היסטוריה של העולם לצעירים מכל הגילים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←תוכן: הגהה |
מ הסרת בעבודה |
||
שורה 1:
{{ספר|
|שם=היסטוריה של העולם לצעירים מכל הגילים
שורה 19 ⟵ 18:
|OCLC=
}}
'''היסטוריה של העולם לצעירים מכל הגילים''' (ב[[גרמנית]]: '''Eine kurze Weltgeschichte für junge Leser''') הוא [[ספר]] שכתב [[פרופסור|פרופ']] [[ארנסט גומבריך]]
==כתיבת הספר==
משסיים גומבריך את הדוקטורט שלו ולא מצא עבודה עקב המצב הכלכלי הקשה ערב [[מלחמת העולם השנייה]], ביקש ממנו חברו לחוות דעה על ספר היסטוריה לילדים ב[[אנגלית]] ואולי אף לתרגמו ל[[גרמנית]]. גומבריך שלא התרשם מהספר המליץ שלא לתרגם את הספר והוסיף כי לדעתו יוכל לכתוב ספר מוצלח טוב יותר. לאחר שכתב פרק לדוגמא על [[תקופת האבירים]], אישר המוציא לאור [[ולטר נוירט]] לגומבריך לכתוב את הספר תחת התנאי שיסיים את כתב היד תוך שישה שבועות כדי לא לחרוג מלוח הזמנים שהוקצב לצאת הספר המתורגם. גומבריך קבע ראשי פרקים לפי האירועים ההיסטוריים שלדעתו השפיעו ביותר על ההווה והמוכרים ביותר. בכל ערב כתב פרק אחד לאחר שבבוקר קרא בספרים ובלקסיקון היסטורי שבבית הוריו ובצהרים בספריה המקומית. בעת כתיבת הספר נפגש בכל שבוע עם מי שעתידה הייתה להיות אישתו ולה מוקדש הספר, אליזֶה הלר, והקריא לה את חיבוריו.
שורה 27 ⟵ 26:
משיצא הספר לאור הוא התקבל באהדה רבה ותוך זמן קצר תורגם לחמש שפות. באותה התקופה ה[[נאצים]] הגרמנים אסרו את הפצת הספר מכיוון שהיה [[פציפיזם|פציפיסט]] מידי לטעמם.
כמה שנים לאחר המלחמה קיבל גומבריך בחזרה את [[זכויות היוצרים]] על הספר ויותר משלושים שנה אחר כך, בסוף שנות השבעים, יצא הספר שוב לאור במהדורה שנייה לאור בקשת מוציא לאור גרמני שהתרשם לטובה מן הספר.
לאורך שנים התנגד שהספר יתורגם לאנגלית על ידי אחר מלבדו אך התמהמה במשימה כי חשב שהספר לא יעניין ילדים
==תוכן==
הספר מספר אודות הפרקים החשובים ב[[היסטוריה של העולם|תולדות האנושות]] מ[[תקופת האבן]] ועד ימינו. הספר מתאר קורות עמים קדומים וקורות עמים מודרניים, מאבקים ומלחמות, הישגי האנושות ב[[מדע]], ב[[אמנות]], דתות ואמונות, תרבויות ב[[עולם]] ועוד. הספר מלווה באיורים רבים ובמפות והוא מציג בעיקר סיפור של מלחמות, מאבקים, ניצול, רצח ואכזריות של האנושות לאורך ההיסטוריה. הספר מתרכז בעיקר בקורות הארצות והאירועים ב[[אירופה]], [[צפון אפריקה]] ובאזור [[המזרח התיכון]].
רוב הספר דן בעבר הרחוק יותר, שלושים פרקים מתוך ארבעים
בסיום הספר בגרסתו משנת [[1936]] כתב גומבריך ש"כולנו מקווים לעתיד טוב יותר - הוא חייב להיות טוב יותר!". בסוף הפרק שהוסיף בשלהי המאה ה-20, הוא מצא לנכון להתנסח ביתר זהירות. גומבריך, אחרי שתיאר את המלחמות, האסונות והאיומים שהביאה עמה המאה העשרים, סיים במלים: "עדיין מותר לנו להמשיך לקוות לעתיד טוב יותר".
|