חיים מרדכי רולר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ישראל קרמר (שיחה | תרומות) הוספה |
ישראל קרמר (שיחה | תרומות) תיקון |
||
שורה 15:
היה נוהג מנהגי מקובלים כמו צומות בימי ה[[שובבי"ם]] או הקפת [[שולחן אוכל|שולחן האוכל]] ב[[שבת]] בשני ענפי [[הדס]] לפני ה[[קידוש]] ב[[ליל שבת]].
ב[[תרס"ג]] השתתף בכינוס רבנים מרחבי העולם היהודי שהתקיים ב[[קרקא]] נגד [[עלית דם|עלילות הדם]], ובכינוס זה נבחר להיות יו"ר אגודת הרבנים ברומניה וחבר ב[[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]]. בגירוש יהודי טרגו-ניאמץ ב[[חול המועד]] [[פסח]] [[תש"ד]] נאלץ לעזוב לאחר קרוב לחמישים שנות רבנות בטרגו-ניאמץ ועבר ל[[בוקרסט]]. ב[[תמוז]] [[תש"ו]] עלה לארץ והתיישב בירושלים. סמוך לזמן [[הדלקת נרות]] ב[[ערב שבת]] [[פרשת לך לך]] ב[[ז' בחשוון]] [[תש"ז]] צלצל לרב הרצוג ואמר לו שהוא מצטרף להיתר עגונה שדנו בה באותו הזמן. הרב הרצוג שאלו מדוע צלצל לשם כך בשעה כזו. ענה הרב רולר שאינו רוצה לעכב היתר עגינות של בת ישראל "כי מי יודע מה ילד יום". ואכן, במוצאי אותה שבת נפטר ונקבר ב[[בית הקברות בהר הזיתים]].
זכה להערצה רבה מגדולי התורה אחרים באותו הדור. ר' אליעזר זוסיא מסקולן אמר עליו: "כמעט שלא נמצא כמותו בכמה ארצות גדול בתורה ובמידות". הרב [[חיים הלוי סולובייצ'יק]] מ[[בריסק]] שיבח מאוד את חיבורו "חידושי בן יאיר" על הש"ס. הרבנים [[
תלמידו הגדול, הרב שמואל טוביאס, ראב"ד [[פיאטרה ניאמץ]] שבמחוז ניאמץ, פעל להוצאתם לאור של כתבי רבו לאחר שעלה לארץ.
לזכרו הוקמו בידי יוצאי רומניה בתי מדרש ובתי כנסת על שמו כמו בית הכנסת "רולר"
==אבי העגונות==
|