חיים מרדכי רולר – הבדלי גרסאות

כל יום היה לומד עד [[חצות היום]] כשהוא מעוטר ב[[תפילין]] לפי שיטת [[רבנו תם]], פרשה ב[[תורה]], פרק ב[[נ"ך]], פרק ב[[משנה]], דף [[גמרא]], [[זוהר]], [[ארבעה טורים]] עם ביאור [[בית יוסף]], [[שולחן ערוך]] ונושאי כליו, וספרי [[הלכה]] נוספים של [[ראשונים]] ו[[אחרונים]]. לאחר מכן היה מקיים מצוות [[ביקור חולים]] לפני שאכל [[ארוחת בוקר]]. התעניין בכל חולה ושאלו אם זקוק לעזרה כלשהי וכן עודדו רבות וברכו מכל הלב ברפואה שלמה. לאחר [[פת שחרית]] התיישב לכתוב חידושי תורה ותשובות לשאלות הלכתיות. לאחר זמן מה היה שוכב לנוח ולומד בספרי חסידות כמו [[תולדות יעקב יוסף]] (של ר' [[יעקב יוסף כ"ץ]] מ[[פולנאה]]), [[קדושת לוי]] (של ר' [[לוי יצחק מברדיצ'ב]]) ו[[נועם אלימלך]] (של ר' [[אלימלך מליז'נסק]]) ועוד, עד שנרדם. לאחר תנומה קלה חזר ללמוד ולכתוב. לאחר שסיים את כתיבתו לאותו היום, עסק בצרכי ציבור וקיבל אנשים בעניינים שונים לשאלות הלכתיות, עצות, המלצות, ברכות, וסיוע ותמיכה בעניין כזה או אחר. כמו כן פיזר מכספו לטובת נזקקים ואף התרים אחרים בעבורם. בייחוד עסק בזה לפני החגים וביותר לפני [[פסח]] ו[[סוכות]]. כשראה יהודי הסוחב סלים כבדים מיהר לשלם ליהודי עני סכום כסף מכובד כדי שיעזור לאותו יהודי ויקיים מצוות "עזוב תעזוב עימו". כשראה [[תלמיד חכם]] נושא משאות היה הוא עצמו עוזר לו. בשנותיו האחרונות לאחר שעלה ל[[ארץ ישראל]] ל[[ירושלים]] ביקש ממקורביו שיביאו לפניו עני כדי שיוכל לקיים [[מצוות צדקה]]. בלילה המשיך ללמוד עד שעות מאוחרות.{{ש}}

בצהרי [[ערב שבת]] היה [[טבילה|טובל]] ב[[מקווה]] ואומר את [[שיר השירים]] בהתלהבות ובקול ערב. את זמן הקידוש את דוחה עד לזמן מסוים כמנהג אדמו"רי בית רוז'ין ולאחר תפילת ערבית היה דורש לפני קהל המתפללים בענייני [[פרשת שבוע|פרשת השבוע]]. היה מקדש ושר את [[זמירות שבת|זמירות השבת]] בדבקות רבה. לאחר שינה קלה היה לומד מ[[חצות הלילה]] עד [[עלות השחר]] בספרי נגלה ונסתר. במשך כל השבת לא דיבר בענייני חול. ב[[מוצאי שבת]] לאחר ה[[הבדלה]] והזמירות, היה כותב את חידושי התורה שהתחדשו לו במשך השבת. ב[[ימים נוראים|ימים הנוראים]] היה באימה וביראה מפני דינו של [[הקדוש ברוך הוא]] והיה מנותק מענייני [[העולם הזה]], בימי החגים היה מלא שמחה רבה.{{ש}}

ב[[תמוז]] [[תש"ו]] עלה לארץ והתיישב בירושלים. סמוך לזמן [[הדלקת נרות]] ב[[ערב שבת]] [[פרשת לך לך]] ב[[ז' בחשוון]] [[תש"ז]] צלצל לרב הרצוג ואמר לו שהוא מצטרף להיתר עגונה שדנו בה באותו הזמן. הרב הרצוג שאלו מדוע צלצל לשם כך בשעה כזו. ענה הרב רולר שאינו רוצה לעכב היתר עגינות של בת ישראל "כי מי יודע מה ילד יום". ואכן, במוצאי אותה שבת נפטר ונקבר ב[[בית הקברות בהר הזיתים]]. בהלוויתו השתתפו אלפים רבים וביניהם רבנים נודעים. בין המספידים היו מגדולי הדור וביניהם הרב [[עקיבא סופר]] מ[[פרשבורג]]. ר' [[ישראל פרידמן מהוסיאטין]] אמר עליו [[קדיש]].

תלמידו הגדול, הרב שמואל טוביאס, ראב"ד [[פיאטרה ניאמץ]] שבמחוז ניאמץ, פעל להוצאתם לאור של כתבי רבו לאחר שעלה לארץ.

לזכרו הוקמו בידי יוצאי רומניה בתי מדרש ובתי כנסת על שמו כמו בית הכנסת "רולר" באשקלון{{הערה|<ref>ראו [http://www.facebook.com/note.php?note_id=280804765283945 כאן] דף [[פייסבוק]] לציון יום השנה לפטירת הרב רולר בית הכנסת על שמו באשקלון.}}</ref>, וכן תלמוד תורה "באר חיים מרדכי" של חסידי ויז'ניץ בשדרות [[רבי טרפון]] במרכז [[בני ברק]].