איגור גוזנקו – הבדלי גרסאות

איגור גוזנקו נולד בכפר קטן ליד [[מוסקבה]] בשנת 1919. בגיל 16 הצטרף ל[[קומסומול]], תנועת הנוער [[קומוניזם|הקומוניסטי]]. לאחר מכן למד [[הנדסה]] במכון המוסקבאי ל[[אדריכלות]]. בשנת [[1941]], עם פלישת ה[[נאצים]] לברית המועצות, גוייס ל[[הצבא האדום|צבא האדום]] ונשלח לפנימייה במוסקבה של ה[[גה-אר-או]], ה[[מודיעין צבאי|המודיעיןמודיעין]] של [[הצבא האדום]]. לאחר מכן לחם בחזית ובשנת [[1943]] נשלח לשרת כפקיד צופן בשגרירות הסובייטתהסובייטית באוטווה בירת קנדה. במסגרת תפקידו פיענח הודעות מוצפנות שהגיעו לשגרירות מן הגה-אר-או והצפין הודעות שנשלחו אליו מהשגרירות.

משרדו של גוזנקו בשגרירות הופרד משאר חלקי השגרירות על ידי דלתות פלדה. פעולות הפיענוחהפענוח וההצפנה שגוזנקו ביצע נעשו תחת פיקודו של הנספח הצבאי הסובייטי בקנדה קולונל ניקולאי זבוטין, שהיה אף מפעילם של סוכני הריכולהריגול הסובייטים בקנדה. בתוקף תפקידו התוודע גוזנקו לפעילות הריגול הסובייטי במדינות המערב. מחוץ לשעות עבודתו התגורר גוזנקו בדירה שכורה באוטווה.

גוזנקו ואשת ואנה, שהצטרפה אליו בקנדה כשהיא בהריון, נהנו מן החיים הטובים בה. בספטמבר [[1944]] קיבל גוזנקו מברק ממוסקבה המורה לו ולמשפחתו לשוב למוסקבה, מאחר והנוהג היה שתפקידם של פקידי הצופן בשגרירות הוא למשך שנה אחת בלבד. קולונל זבוטין התערב בנימוק שכישוריו של גוזנקו חיוניים בשגרירות בגלל הכמות הרבה של תעבורת המידע שנתקבל בה ושוגרוממנהושוגר ממנה. באוגוסט [[1945]] הגיע מברק שני ממוזקבהממוסקבה המורה לגוזנקו לשוב מיד לברית המועצות. גוזנקו התלבט האם להענות לדרישה או להשאר במערב. הוא למד להכיר את חירויות הפרט מהן נהנו תושבי קנדה ורמת החיים בה בהשוואה לאלו שבארצו., והצטער על הפעולות שנקט הביון הסובייטי כלפי קנדה, בעלת בריתם במלחמה. בהשפעת שיקולים אלה החליט גוזנקו לערוק למערב וליטול עמו כמות גדולה של מסמכים חסויים שיעידו על פעילות רשתות הריגול הסובייטיות במערב.

ב -[[5 בספטמבר]] 1945 עזב גוזנקו את בית השגרירות ונטל עמו תיק ובו 109 מסמכים רגישים ביותר ובינהםובהם ספרי הצופן הסובייטי וחומר מפוענח. בתחילה ניגש ל[[המשטרה הרכובה המלכותית של קנדה|משטרת הרוכבים הקנדית]], אך השוטרים סירבו להאמין לסיפורו. אז פנה לעיתון מקומי באוטווה, אך העורך לא גילה ענין בסיפורו והציע לו לפנות למשרד המשפטים הקנדי. במשרד המשפטים לא נמצא פקיד תורן בשעות הלילה. נחרד מן המחשבה שהסובייטים יגלו את מעשהו הוא שב לדירתו ולמשפחתו וציפה לליל חרדות. אז פנו גוזנקו ואשתו לשכנים בדירה הסמוכה וביקשו להשאר אצלם עם בנם הקטן. השנכיםהשכנים נענו להם והסתירו אותם בדירתם. ואכן בשעת לילה ניסו סוכנים סובייטים ניסו לפרוץ לדירת משפחת גוזנקו. גוזנקו ראה אותם אותם דרך חור המנעול של דירת השכנים כשהם חודרים לדירתו ומחטטים בחפציו. אחד השכנים הזעיק את המשטרה והשוטרים הניסו את הסוכנים.

בבוקר הגיעו לבניןלבניין אנשי משטרת הרוכבים וגוזנקו מסר להם את המסמכים שהוציא מן השגרירות. אשתו ובנו הועברו למקום מחסה וגוזנקו הועברלמתקןהועבר למתקן סודי שנקרא "[[מחנה איקס]]"[http://en.wikipedia.org/wiki/Camp_X], אשר שימש בימי מלחמת העולם השנייה כמתקן אימונים למשימות חשאיות. גוזנקוהוא נחקר בו על ידי אנשי ה-[[MI5]] ה[[בריטניה|בריטי]] וה- [[FBI]] ה[[ארצות הברית|אמריקאי]].

כל המהלכים האלה היו למורת רוחו של ראש ממשלת קנדה [[ויליאם ליון מקנזי קינג| מקנזי קינג]] אשר ראהשראה את ברית המועצות כבעלת ברית במלחמה, זאת אף לאחר שנמסר לו כי גוזנקו איים בהתאבדות אם יוסגר לידי הסובייטים. לבסוף הכריע משרד החוץ הקנדי, בניגוד לעמדת ראש הממשלה, להעניק לו [[מקלט פוליטימדיני]].

בחודשים שלאחר מכן שבו הסובייטים פעמים אחדות ודרשו את הסגרתו של גוזנקו, אך משטרת הרוכבים המשיכה להחזיק את גוזנקו, אשתו ובנו במעצר הגנתי. גוזנקו נחקר ביסודיות והמסמכים שהביא נבדקו נבדקו לפרטיהם. נמצא כי הם אמיתיים ובעלי ערך רב ביותר מבחינה מודיעינית וכי הם חושפים רשת ריגול רצינית הפועלת בקנדה, ארצות הברית ובריטניה.

בפברואר [[1946]] הקימה ממשלת קנדה ועדת חקירה בראשות שני שופטים לחקור את פרשת גוזנקו. הועדההוועדה מצאה כי מספר אנשים, קנדים ובריטים, השתתפו ברשת ריגול סוביטית סובייטית. גוזנקו מסר לועדהלוועדה את שמות הקוד של סוכנים נוספים שככל הנראה נשאו משרות ממשלתיות בקנדה. הזהות של כמה מהם נחשפה והם הועמדו לדין ונגזרו עליהם עונשי מאסר. זהותם של אחרים נחשפה רק כעבור שנים רבות. הועדההוועדה הטילה על משטרת הרוכבים למצוא מקום מחסה בטוח לגוזנקו מחוץ לאוטווה והמשטרה החליטה כי מחנה X הוא המקום המתאים.

מנוסתו של גוזנקו אל החופש הסעירה את דעת הקהל בקנדה והוציאה אותה מאווירת הסולידריות של [[בעלות הברית]] במלחמה אל המציאות של [[המלחמה הקרה]]. גוזנקו היה קצין המודיעין הסובייטי הבכיר ביותר שחיפש מקלט פוליטימדיני במערב.

עדותו של גוזנקו נחשבה כמכרעת לגבי הרשעתו בדין של [[קלאוס פוקס]], [[פיזיקאי]] [[גרמני]] שמצא מקלט בבריטניה, נשלח לארצות הברית והצטרף ל"[[פרויקט מנהטן]]", והעביר את סודות [[פצצת אטום|הפצצה האטומית]] לידי ברית המועצות. כן נחשבה עדותו ככזו שסייעה להעמדתם לדין והרשעת של בני הזוג [[יוליוס ואתל רוזנברג]], בני [[יהודים]] אמריקאים, שנעצרו בשנת [[1950]], הורשעו בריגול למען ברית המועצותוהוצאוהמועצות והוצאו להורג בשנת [[1953]].

גילויו של גוזנקו וסודות הצופן הסובייטי שמסר הביאו לידי חשיפתםלחשיפתם של אנשי [[רשת קיימברידג']], [[דונלד מקלין]], [[גאי ברג'ס]] ו[[קים פילבי]], שערקו בעקבות החשיפה לברית המועצות. וכן של [[אלן נאן מיי]], פיזיקאי בריטי שהעבירמלבריתשהעביר לברית המועצות את סודות הנשק הגרעיני בימי מלחמת העולם השנייה. הגילויים הביאו גם לדי חשיפתולחשיפתו של קצין מודיעין בריטי שנחשב כחבר החמישי ברשת קיימברידג', [[ג'ון קאירנקרוס]] (John Cairncross).

השם הבדוי שהוענק לגוזנקו היה ג'ורג' בראון. חייהם של בני הזוג גוזנקו בקנדה היו חיים כשל בני המעמד הבינוני, אך תמיד התנהלו תחת אבטחה מתמדת של אנשי בטחון קנדים. בהיותם אינטלגנטים ויצירתיים עסקו בני הזוג ביצירה, גוזנקו הוציא לאור שני ספרים, האחד בשנת [[1948]] והשני בשנת [[1954]] ואשתו עסקה בציור נופים ובגננות. גוזנקו הצליח להשמר מפני חשיפה לציבור. הוא אמנם הופיע לעתים מזומנות ב[[טלביזיה]] הקנדית, אך זאת כראשוכשראשו עטוי מסכת בד כדוגמת המסכות שעטו עליהם אנשי ה[[קו קלוקס קלאן]].

בשנת 1948, שלוש שנים לאחר עריקתו, פירסם גוזנקו ספר פרי עטו בשם This Was My Choice (זוהי"זו הייתה בחירתי") ובו תאור של פרשת עריקתו. בשנת 1954 ראה אור רומן פרי עטו בשם The Fall of a Titan ("נפילתו של ענק"), ספר רחב יריעה בן למעלה מ- 500 עמודים על החיים ברוסיה שלאחר מלחמת העולם השנייה. הספר זכה באותה שנה בפרס הספרותי הגבוה ביותר בקנדה – פרס המושל הכללי, שהונק לו בטקס פומבי שנערך מטעם אירגוןארגון הסופרים הקנדי באולם האוניברסיטה של אוטווה. הספר תורגם ל[[עברית]] על ידי [[אהרון אמיר]] ויצא לאור בשני חלקים בשנת 1955.

בשנת 1948 הופק סרט ה[[סרט קולנוע|סרט הקולנוע]] [[ארצות הברית|האמריקאי]] The Iron Curtain ("מסך הברזל") על סיפורו של איגור גוזנקו. בסרט השתתפו [[דנה אנדריוס]] בתפקיד גוזנקו ו[[ג'ין טירני]] בתפקיד אשתו אנה. הסרט צולם במקומות ההתרחשות האמיתיים בקנדה.