תעלת מים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ע |
מ שוחזר מעריכות של 46.116.140.105 (שיחה) לעריכה האחרונה של Vagobot |
||
שורה 1:
[[תמונה:Suez Canal he.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תעלת סואץ - צילום לוויין]]
'''תעלה''' היא מעבר בין שני גופי [[מים]], שלרוב נחצב באופן מלאכותי בידי ה[[אדם]], ונועד למטרות תעבורה, ניקוז או [[מסחר]]. התעלות מקשרות בין [[נהר|נהרות]], [[ים|ימים]], [[אוקיינוס|אוקיינוסים]] או [[אגם|אגמים]], ומשמשות למעבר סירות ואוניות. תעלות משמשות גם לניקוז שטחים מוצפים.
==היסטוריה==
תעלות נחפרו כבר בימי קדם ב[[מצרים]], ב[[הודו]], ב[[סין]], ולאחר מכן גם ב[[בבל]]. התעלה הארוכה והעתיקה ביותר הפועלת עד היום היא [[התעלה הגדולה של סין]] שחלקה הקדום ביותר נחפר ב[[המאה ה-5 לפנה"ס|מאה ה-5 לפנה"ס]]. אורכה של תעלה זו הוא כ-1,800 [[קילומטר|ק"מ]], והיא מחברת בין הערים [[בייג'ינג]] ו[[האנגג'ואו]].
ישנה סברה האומרת, כי [[תעלת סואץ]] של ימינו, המחברת את [[ים סוף]] עם [[הים התיכון]], נחפרה עוד ב[[המאה ה-7 לפנה"ס|מאה השביעית לפנה"ס]], בהוראתו של אחד מפרעוני מצרים. בכל מקרה, תעלת סואץ נחרבה על ידי שליט [[אסלאם|מוסלמי]] כלשהו בשנת [[767]] לספירה.
[[נבוכדנאצר]] [[מלך]] [[בבל]] בנה תעלה מלאכותית שחיברה את הנהר [[חידקל]] לנהר [[פרת]].
==אורך תעלות==
[[קובץ:Amsterdam Canals - July 2006.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תעלה ב[[אמסטרדם]]]]
אורכן הכללי של התעלות בעולם הוא מעל 40,000 קילומטרים, כמחצית מזה ב[[אירופה]]. רוב התעלות ב[[אירופה]] נבנו בין השנים [[1400]]-[[1500]]. לאחר שהומצאו מנעלי התעלות, אשר נתנו את האפשרות לחפור תעלות במקומות של הבדלי גובה בפני האדמה או המים, החל פיתוח ובנייה נרחבת של תעלות ברחבי העולם. את זכות הראשונים של מנעלי התעלות יש כאלו שנותנים ל[[איטליה]], ואילו יש כאלו שנותנים דווקא ל[[הולנד]].
רחבה ועומקה של כל תעלה נקבעים לפי האוניות והספינות שיעברו בה. התעלה נחפרת לעומק בו יעבור בה כלי השיט הכבד ביותר, ועדיין ישאר בין הגחון לבין קרקע התעלה מטר אחד. רוחבה של התעלה אמור לאפשר לשני כלי שייט גדולים לעבור באותו הזמן דרך התעלה מבלי לפגוע אחד בשני.
בדרך כלל, נחפרות התעלות על ידי מכונות חפירה מיוחדות. כאשר התעלה נחפרת במקום שבו אדמה רכה - נבנות צלעות התעלה משופעות. כאשר התעלה נחפרת במקום שבו אדמה קשה או אבן - נבנות צלעות התעלה תלולות.
==סוגי תעלות==
* [[תעלת השקיה]] היא תעלה המשמשת להעברה ופיזור של מי השקיה.
* [[תעלת ניקוז]] היא תעלה המשמשות לניקוז שטחים מוצפים או בסכנת הצפה.
* [[חפיר|תעלת הגנה]] תעלת הגנה ליישומים צבאיים. בעת העתיקה התעלה הוצפה במים. בעת המודרנית התעלה מגינה בפני התקפת [[רכב קרבי משוריין|כוח שריון]]
* [[תעלת כבלים]] היא תעלה בתוכה מניחים צינורות תשתית תת-קרקעיים.
== תעלות בינלאומיות ==
אלו תעלות מים שנחפרו או שודרגו בידי אדם המקשרים חלקי ים שונים. תעלות אלו פתוחות לשיט בפני כולם לפי אמנות מיוחדות או חוקים מיוחדים של המדינה בה התעלה עוברת. התעלות הבינלאומיות העיקריות הן:
=== תעלת סואץ ===
{{ערך מורחב|תעלת סואץ}}
נחפרה במצרים, בין השנים 1854-1869 על ידי "החברה העולמית של תעלת סואץ" ובראשה המהנדס [[פרדיננד דה לספס|דה לספס]] ומחברת בין ים התיכון לים האדום. בשנת 1866 פורסם צו מלכותי עות'מאני שקבע שהתעלה היא נתיב בינלאומי ונייטרלי הפתוח לכל אונייה שהיא ובתעריף שווה לכול. ב-1888 נחתמה [[אמנת קושטא]] הקובעת שהתעלה פתוחה לכל אונייה כולל אוניות מלחמה, אף אם הן שייכות למדינה הנלחמת נגד האימפריה העות'מאנית. אוניות מלחמה יוכלו להצטייד רק בציוד מינימלי בנמלי התעלה, יעברו את התעלה במהירות האפשרית, יעברו לפחות 24 שעות בין מעבר אונית מלחמה אחת לשניה ולחיילים לא יתאפשר לרדת מהאוניות בנמלי התעלה. כל המדינות שחתמו על האומנה מתחייבות לשמור על גדות התעלה ולמנוע אפשרות של הפרעה לשיט האניות בה. מצרים תהיה אחראית על מילוי החלטות אלו. ב-1904 נחתם הסכם בין צרפת לבריטניה ולפיו בריטניה תהיה אחראית על הגנת התעלה ולא מצרים וכך היה כולל בזמן שמצרים הפכה למדינה עצמאית ב-1922. בהסכם בריטי-מצרי מ-1936 נקבע שהתעלה שייכת למצרים אך היא נתיב מים בינלאומי שבריטניה שומרת עליו. ב-1954 יצאו כוחות בריטניה ממצרים וזו, בניגוד לאמנת קושטא, סגרה את התעלה בפני האוניות הישראליות. ב-1956 הלאימה מצרים את התעלה. מועצת הביטחון של האו"ם דנה בנושא ואישרה את ההלאמה אך מצרים הסכימה לאפשר לכל אניה לעבור בתעלה. בריטניה ומצרים ניסו להחזיר את המצב לקדמותו ובעזרת ישראל פתחו ב[[מלחמת סיני]]. המלחמה לא צלחה, מבחינתן, והמדינות נאלצו להסכים עם הלאמת התעלה ומצרים התחייבה לאפשר לכל אניה לעבור דרך התעלה. למרות זאת, נשאר האיסור לאניות הישראליות בטענה מצרית שאוניות אלו עלולות לסכן את ביטחונה של מצרים. למרות החלטות שונות של מועצת הביטחון שקבעו שמצרים מפירה החלטות ואמנות בינלאומיות התעלה נשארה סגורה בפני ישראל. כאשר אניה ישראלית בשם "בת גלים" ניסתה לעבור בתעלה, היא הוחרמה וצוותה נאסר. ב-1967, בעקבות [[מלחמת ששת הימים]], הגיע [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] עד גדות התעלה ולאורך זמן רב, זו הייתה סגורה למעבר אניות. דבר זה דירבן את יצורן של מיכליות ענק שעברו דרך מעברי מיים אחרים ולא דרך התעלה וערכה של זאת ירד מאוד. לאחר הסכם השלום עם מצרים האניות הישראליות עוברות באופן חופשי בתעלת סואץ.
=== תעלת פנמה ===
{{ערך מורחב|תעלת פנמה}}
זו מחברת בין האוקיינוס האטלנטי והשקט. גם בה מותר לכל אניה לעבור, לפי אמנת קושטא ולפי הסכם ארצות הברית-בריטניה מ-1901. ב-1955 החליטה ממשלת ארצות הברית לחפור תעלה חדשה שתתאים למעבר מיכליות נפט ונושאות מטוסים. ב-1965 נחתם הסכם בין ארצות הברית ופנמה לפיו זו האחרונה תקבל ריבונות מלאה עלן התעלה והיא מתחייבת לשמור את אמנת קושטא.
=== תעלת קיל ===
{{ערך מורחב|תעלת קיל}}
מחברת את הים הבלטי עם הים הצפוני ונמצאת בשטחה של גרמניה. לפי [[חוזה ורסאי]] מ-1919, גרמניה התחייבה לאפשר לכל אניה לעבור בתעלה זו כולל אניות קרב של מדינות שאינן נמצאות במצב מלחמה עם גרמניה. בזמן מלחמת העולם השנייה גרמניה ביטלה את חוזה ורסאי, כולל לגבי תעלת קיל, והוא חודש רק לאחר המלחמה.
=== תעלת קורינתוס ===
{{ערך מורחב|תעלת קורינתוס}}
זו מחברת בין הים האגאי והים האדריאטי ועוברת בשטח יוון. חפירתה הושלמה בשנת 1893. השיט בה כפוף לחוק יווני הקובע שכל אניית סוחר יכולה לעבור בתעלה, אך לא אניות מלחמה.
| |||