בין הצבאות של אלכסנדר הגדול לבין הצבאות ההלניסטיים המאוחרים. בקרב גאוגמלה למשל, היו לאלכסנדר כ-40,000 רגלים, שכמחציתם לחמו כפלנקס חמוש בסריסות, וכ-7,000 פרשים, מתוכם 4,000 פרשים כבדים. ב[[קרב רפיח]], שנערך בין [[מצרים התלמיית]] לבין [[הממלכה הסלאוקית]] יותר ממאה שנים אחרי גאוגמלה, היו ל[[תלמי הרביעי]] כ-70,000 רגלים, מתוכם כ-53,000 שלחמו במסגרת פלנקס, וכ-6,000 פרשים, ואילו ל[[אנטיוכוס השלישי]] היו כ-62,000 רגלים, מתוכם כ-30,000 שלחמו כפלנגיטים, וכ-5,000 פרשים.
 
כדי לחזק את יכולתו ההתקפית של הפלנקס, חל תהליך הדרגתי של הארכת הסריסה. מה-4.5 עד 5.5 מטרים המיוחסים לסריסה בתקופתו של אלכסנדר התארכה הסריסה עד לשיא משוער של 6.4 מטרים (על אף שבמקורות מוזכרות גם סריסות באורך 7.3 מטרים). הארכת הסריסה שיפרה את המחץ של התקפת הפלנקס ההלניסטי. ברם, הפלנקס החמוש בסריסות שמלכתחילה היה מבנה נוקשה יותר מהפלנקס ההופליטי, הפך קשיח אף יותר עם הארכת הרמחים. דוגמא לדואליות של חיזוק המחץ של ההתקפה לצד הירידה בגמישות ניתן לראות ב[[קרב פידנה]] בין [[הרפובליקה הרומית]] לבין [[הממלכה המוקדונית]] המאוחרת. [[לגיון|הלגיונות הרומים]] נהדפו לאחור מלחץ התקדמותו של הפלנקס המוקדוני (המאוחר). ניסיונותיהם של הלגיונרים לקצוץ את חוד הסריסות ב[[כלי נשק בצבא הרומי#גלאדיוס|חרבותיהם הקצרות]] ולהידחק לתוך שורות הפלנקס לא עלו יפה. אך כשיחידות הפלנקס המתקדמות הגיעו לקרקע משובשת יותר נוצרו פערים במבנה. הלגיונרים הרומיים נכנסו לתוך פערים אלו ועשו שמות בפלנקס המוקדוני, שחייליו לא יכלו להילחם כיאות בטווח קרוב.
 
 
==ראו גם==
* [[דורו (כלי נשק)]]
* [[קיסטוןקסיסטון]]
* [[פלנקס#הפלנקס המקדוני|הפלנקס המוקדוני]]
 
==קישורים חיצוניים==
* [http://myweb.unomaha.edu/~mreames/Alexander/sarissa_jones.html תמונות של דורו הופליטי מול סריסה מוקדונית]
 
 
==ביבליוגרפיה==
שורה 59 ⟵ 66:
* גלילי, אלעזר, '''מערכת רפיח 217 לפסה"נ: טקטיקה, אסטרטגיה ולוגיסטיקה בעולם ההלניסטי''', ירושלים: מוסד ביאליק, 1999.
* Bar Kochva, Bezalel, '''The Seleucid Army: Organization and Tactics in the Great Campaigns''', Cambridge: Cambridge University Press, 1976
* Markle, Minor M., III, "The Macedonian Sarissa, Spear, and Related Armor," '''American Journal of Archaeology''', Vol. 81, No. 3, (Summer 1977), pp. 323-339
* Markle, Minor M., III, "Use of the Sarissa by Phlilp and Alexander of Macedon," '''American Journal of Archaeology''', Vol. 82, No. 4 (Autumn 1978), pp. 483-497
* Peter Connolly, '''Greece and Rome at War''', London: Greenhill Books, 1998
* Sage, Michael M., Warfare in Ancient Greece: A Sourcebook''', London: Routledge, 1996
 
[[קטגוריה:נשקי מוט]]