נציגות יעקב הצדיק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[קובץ:Logo-multillang-small.jpg|250px|שמאל]]
'''נציגות יעקב הצדיק''' ובשמה המלא '''נציגות יעקב הצדיק לקתולים הדוברים עברית בישראל''' היא גוף ב[[הפטריארכיה הלטינית|פטריארכיה הלטינית]] של [[ירושלים]] שמטרתו העיקרית היא לייסד ולקדם ב[[ישראל]] קהילות קתוליות דוברות [[עברית]] שחבריהן אינם [[ערבים נוצרים]] ואינם [[צליין|צליינים]]. עוד מבקשת הנציגות לשמש גשר בין ה[[כנסייה]] לבין עם ישראל ולחזק את יחסי הידידות בין יהודים לבין נוצרים, וכן לקדם את ערכי השלום והצדק. הנציגות הוקמה ב-[[14 בדצמבר]] [[1954]] ונכון לשנת [[2012]] פועלות בחסותה קהילות ב[[תל אביב-יפו]] ([[כנסיית פטרוס הקדוש (יפו)|כנסיית פטרוס הקדוש]]), [[ירושלים]], [[חיפה]], [[באר שבע]] וב[[נצרת]]. עוד פועלת בחסות הנציגות קהילה דוברת [[רוסית]] המקיימת תפילות ב[[כנסיית פטרוס הקדוש (טבריה)|כנסיית פטרוס הקדוש]] ב[[טבריה]], ב[[בית החסד]] בחיפה וב[[מנזר השתקנים]] ב[[לטרון]]. בנציגות חברים כ-500 מאמינים.
הקמת הנציגות נועדה לתת מענה לנוצרים שהגיעו לארץ לאחר הקמת מדינת [[ישראל]], בדרך כלל בני-זוג של עולים יהודים, וכן ליהודים ש[[טבילה לנצרות|נטבלו]]. בשנת [[1953]] הועלה לראשונה הרעיון לייסד קהילות נוצריות דוברות עברית, וב-[[1954]] ניתן לכך אישורו של ה[[קרדינל]] יוג'ין טיסראן, האחראי על ה[[נצרות מזרחית קתולית|הכנסיות המזרחיות הקתוליות]] בו[[ותיקן]]. ב-[[1954]] נערך לראשונה טקס [[סעודת האדון]] בעברית, על-פי המנהג הסורי, אולם מנהג זה היה זר למאמינים שרובם היו לטינים. בצעד מיוחד ב-[[1957]] אישרו שלטונות הכנסייה לערוך חלקים נרחבים מהטקס לפי המנהג הלטיני בעברית<ref>קודם לוועידת הוותיקן השנייה ב-[[1965]] המיסה התקיימה אך ורק בלטינית.</ref>, וזאת בשל כך שעברית היא שפת קודש בדומה ללטינית ול[[יוונית]]. לאחר [[ועידת הוותיקן השנייה]] ניתן אישור לכלל הכנסיות להתפלל בשפות המקומיות, ומאז כל הטקס נערך בעברית לפי הנוהג הלטיני.
| |||