צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית (ספר) – הבדלי גרסאות

הספר מבוסס על מחקר ארך טווח שערך הרכבי בהסתמך על מקורות ארכיוניים של גופים וארגונים [[ערבים]]-[[פלסטינים]] שונים כגון [[הוועד הפועל הפלסטיני]] ו"[[האגודות המוסלמיות-הנוצריות]]", ועל ארכיוני השליטים בארץ: תיקי המושלים ב{{ה|תקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופה העות'מאנית}}, תיקי משרדי [[ממשלת בריטניה]] ב[[תקופת המנדט]], ו[[ארכיון]] "[[ועד הצירים]]" של התנועה [[ציונות|הציונית]]. הרכבי [[תיקוף|תיקף]] בחיבורו את תולדותיה של ה[[לאומיות]] הפלסטינית; התקופה הראשונה החלה לשיטתו ב-[[1918]], עם כיבושה של הארץ על ידי [[הצבא הבריטי]] וכינונו של [[הממשל הצבאי]] הבריטי ב[[ארץ ישראל]], ב-1920 החל השלטון הבריטי האזרחי והתקופה שמוגדרת כ"צמיחה" נמשכה עד ל[[פרעות תרפ"ט]] [[1929]]; התקופהמהתקופה השנייה, תחילהשתחילה ב-1929 החלה, לדעת הרכבי, "להתגבש בקרבם (של הפלסטינים) ההכרה כי שיטות המאבק החוקיות והפוליטיות לא קדמו את מטרתם - הדיפת הציונות מארץ ישראל - וכי יש לאמץ דרכי מאבק אלימות יותר".{{הערה|א, עמ' II.}} ונמשכה עד ל{{ה|מרד הערבי הגדול}}, או במינוח המקובל ב{{ה|יישוב}}: "פרעות תרצ"ו-תרצ"ט", שנמשכו בשנים [[1939]]-[[1936]].

בראשית הכרך הובאו הקדמה ופתח-דבר.{{ש}} במבוא הפרקים: "קדושת ירושלים וארץ ישראל באסלאם", "ארץ ישראל מבחינה מינהלית וחברתית בתקופת השלטון המוסלמי", ו"המגמות הפוליטיות בקרב הפלסטינאים ערב מלחמת העולם הראשונה. הרכבי מראה בו את התפתחות רעיון קדושת ירושלים וארץ ישראל באיסלאם ומתאר את המבנה המינהלי והחברתי בתקופות השלטון המוסלמי לשליטיו השונים בארץ ישראל. ערב [[מלחמת העולם הראשונה]] התפתחו מגמות פוליטיות חדשות בקרב [[ערביי ארץ ישראל]] לנוכח התמורות בממשל העות'מאני.{{ש}} פרק ראשון: "דחיית הציונות והתגבשות האידיאולוגיה הפלסטינאית בעניין ארץ ישראל", עוסק בהלך הרוח האנטי-ציוני בקרב הערבים הפלסטינים לאחר סיומה של מלחמת העולם הראשונה ועומד על הסיבות לו. הרכבי סוקר את האידאולוגיה של הלאומיות הערבית-הפלסטינית באותה תקופה ואת התמודדותה עם התמורות ביישוב היהודי.{{ש}} פרק שני: "מ"סוריה הדרומית" לפלסטין", מתאר את המצע הרעיוני לסוג של ריבונות ערבית-פלסטינית באיזור ארץ ישראל, בדמותם של רעיונות: "סוריה הגדולה", שנשען על הממד ההיסטורי ו"סוריה הדרומית" וקשיי ישומם. {{ש}} פרק שלישי: "העימות עם השלטון הבריטי", סוקר את מגוון הפעולות שעשו גופים וארגונים פלסטינים מול הממלכה המאוחדת שליטת הארץ על פי החלטת חבר העמים. הן כללו את יציאתן של משלחות ללונדון ומפגש עם מדינאים בריטים רמי מעלה, והתמודדות עם הצעותהם שרובן נדחו.{{ש}} פרק רביעי: "עלייתו של אל-חאג' אמין אל חוסייני, מתאר את מינויו למופתי ירושלים וכינון "[[המועצה המוסלמית העליונה]]", אשר הפכה לגוף שבשליטתו הבלעדית.{{ש}} פרק חמישי: תקורתה של האופוזיציה והתפתחותה".{{ש}} פרק שישי: "המפנה, 1929-1924".{{ש}} פרק שביעי: הסכסוך סביב "הכותל-המערבי" והשלכותיו".{{ש}} בסיום הכרך הובאו סיכום, נספחים, מקורות ומפתחות.