צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית (ספר) – הבדלי גרסאות

בראשית הכרך: הובאו הקדמה ופתח-דבר.{{ש}} במבוא הובאו הפרקים: "קדושת ירושלים וארץ ישראל באסלאם", "ארץ ישראל מבחינה מינהלית וחברתית בתקופת השלטון המוסלמי", ו"המגמות הפוליטיות בקרב הפלסטינאים ערב מלחמת העולם הראשונה. פורת מראה בו את התפתחות רעיון קדושת ירושלים וארץ ישראל ב[[איסלאם]] ומתאר את המבנה המינהלי והחברתי בשלטון המוסלמי, לתקופותיו ולשליטיו השונים: [[התקופה הערבית בארץ ישראל|הערבית]], [[התקופה הממלוכית בארץ ישראל|הממלוכית]] והעות'מאנית בארץ ישראל. ערב [[מלחמת העולם הראשונה]] התפתחו מגמות פוליטיות חדשות בקרב [[ערביי ארץ ישראל]] לנוכח התמורות בממשל העות'מאני.{{ש}} פרק ראשון: "דחיית הציונות והתגבשות האידאולוגיה הפלסטינאית בעניין ארץ ישראל", עוסק בהלך הרוח האנטי-ציוני בקרב הערבים הפלסטינים לאחר סיומה של מלחמת העולם הראשונה ועומד על הסיבות לו. פורת סוקר את ה[[אידאולוגיה]] של הלאומיות הערבית-הפלסטינית באותה תקופה ואת התמודדותה עם התמורות וההתרחבות ב[[היישוב|יישוב היהודי]].{{ש}} פרק שני: "מ"סוריה הדרומית" לפלסטין", מתאר את המצע הרעיוני לסוג של ריבונות ערבית-פלסטינית באיזור ארץ ישראל, בדמותם של רעיונות: "[[סוריה הגדולה]]", אשר נשען על הממד ההיסטורי, ו"סוריה הדרומית", וקשיי מימושם.{{ש}} פרק שלישי: "העימות עם השלטון הבריטי", סוקר את מגוון הפעולות שנקטו גופים וארגונים פלסטינים מול הממלכה המאוחדת שליטת הארץ על פי החלטת "[[חבר הלאומים]]". הן כללו את יציאתן של משלחות פלסטיניות ל[[לונדון]], מפגשים עם [[מדינאי]]ם בריטים רמי מעלה, והתמודדות עם הצעותהם שרובן נדחו.{{ש}} פרק רביעי: "עלייתו של אל-חאג' אמין אל חוסייני", מתאר את מינויו ל[[מופתי]] של ירושלים ואת כינון "[[המועצה המוסלמית העליונה]]", אשר הייתה בשליטתו הבלעדית.{{ש}} פרק חמישי: "תקורתה של האופוזיציה והתפתחותה", מתאר את הופעת האופוזיציה בתוך התנועה הלאומית הפלסטינית, שנקראה גם "סיעת הנששיבים" על שם [[משפחת נשאשיבי]] מ[[ירושלים]].{{ש}} פרק שישי: "המפנה, 1929-1924", מתאר את התמורה במחצית השנייה של [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות העשרים]]: הוועד הפועל הפלסטיני התארגן מחדש ולראשו נבחר מוסא כאזם אל-חוסייני, וכן עלו כוחות חדשים ורדיקליים יותר ובראשם חמדי אל-חוסייני מ[[עזה]].{{ש}} פרק שביעי: הסכסוך סביב "[[הכותל המערבי|הכותל-המערבי]]" והשלכותיו".{{ש}} פרק שמיני: "בחינות אירגוניות וחברתיות בהתפתחות התנועה", עוסק בגיבושן של מסגרות ארגוניות ובקשר שבין [[התנועה הלאומית הפלסטינית]] לבין [[הנוצרים בישראל|העדות הנוצריות בארץ]].{{ש}} בסיום הכרך הובאו סיכום, נספחים, מקורות ומפתחות.