טורקים מסחתים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט מוסיף: lez:Туьркер-Месхетинар |
מ ←הגלות |
||
שורה 50:
לקראת שנת 1944 התגבר חששו של [[סטלין]] מחלוקתה של ברית המועצות ללאומים השונים. חשש זה הוביל למדיניות של הגליית אוכלוסיות שלמות שנחשדו פוטנציאלית כל נאמנים. בנובמבר 1944 יישם סטלין, בעזרת יד-ימינו, [[לוורנטי בריה]], מדיניות של הכרזה על הטורקים המסחתים וקבוצות קטנות נוספות באזור "אוכלוסיות בלתי אמינות", שחייבות לגלות באופן מיידי מגאורגיה הסובייטית למרכז אסיה. בין [[15 בנובמבר|15]]-[[17 בנובמבר]] 1944, הגלו חיילים סובייטיים בכוח כ-100,000 מוסלמים ממסחתי, החרימו את רכושם והעלו אותם על קרונות בקר ל[[קזחסטן הסובייטית]], [[קירגיסטן הסובייטית]] ו[[אוזבקיסטן הסובייטית]].
הסיבות הספציפיות מאחרי החלטתו של סטלין להגלות את הטורקים המסחתים
הגולים ששרדו את תלאות המסע מגאורגיה למרכז אסיה (נמשך חודש שלם וגבה קורבנות בנפש), פוזרו ב-18 מחוזות ברחבי הרפובליקות הסובייטיות של קזחסטן, קירגיסטן ואוזבקיסטן. הם ייושבו מחדש במרכז אסיה בתנאי התיישבות מיוחדים (Спецпоселенец) שהגבילה את תנועותיהם. עד שנת [[1956]] הם תויגו על ידי ה[[נ.ק.ו.ד]] כ"אויביי האומה" (Враг народа). משוללי כל הזכויות הפוליטיות שלהם הם עבדו בעיקר כפועלים בחקלאות. חלק גדול מהם עסק בפיתוח [[ערבות הרעב]] (גולודנייה סטפה, Голодная степь) באובקיסטן. הם היו חייבים להירשם מספר פעמים בחודש בתחנת המשטרה וללא זכות למפקד עצמי. חלק מהאוכלוסייה המקומית הייתה עוינת למתיישבים החדשים. במשך 12 השנים הראשונות לגלות סבלו הטורקים המסחתים ממחסור חמור, אפליה ופיקוח חמור.
|