יום הזיכרון לשואה ולגבורה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה תגית: חשד למילים בעייתיות |
מ שע |
||
שורה 1:
[[קובץ:Yom HaShoah.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טקס יום השואה בתיכון ישראלי]]
'''יום הזיכרון לשואה ולגבורה''' המצוין ב[[ישראל]] מדי שנה ב[[כ"ז בניסן]] (או בתאריך סמוך לו), מוקדש להתייחדות עם זכר [[השואה]] שהמיטו ה[[נאצים]] ועוזריהם על [[העם היהודי]], ועם זכר מעשי הגבורה ומעשי המרד בימים ההם.
==חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה==
בתחילה הנהיגה הכנסת בשנת [[1951]], יום זיכרון שנקרא אז "יום השואה ומרד הגטאות". בשנת [[1953]] נזכר בשמו הנוכחי במסגרת חוק יד ושם. לבסוף חוקק ב־[[1959]] חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה בעקבות מאבק ציבורי של [[ניצולי השואה]].
תחילתו של יום הזיכרון היא עם [[שקיעת החמה]], וסיומו עם [[צאת הכוכבים]] למחרת. כללי [[הלוח העברי]]<ref>[[לא בד"ו פסח]]</ref> מונעים מיום כ"ז בניסן לחול ב[[שבת]], אולם כדי למנוע חפיפה בין יום הזיכרון לבין כניסת השבת או [[מוצאי שבת]], נקבעו בחוק הכללים הבאים:
* אם חל כ"ז בניסן ביום שישי, מוקדם יום הזיכרון ביום אחד, ומתקיים ביום חמישי, כ"ו בניסן.
* אם חל כ"ז בניסן ביום ראשון בשבוע, נדחה יום הזיכרון ביום אחד, ומתקיים ביום שני, כ"ח בניסן (כלל זה הוחל משנת תשנ"ז-1997).
סעיף 2 לחוק קובע את אופיו של יום הזיכרון:
{{ציטוט|תוכן=ביום הזיכרון תהא בכל רחבי המדינה דומיה של שתי דקות בהן תשבות כל עבודה ותיפסק כל תנועה בדרכים; יקוימו אזכרות, עצרות עם, וטקסי התייחדות במחנות הצבא ובמוסדות החינוך; הדגלים על הבניינים הציבוריים יורדו לחצי התורן; תכניות השידורים ברדיו יביעו את יחודו של היום, ובבתי השעשועים יעלו אך נושאים ההולמים את רוחו.}}
== קביעת התאריך של יום הזיכרון==
סביב קביעת התאריך שייוחד ליום הזיכרון התנהל דיון שעיקרו איזה יום יוכל לסמל את תקופת השואה. כאשר התנהל הוויכוח סביב השאלה הזו, הגישה לגבי [[זיכרון השואה]] הייתה להלל את ה[[אתוס]] של היהודי הלוחם, את אלו שנאבקו ב[[נאצים]]. רק בעשורים מאוחרים יותר התגבשה גישה שכללה בזיכרון השואה גם גיבורים מסוג אחר - אלו שעמדו בזוועות המלחמה וקידשו את החיים, ילדים שהבריחו מזון וכדומה. בשל כך, רצו לייחד את יום השנה לפרוץ [[מרד גטו ורשה]] כיום הזיכרון לשואה ולגבורה. אולם ה[[מרד]] ב[[ורשה|וורשה]] פרץ ב-[[19 באפריל]] [[1943]], [[י"ד בניסן]] ערב [[חג]] ה[[פסח]] [[ה'תש"ג]], וערב חג הפסח איננו תאריך מתאים ליום זיכרון לאומי. לבסוף הוחלט בשנת [[1951]] לקבוע את כ"ז בניסן - תאריך שהוא שישה ימים לאחר תום חג הפסח ושבוע לפני [[יום הזיכרון לחללי צה"ל]].
<ref>שנר משה, [http://www.oranim.ac.il/Site/heb/TmplCourse.aspx?CourseID=320&AccountID=25 מועדי ישראל - יום הזיכרון לשואה ולגבורה] - מכללת אורנים</ref>
מרד גטו ורשה החל עקב נסיונו של [[יורגן שטרופ]] לרצוח את כל תושבי הגטו במועד זה, ולהגיש "הישג" זה ל[[פיהרר]] ליום הולדתו (על-פי התאריך הלועזי). מכיוון שכך יש סמיכות זמנים בין יום השואה ויום הולדתו של [[אדולף היטלר|היטלר]], ולכן אחת לכמה שנים השניים אכן מצטלבים.
סמליותו הדתית של התאריך באה לידי ביטוי בכך שהוא חל בימי [[ספירת העומר]] שהם ימי אבל לעם ישראל. סמליותו הלאומית באה לידי ביטוי בכך שהוא חל שמונה ימים לפני [[יום העצמאות]] ובכך מדגיש את המעבר של הלאום היהודי "[[משואה לתקומה]]".
יש הרואים בקביעת [[הרבנות הראשית לישראל]] את [[עשרה בטבת]] כ"יום הקדיש הכללי" לזכר נפטרים שיום מותם לא נודע, ובפרט קורבנות השואה, כבחירת תאריך חלופי לזיכרון השואה, שיש בה אף התנגדות מסוימת לאתוס הזוכר דווקא את הלוחמים (בבחירת התאריך המקביל לפרוץ מרד גטו ורשה). תאריך זה של עשרה בטבת פורסם על ידי הרבנות שנתיים קודם לכן (כבר בשנת [[1949]]) מתוך ראיית השואה כחורבן המודרני. לאחר מכן התקשתה הרבנות לקבל את התאריך של יום השואה מאחר שה[[הלכה]], לפי דעות אחדות, אוסרת [[אבלות (יהדות)|להתאבל]] בחודש [[ניסן]].
==אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה==
[[תמונה:Yom HaShoah Flags halfmast.jpg|דגל ישראל בחצי התורן לרגל יום השואה|שמאל|250px|ממוזער]]
מדי שנה קובעת ועדת השרים לענייני טקסים, נושא מרכזי אחר, אשר אירועי יום הזיכרון באותה שנה יסובו סביבו.
* אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה נפתחים בערבו, בעצרת הממלכתית שנערכת ב''רחבת גטו ורשה'' ב[[יד ושם]] בירושלים בשעה 20:00. העצרת נערכת במעמד [[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]], [[ראש הממשלה]], ניצולי שואה, ו[[הדור השני לשואה|בני הדור השני]]. העצרת כוללת נשיאת נאומים, ביניהם של הנשיא וראש הממשלה, הדלקת שש משואות על ידי ניצולי שואה לזכר ששת מיליוני הנספים, קריאת קטעי קריאה, שירים, תפילת [[יזכור]] ו[[אל מלא רחמים]] וקריאת פרקי [[תהלים]].
* בשעה 10 בבוקר מושמעת בכל רחבי ישראל [[צפירת זיכרון|צפירת דומיה]] בת שתי דקות, ולאחריה מתקיימים אירועי זיכרון נוספים ליד [[אנדרטה|אנדרטאות]], בבתי ספר, במחנות צה"ל, ברשויות המקומיות ובמוסדות ציבור. ב"[[יד ושם]]" מתקיים לאחר ה[[צפירת זיכרון|צפירה]] טקס הנחת זרים באנדרטה לזכר מרד גטו ורשה.
* טקס פתיחת מפעל ההנצחה "[[לכל איש יש שם (מפעל הנצחה)|לכל איש יש שם]]" נערך ב[[משכן הכנסת]]. במהלכו מקריאים חברי הכנסת וראשי המדינה את שמות קרוביהם שנספו בשואה. מעמד דומה מתקיים ב"יד ושם" באוהל יזכור, וברחבי המדינה. מפעל הנצחה זה נועד להשיב לנספים את שמם, להנציחם כיחידים, כבני אנוש בעלי זהות, שכן מספר הנספים העצום, שישה מיליון, בלתי נתפס ועלול לטשטש את העובדה כי אבדן של כל יחיד הנו אבדן של עולם מלא.
* עצרת הזיכרון המרכזית נערכת בצהריים באוהל יזכור שב"יד ושם".
* טקסים שונים לציון יום השואה נערכים גם ברחבי העולם.
* את האירועים נועלות עצרת [[תנועת נוער|תנועות הנוער]] שנערכת באנדרטה לזכרו של [[מרדכי אנילביץ']] שב[[קיבוץ]] [[יד מרדכי]], ועצרת הזיכרון בקיבוץ [[לוחמי הגטאות]].
* [[דגל ישראל|דגלי ישראל]] מורדים לחצי התורן כאות אבל. בתי שעשועים, מסעדות, בתי קפה ובתי קולנוע סגורים בערב יום השואה<ref>חוק יום הזכרון לשואה ולגבורה, תשי"ט - 1959 באתר [[הכנסת]] http://www.knesset.gov.il/shoah/heb/memorial_law.htm</ref>. ערוצי הטלוויזיה והרדיו מייחדים שידוריהם ליום זה.
בשנים האחרונות נערך ב[[תיאטרון תמונע]] ב[[תל אביב]], במקביל לטקס הממלכתי, [[טקס יום השואה האלטרנטיבי]], אשר נושא אופי שונה ולא ממלכתי, ושם לו למטרה לקרב את זיכרון השואה לדור הצעיר. סביב טקס זה נתעוררו מחלוקות ופולמוס ציבורי רב.
רבנים ב[[התנועה הרפורמית - יהדות מתקדמת בישראל|תנועה ליהדות מתקדמת]] ובתנועה ה[[קונסרבטיבים|קונסרבטיבית]]<ref>[http://www.schechter.edu/insightIsrael.aspx?ID=34 רבני מכון שכטר קוראים לצום ביום השואה]</ref> קראו לציין את יום השואה כיום תענית ציבור כללי. וועד הרבנים של התנועה בצפון אמריקה החליט כי אין לקיים חופות ביום זה תוך הסתמכות על כך שבימי תענית אין מקיימים חופות.<ref>217. [http://data.ccarnet.org/cgi-bin/respdisp.pl?file=217&year=narr Wedding on Yom Hashoah]</ref>
==חוק איסור הכחשת השואה==
חוק נוסף העוסק בזיכרון השואה הוא [[s:חוק איסור הכחשת השואה|חוק איסור הכחשת השואה]] תשמ"ו-1986, שבו נקבע עונש מאסר של חמש שנים לאיש "המפרסם, בכתב או בעל פה, דברים ה[[הכחשת השואה|מכחישים]] את המעשים שבוצעו בתקופת השלטון הנאצי ושהם פשעים כלפי העם היהודי או פשעים כלפי האנושות, או ממעיטים את ממדיהם, בכוונה להגן על מבצעי הפשעים הללו או להביע להם אהדה או הזדהות" (סעיף 2 לחוק).
== מצעד החיים ==
בשנת [[1988]] החל להיערך מדי שנה [[מצעד החיים]] (בניגוד ל[[צעדות המוות]] מימי [[השואה]]) ב[[אושוויץ]] שיזם [[אברהם הירשזון]] בסבסוד [[משרד החינוך]]. במצעד משתתפים אלפי תלמידי תיכון ישראלים ואלפי יהודים מרחבי העולם, ובסיומו מתקיים טקס זיכרון.
==הנושא השנתי של יום הזיכרון לשואה ולגבורה==
מידי שנה, בוחר הארגון להנצחת השואה, "[[יד ושם]]", את הנושא המרכזי שעליו ימוקד יום הזיכרון לשואה. מכיוון שלשואה פנים אין קץ, נקודות מבט ואירועים שונים, הוחלט שבכל שנה ייבחר נושא אחד, שיציג באופן מסוים את השואה ותוצאותיה מנקודת מבט אחת בתחום מסוים.
* תש"ס-2000: "גורל המשפחה היהודית בשואה" - הניסיון לשמור על שלימות המשפחה ואחדותה בתוך התופת.
* תשס"א-2001: "מרדיפות להשמדה המונית" - ציון שישים שנה לנקודת המפנה של המלחמה עם הפלישה לברית המועצות.
* תשס"ב-2002: "קולם האחרון" - דברים אחרונים ומכתבים של היהודים בשואה.
* תשס"ג-2003: "ההתנגדות היהודית בשואה" - בסימן שישים למרד גטו ורשה.
* תשס"ד-2004: "עד היהודי האחרון" - "יד ושם", בשנתו ה-50, עושה מאמץ עילאי לאתר את כל שמות היהודים שנספו ובכך להנציחם ב"דפי עד".
* תשס"ה-2005: "כאב השחרור והחזרה לחיים" - לאחר שמחת הניצחון, מתגלה לעם היהודי ממדי האסון. הניצולים אוזרים עוז ומחליטים להמשיך לשקם את חייהם בארץ ישראל.
* תשס"ו-2006: "צלם האדם בצל המוות" - חרף כל הקשיים העצומים, גילו אנשים רבים תעצומות נפש ולא דאגו רק לעצמם אלא גם לאנשים רבים.
* תשס"ז-2007: "למען ידעו דור אחרון" - עדות ועדויות. רישום ותיעוד התרחשויות במהלך השואה, תוך כדי חרוף נפש, ביומנים ובספרים. בנוסף, הניצולים המוסרים את עדותם האישית. כך, שלשלת הזיכרון לא תמוש.
* תשס"ח-2008: "ובחרת בחיים" - ניצולי השואה ומדינת ישראל. עליית הניצולים ארצה, גיוסם לצבא בהתנדבות, פועלם החשוב בבניית הארץ ובניית חייהם ומשפחותיהם בארץ.
* תשס"ט-2009: "ילדים ובני נוער בשואה" - דרך התמודדותם של הילדים עם תלאות השואה.
* תש"ע-2010: "קולם של הניצולים" - סיפורם וקורותיהם של ניצולי השואה בתחומי הזיכרון וההנצחה והשתתפותם כאנשי עדות למשלחות לפולין.
* תשע"א-2011: "שברי זיכרון" - הפנים מאחורי המסמכים, החפצים והתצלומים. צירוף שברי העולם היהודי המנופץ ושחזור האירועים אשר הולידו הרס ואת החיים בצל האסון הנורא.
* תשע"ב-2012: "היחיד והיחד" - סולידריות יהודית בתקופת השואה. קשיי היחיד במאבק להישרדות מול האחריות ההדדית והעזרה לזולת.
==ימי זיכרון לשואה בעולם==
נוסף על ישראל, עוד עשרות מדינות מקדישות יום זיכרון לשואה. ב[[קנדה]] נקבע היום גם כן לתאריך העברי כ"ז בניסן. [[ארצות הברית]] מקיימת "שבוע זיכרון", מראשון שלפני כ"ז בניסן ועד ראשון שאחרי. ב[[גרמניה]], [[צרפת]], [[בריטניה]], [[איטליה]] ובעוד שמונה מדינות באירופה נקבע היום ל-[[27 בינואר]], יום השנה לשחרור מחנה הריכוז [[אושוויץ|אושוויץ-בירקנאו]]. בעקבותיהן קבע ה[[או"ם]] יום זה כ[[יום הזיכרון הבינלאומי לשואה]]. ישראל מציינת בתאריך זה את יום המאבק ב[[אנטישמיות]]. 11 מדינות נוספות באירופה קבעו ימי זיכרון לשואה בתאריכים אחרים.<ref>עמירם ברקת, [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=416983&contrassID=2&subContrassID=21&sbSubContrassID=0 רוב מדינות המערב מציינות "יום שואה", רובן ביום שחרור אושוויץ], בעיתון "[[הארץ]]"</ref>
==ראו גם==
*[[השואה]]
*[[השואה - מונחים]]
*[[יום הזיכרון הבינלאומי לשואה]]
==לקריאה נוספת==
* א' בן-עמוס וא' בית-אל, "טקסים, חינוך והיסטוריה: יום השואה ויום הזיכרון בבתי ספר בישראל", בספר: ר' פלדחי וע' אטקס (עורכים), '''חינוך והיסטוריה - הקשרים תרבותיים ופוליטיים''', תשנ"ט, עמ' 457 - 479.
* [[בת-שבע דגן]], "יום השואה והגבורה בגן הילדים", הד הגן נ"ג (1989), עמ' 229-232
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=category:Yom HaShoah|שם ויקישיתוף=יום השואה}}
* [http://education.yadvashem.org/ בין העתים - הרשת החברתית של יד ושם ללימוד השואה ולהוראתה]
* הטקסט המלא של [http://www.knesset.gov.il/shoah/heb/memorial_law.htm חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה, תשי"ט-1959], באתר הכנסת.
* [http://www1.yadvashem.org.il/yv/he/education/educational_materials/2010.asp חומרים חינוכיים ליום הזיכרון לשואה ולגבורה] באתר יד ושם
* [http://www.education.gov.il/moe/hagut/zikaron.htm יום השואה והגבורה] באתר משרד החינוך
* [http://www.knesset.gov.il/shoah/heb/shoah.htm יום הזיכרון לשואה ולגבורה] באתר הכנסת
* [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3155 יום הזיכרון לשואה ולגבורה] באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
* [http://web.macam98.ac.il/~ochayo/111.htm הוראת השואה באמצעות בולים] באתר מקם
* [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Moe/Shoa/history/nissan.htm יום הזיכרון לשואה ולגבורה] באתר מנהלת תקשוב ומערכות מידע משרד החינוך
* {{אתרישיבה| קישור=http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=325 | סוג=שיעורים | נושא=יום השואה}}
* {{אתרישיבה| קישור=http://www.yeshiva.org.il/ask/?cat=304 | סוג=שאלות ותשובות | נושא=יום השואה}}
* שלמה ברין, [http://www.etzion.org.il/dk/5770/1217maamar3.html כ"ז בניסן כיום הזיכרון לשואה]
* רוני שטאובר, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16341 הוויכוח בשנות החמישים בין הציונות הדתית לבין השמאל הציוני על מועד יום הזיכרון לשואה]
*[http://www.piyut.org.il/cgi-bin/search.pl?lang=&teiman=&YearCicle=20&Tradition=&RulerComponents=yearcycles&Notes=&NowSong=&NewPerformance=&Scripts= פיוטים לימי הזיכרון] באתר '[http://www.piyut.org.il הזמנה לפיוט]'. כולל מילים, באורים, מאמרים מלווים, לחנים וביצועים
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{חגי ישראל ומועדיו}}
[[קטגוריה:זיכרון השואה]]
[[קטגוריה:ימי זיכרון|שואה ולגבורה]]
[[קטגוריה:ישראל: מועדים לאומיים|זיכרון לשואה ולגבורה]]
[[en:Yom HaShoah]]
[[ar:ذكرى الكارثة والبطولة]]
[[ca:Dia de record de l'Holocaust]]
[[cs:Jom ha-šo'a]]
[[de:Jom haScho'a]]
[[es:Yom HaShoah]]
[[fi:Jom hašoa]]
[[fr:Yom HaShoah]]
[[hr:Jom hašoa]]
[[it:Yom HaShoah]]
[[ja:ヨム・ハショア]]
[[nn:Jom hasjoá]]
[[no:Jom Hashva]]
[[pt:Yom HaShoá]]
[[ru:Йом ха-Шоа]]
[[tl:Yom haShoa]]
[[yi:יום השואה]]
| |||