צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית (ספר) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
הרחבה |
||
שורה 2:
הספר מבוסס על מחקר ארך טווח שערך הרכבי בהסתמך על מקורות ארכיוניים של גופים וארגונים [[ערבים]]-[[פלסטינים]] שונים כגון [[הוועד הפועל הפלסטיני]] ו"[[האגודות המוסלמיות-הנוצריות]]", ועל ארכיוני השליטים בארץ: תיקי המושלים ב{{ה|תקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופה העות'מאנית}}, תיקי משרדי [[ממשלת בריטניה]] ב[[תקופת המנדט]], ו[[ארכיון]] "[[ועד הצירים]]" של התנועה [[ציונות|הציונית]]. הרכבי [[תיקוף|תיקף]] בחיבורו את תולדותיה של ה[[לאומיות]] הפלסטינית; התקופה הראשונה החלה לשיטתו ב-[[1918]], עם כיבושה של הארץ על ידי [[הצבא הבריטי]] וכינונו של [[הממשל הצבאי]] הבריטי ב[[ארץ ישראל]], ב-1920 החל השלטון הבריטי האזרחי והתקופה שמוגדרת כ"צמיחה" נמשכה עד ל[[פרעות תרפ"ט]] [[1929]]; מהתקופה השנייה, שתחילה ב-1929 החלה, לדעת הרכבי, "להתגבש בקרבם (של הפלסטינים) ההכרה כי שיטות המאבק החוקיות והפוליטיות לא קדמו את מטרתם - הדיפת הציונות מארץ ישראל - וכי יש לאמץ דרכי מאבק אלימות יותר".{{הערה|א, עמ' II.}} ונמשכה עד ל{{ה|מרד הערבי הגדול}}, או במינוח המקובל ב{{ה|יישוב}}: "פרעות תרצ"ו-תרצ"ט", שנמשכו בשנים [[1939]]-[[1936]].
הרכבי טען כי התפתחותה של הלאומיות הפלסטינית המאורגנת התפתחה במשולב עם התפתחות התנועה הציונית והיישוב ועם שלטונות המנדט הבריטי, ואין להבין את התפתחותה מבלעדי ההשפעות ההדדיות של ישויות אלו, זו על זו.
== פרקי הספר ותכניו ==
שורה 8:
====כרך א: צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינאית 1929-1918====
[[קובץ:ZMICHAT HA 1.jpeg|שמאל|150px]]
;בראשית הכרך: הובאו הקדמה ופתח-דבר.
;במבוא הפרקים: "קדושת ירושלים וארץ ישראל באסלאם", "ארץ ישראל מבחינה מינהלית וחברתית בתקופת השלטון המוסלמי", ו"המגמות הפוליטיות בקרב הפלסטינאים ערב מלחמת העולם הראשונה. הרכבי מראה בו את התפתחות רעיון קדושת ירושלים וארץ ישראל באיסלאם ומתאר את המבנה המינהלי והחברתי בתקופות השלטון המוסלמי, לתקופותיו ולשליטיו השונים, בארץ ישראל. ערב [[מלחמת העולם הראשונה]] התפתחו מגמות פוליטיות חדשות בקרב [[ערביי ארץ ישראל]] לנוכח התמורות בממשל העות'מאני.
;פרק ראשון: "דחיית הציונות והתגבשות האידאולוגיה הפלסטינאית בעניין ארץ ישראל", עוסק בהלך הרוח האנטי-ציוני בקרב הערבים הפלסטינים לאחר סיומה של מלחמת העולם הראשונה ועומד על הסיבות לו. הרכבי סוקר את ה[[אידאולוגיה]] של הלאומיות הערבית-הפלסטינית באותה תקופה ואת התמודדותה עם התמורות וההרחבה ביישוב היהודי.
;פרק שני: "מ"סוריה הדרומית" לפלסטין", מתאר את המצע הרעיוני לסוג של ריבונות ערבית-פלסטינית באיזור ארץ ישראל, בדמותם של רעיונות: "סוריה הגדולה", אשר נשען על הממד ההיסטורי ו"סוריה הדרומית" וקשיי ישומם.
;פרק שלישי: "העימות עם השלטון הבריטי", סוקר את מגוון הפעולות שעשו גופים וארגונים פלסטינים מול הממלכה המאוחדת שליטת הארץ על פי החלטת "[[חבר הלאומים]]". הן כללו את יציאתן של משלחות ללונדון ומפגש עם מדינאים בריטים רמי מעלה, והתמודדות עם הצעותהם שרובן נדחו.
;פרק רביעי: "עלייתו של אל-חאג' אמין אל חוסייני", מתאר את מינויו למופתי ירושלים וכינון "[[המועצה המוסלמית העליונה]]", אשר הפכה לגוף שבשליטתו הבלעדית.
;פרק חמישי: "תקורתה של האופוזיציה והתפתחותה", מתאר את הופעת האופוזיציה בתוך התנועה הלאומית הפלסטינית שנקראה גם "סיעת הנששיבים" על שם משפחת ננשיבי מ[[ירושלים]].
;פרק שישי: "המפנה, 1929-1924", מתאר את התמורה במחצית השנייה של [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות העשרים]]: הוועד הפועל הפלסטיני התארגן מחדש ולראשו נבחר מוסא כאזם אל-חוסייני, וכן עלו כוחות חדשים ורדיקליים יותר ובראשם חמדי אל-חוסייני מ[[עזה]].
;פרק שביעי: הסכסוך סביב "הכותל-המערבי" והשלכותיו".
;פרק שמיני: "בחינות אירגוניות וחברתיות בהתפתחות התנועה", עוסק בגיבושן של מסגרות ארגוניות ובקשר שבין התנועה הלאומית הפלסטינית לבין העדות הנוצריות בארץ.
;בסיום הכרך הובאו סיכום, נספחים, מקורות ומפתחות.
====כרך ב: ממהומות למרידה, התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית 1939-1929====
[[קובץ:ZMICHT HA 2.jpeg|שמאל|150px]]
;בראשית הכרך: הובאה הקדמה.
;פרק ראשון: "ספיחי מהומות אוגוסט 1929", מתאר את פעולות השלטונות הבריטיים במאורעות הדמים בקיץ 1929 ואת תגובת הערבים לפעולות אלו. ממשלת המנדט פעלה במספר היבטים: הוקמה ועדת חקירה, הוצאו להורג רוצחים, והוגשה עזרה לנזקקים בעקבות הפרעות. השלטונות הבריטיים בקשו להסדיר את היחסים בין הערבים ליהודים במתחם [[הכותל המערבי]], שהיו לכאורה העילה לפרוץ המאורעות. התארגנותם של הארגונים הפלסטינים התאפיינה באותה תקופה בהתארגנות מחודשת שפנתה אל המוסלמים בכל אתר (פאן-איסלאמיות).
;פרק שני: "שקיעת הועד הפועל והיעלמותו", סוקר את שקיעתו של גוף מייצג במקביל לאירועים נוספים, כגון הופעת [[הספר הלבן]] של שנת [[1930]].
;פרק שלישי: "מאבק הפלגים וייסוד המפלגות".
;פרק רביעי: "בעיית הקרקע", מתאר את דרכיה של התנועה הלאומית הפלסטינית להתמודד עם רכישת הקרקעות בארץ בידי יהודים, והקשר עם ממשלת המנדט ומדיניותה.
;פרק חמישי: "תהליך הרדיקליזציה", מתאר את ירידתו של ראש הוועד הפועל הפלסטיני אל חוסייני בידי המופתי אמין אל חוסייני, במקביל ובקשר לעלייתם של רעיונות ואגונים קיצוניים ותובעים לפעולה מהירה ואלימה בכדי לעצב את השליטה באוכלוסיית הארץ ולהשפיע על התנהלותה של ממשלת המנדט.
;פרק ששי: "בדרך לשביתה הכללית".
;פרק שביעי: "השביתה הכללית והשלב הראשון של המרידה".
;פרק שמיני: "שלב המעבר, אוקטובר 1936 - ספטמבר 1937", סוקר את החרם הכלכלי על התוצרת היהודית והקמת [[ועדת פיל]] והשפעתה.
;פרק תשיעי: "המרד", מתאר את המרד הערבי הגדול ואת דיכויו בידי השלטונות הבריטים, וכן היבטים חברתיים עדתיים של כשלונו.
;פרק עשירי: "הנסיגה הבריטית ונצחון הפן-ערביות".
בסיום הכרך: הובאו סיכום ומסקנות, נספחים ומפתח.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
| |||