הפטריארכיה הלטינית של ירושלים – הבדלי גרסאות

בשנת [[1843]] פתחה [[צרפת]], שראתה את עצמה כמגינת ה[[קתולים]] ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]], [[קונסוליה]] ב[[ירושלים]], ובשנתוב-[[23 ביולי]] [[1847]], לאחרפרסם הפסקההאפיפיור של[[פיוס 556התשיעי]] שנהאת הבולה ''"Nulla celebrior"'' (אין פולחן (המשתווה לזה) הנחוג (בירושלים)), הוקמהובה כונן מחדש את הפטריארכיה הלטינית בארץבירושלים, ישראללאחר הפסקה של 556 שנה. האפיפיור [[פיוס התשיעי]] שלח ל[[ירושלים]] את [[מונסיניור]] [[ג'וזף ולארגה]] לשמש כפטריארך הלטיני של ירושלים. ולארגה היה [[איטלקים|איטלקי]] וכך היו גם הפטריארכים הלטינים שבאו אחריו. הפטריארך הלטיני הראשון שאיננו ממוצא איטלקי היה [[מישל סבאח]], שהוא ממוצא [[פלסטינים|פלסטיני]]. הוא מונה לתפקידו בשנת [[1987]], ומינוי זה מסמל את תהליכי הפלסטיניזציה של הפטריארכיה הלטינית ומעבר מניהול על ידי כמרים איטלקים להנהגה וניהול של הפטריארכיה על ידי כמרים ערבים ממוצא פלסטיני.