רוברט ולטש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
GrouchoBot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.2) (בוט מוסיף: en:Robert Weltsch
הרחבה
שורה 1:
'''רוברט ולטש''' (ב[[גרמנית]]: '''Robert Weltsch''') {{כ}}[[1891]] [[פראג]] – [[1982]] [[ירושלים]] היה [[עיתונאי]], עורך ו[[ציונות|ציוני]].
 
ולטש נולד בפראג למשפחה עתיקה ומכובדת. אביו תיאודור ולטש היה עורך דין ופעיל בקהילה היהודית. בסוף [[המאה ה-19]] הוא היה המנהל הכללי של החברה המרכזית לניהול חיים יהודיים (Centralverein zur Pflege Jüdischer Angelegenheiten){{כ}}{{הערה|{{אנצ ייווא|Weltsch, Robert|רוברט ולטש}}. כאשר היא הייתה חלק מ[[האימפריה האוסטרו-הונגרית]]. עם תחילת לימודיו באוניברסיטת קרל פרדיננד בפראג הצטרף לארגון הציוני [[בר כוכבא (ארגון)|בר כוכבא]] ואף כיהן כנשיאה בשנים 1911-{{כ}}1912. הייתה בעיר קהילה יהודית חזקה שהייתה, מבחינה תרבותית, גרמנית. ולטש נלחם ב[[מלחמת העולם הראשונה]] בצד הגרמני. דודנו [[פליכס ולטש]] היה חבר קרוב של [[פרנץ קפקא|קפקא]] ו[[מקס ברוד]]. רוברט היה חבר של האחרון כל חייהם. שניהם חלקו ענין עמוק בציונות אידאליסטית.
הוא היה עורכו של כתב העת [[יודישה רונדשאו]], עיתון שפורסם, בחלק מן השנים, פעמיים בשבוע ב[[ברלין]] [[גרמניה]]. שיא תפוצתו היה 37,000 עותקים <ref>H. Freeden. [http://www.history-of-the-holocaust.org/LIBARC/LIBRARY/Themes/Jews/Freeden.html The Jewish Press in the Third Reich.] ''The Jewish Press in the Third Reich'', Providence & Oxford, 1993. pp. 21-28, 49-53, 57-59</ref>. הוא ערך וכתב עבור העיתון מ- 1919 עד סגירתו על ידי [[גרמניה הנאצית|המשטר הנאצי]] ב- 1938 אחרי [[ליל הבדולח]]. תרומתו הידועה ביותר הייתה תגובתו לחרם שהוכרז על ידי הנאצים ב- [[1 באפריל]] [[1933]] על חנויותיהם של היהודים: "שאוהו בגאון את הטלאי הצהוב"‏‏<ref>[http://www.smkb.ac.il/aha/content/Projects/shoaa/teudot/Weltch_Robert.htm מתוך מאמרו של רוברט ולטש : "שאוהו בגאון את הטלאי הצהוב"]</ref>. הייתה זו קריאה לעוצמה וסולידריות וקול בודד בתגובה לחרם הנאצי. לא הייתה זאת התייחסות לחובת ענידת טלאי צהוב, שהנאצים לא כפו אותה עד 1941 כי אם קריאה לאחדות של הקהילה ה[[יהדות גרמניה|יהודית-גרמנית]] שעד אותו זמן ראתה את עצמה כחיה חיים משולבים יפה בגרמניה. הגרמניים
 
ולטש נולד בפראג כאשר היא הייתה חלק מ[[האימפריה האוסטרו-הונגרית]]. הייתה בעיר קהילה יהודית חזקה שהייתה, מבחינה תרבותית, גרמנית. ולטש נלחם ב[[מלחמת העולם הראשונה]] בצד הגרמני. דודנו [[פליכס ולטש]] היה חבר קרוב של [[פרנץ קפקא|קפקא]] ו[[מקס ברוד]]. רוברט היה חבר של האחרון כל חייהם. שניהם חלקו ענין עמוק בציונות אידאליסטית.
 
הוא החל לפרסם מאמרים בכתבי עת יהודים גרמנים ב- 1910, בשבועון בגרמנית שיצא בפראג Selbstwehr וכן ב[[די ולט (שבועון ציוני)|די וולט]].
אחרי מלחמת העולם הראשונה הוא היההוזמן לברלין להיות עורכו של כתב העת [[יודישה רונדשאו]], עיתון שפורסם, בחלק מן השנים, פעמיים בשבוע ב[[ברלין]] [[גרמניה]]. שיא תפוצתו היה 37,000 עותקים <ref>H. Freeden. [http://www.history-of-the-holocaust.org/LIBARC/LIBRARY/Themes/Jews/Freeden.html The Jewish Press in the Third Reich.] ''The Jewish Press in the Third Reich'', Providence & Oxford, 1993. pp. 21-28, 49-53, 57-59</ref>. הוא ערך וכתב עבור העיתון מ- 1919 עד סגירתו על ידי [[גרמניה הנאצית|המשטר הנאצי]] ב- 1938 אחרי [[ליל הבדולח]]. תרומתו הידועה ביותר הייתה תגובתו לחרם שהוכרז על ידי הנאצים ב- [[1 באפריל]] [[1933]] על חנויותיהם של היהודים: "שאוהו בגאון את הטלאי הצהוב"‏‏<ref>[http://www.smkb.ac.il/aha/content/Projects/shoaa/teudot/Weltch_Robert.htm מתוך מאמרו של רוברט ולטש : "שאוהו בגאון את הטלאי הצהוב"]</ref>. הייתה זו קריאה לעוצמה וסולידריות וקול בודד בתגובה לחרם הנאצי. לא הייתה זאת התייחסות לחובת ענידת טלאי צהוב, שהנאצים לא כפו אותה עד 1941 כי אם קריאה לאחדות של הקהילה ה[[יהדות גרמניה|יהודית-גרמנית]] שעד אותו זמן ראתה את עצמה כחיה חיים משולבים יפה בגרמניה. הגרמניים
 
מ- 1925 עד 1933 היה ולטש פעיל בתנועה הציונית [[ברית שלום]] שדגלה ב[[פתרון מדינה אחת]] ב[[ארץ ישראל]] כשיהודים ו[[ערבים]] חיים ביחד. לשם מטרה זו הוא התיידד עם [[מרטין בובר]] ו[[אלברט איינשטיין]] <ref>[http://www.alberteinstein.info/db/ViewFolder.do?folder=48-9 Einstein Archives Online], Folders 48-9</ref>.