הבדלים בין גרסאות בדף "חיים מרדכי רולר"

הוסרו 6,308 בתים ,  לפני 7 שנים
עריכה. לא היה חבר מועצת גה"ת. אני מקווה ששאר הערך מדויק יותר
(עריכה. לא היה חבר מועצת גה"ת. אני מקווה ששאר הערך מדויק יותר)
|תאריך פטירה=[[ט' בחשוון]] [[תש"ז]]
|מקום פעילות=[[בוהוש]], [[טרגו ניאמץ]], [[בוקרסט]], [[ירושלים]]
|השתייכות=רבני [[רומניה]], רבני [[ארץ ישראל]]
|נושאים בהם עסק=[[תנ"ך]], [[ש"ס]], [[הלכה]], [[פסיקה]], [[מחשבה]], [[קבלה]]
|תפקידים נוספים=יו"ר אגודת הרבנים ברומניה וחבר [[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]]
|רבותיו=אביו, הרב יצחק אייזיק יהודה לייב רולר, ר' יצחק מבוהוש שייסד את [[חסידות בוהו]]
|תלמידיו=הרב שמואל טוביאס, ראב"ד [[פיאטרה ניאמץ]]
|חיבוריו="שו"ת "באר חיים מרדכי", "חידושי בן יאיר" על ה[[ש"ס]], ביאור "באר מים חיים ל[[הגדה של פסח]], חיבורים באגדה ומחשבה שכונסו יחדיו ב"באר חיים מרדכי : ספרי דאגדתא", "קונטרס באר חיים מרדכי : תשובה אחת להיתר עגינות" (יצא בבנפרד אך גם צורף לשו"ת ואף ל"באר חיים מרדכי : ספרי דאגדתא")ועוד
}}
ה[[רב]] [[חיים מרדכי רולר]] ([[כ"ח באדר]] [[תרכ"ח]], [[1868]]-[[מוצ"ש]] [[ט' בחשוון]] [[תש"ז]], [[אוקטובר]] [[1946]]) התפרסםהיה כר[[אב"ד]]הרב של [[טרגו ניאמץ]] שבה כיהןבמשך כיובל שנים, וכמחברמחבר [[שו"ת]] "באר חיים מרדכי". וכמומחהנודע כמומחה ב[[התרת עגונות]]. מיוחס כבן אחר בן לרב [[דוד אלטשולר]], מחבר פירוש ה[[מצודות]] על ה[[נ"ך]], אך הייחוס הזה מוטעהראו בישורון, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20409&pgnum=686 חלק ו', [[אב]] [[תשנ"ט]]], עמ' תרע"ו.. מצד אם אבי אביו, ר' שמשון, היה צאצא לרב [[נפתלי כ"ץ]], מחבר הספר [[סמיכת חכמים]], ונצר למשפחתם של השר [[שאול וואהל]] ו[[מהר"ל מפראג]] והרב עקיבא כ"ץ שהיה מ[[גירוש פורטוגל|מגורשי פורטוגל]] וכיהן כרבה של [[סלוניקי]]. ידידם של הרבנים [[זאב וולף הלוי טירנואר]] ו[[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]]. היה [[חסיד]] [[חסידות רוז'ין|רוז'ין]], אך מקורב גם לאדמו"רים מ[[חסידות בוהוש|בוהוש]] ו[[חסידות צ'ורטקוב|צ'ורטקוב]] ונהג לבקר אדמו"רים חשובים נוספים.
 
==תולדות חייו==
נולד בדימינשט, עיירה קטנטנה ליד העיר [[רומאן (עיר)|רומאן]] במחוז ניאמץ שבחבל [[מולדובה]] ברומניה, לרב יצחק אייזיק יהודה לייב רולר ולדבורה. מצד אביו היה צאצא לרב [[נפתלי כ"ץ]] ול[[מהר"ל מפראג]]. האב שימש כר[[אב"ד]] פונזשט והיה מחסידי ר'רבי [[דוד משה פרידמן]] מצ'ורטקוב ור'ורבי [[יצחק פרידמן מבוהוש (בן ר' שלום יוסףבוהוש)|יצחק פרידמן שהיה בכורו של ר' [[ישראל פרידמן מרוז'ין]]) ומתלמידי הרב אריה לייבוש איש-הורוביץ שהיה מגדולי הדור וכיהן ברבנות [[סטרי]] ו[[סטניסלבמבוהוש]]. אמו הייתה בת הרב שבתי סג"ל שכיהן כרבה של [[בוהוש]] וחיבר את 'שו"ת הרשבי"ד'{{הערה|ר"ת "הרב שבתי בן יצחק דוד".}} ([[קלוז']] [[תרפ"ו]] והודפס שוב ב[[דפוס]]י [[צילום]] ב[[ברוקלין]] [[תשנ"ד]] וב"מכון זכרון קדושי פולין" ב[[אשדוד]] [[תשנ"ח]]).
 
למד תורה מפי אביו, ובבחרותו היהלמד מהאברכיםאצל הבולטיםרבי בחצרו של ר' [[יצחק פרידמן מבוהוש]], מייסד חסידות בוהוש. הוא שהה שם בשנים [[תרמ"ה]]-[[תרנ"ה]] לאחר נישואיו בשלהי [[חורף]] תרמ"ה עםנישא בתלבתו הרבשל אברהם חיים סאריף, משמשו של הרבי מ[[בוהוש]],. ובב[[תרמ"ח]] נבחר להיות [[מו"צ]] בבוהוש. לאחר מכן נבחר לכהן כרב העיר טרגו-ניאמץ. רוב היום [[לימוד תורה|עסק בתורה]] עטוף ב[[טלית]] ועטור ב[[תפילין]] ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] "בוסלבר". ("בוסלברמלבד שוּל").הרבי התנהג ב[[ענווה]]מבוהוש, אך כרב ידע להיות תקיף כשהיה צריך ולא חת מפני איש. בעיקר היה מקורב לאדמו"ריםכאביו מביתגם רוז'ין, ובייחוד לאדמו"רים מבוהוש וצ'ורטקוב (ר'לרבי דוד משה מצ'ורטקוב, ובנווכן לבנו [[ישראל פרידמן מצ'ורטקוב|ר'רבי ישראל]]), אך גם ביקר את האדמוולאדמו"רים ר' [[מרדכי שלום יוסף פרידמן]] מסדיגורה, ר' [[ישראל פרידמן מהוסיאטין]] ור' [[משה יהודה לייב פרידמן]] מ[[פשקאן]]נוספים. בנוסף ביקר אדמו"רים חשובים אחרים כמו מחסידויות [[חסידות קוסוב|קוסוב]], [[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]], [[חסידות בלז|בלז]] ו[[חסידות סקווירה|סקווירה]].
 
נודע בגאונותו הרבה בתורה בנגלה וב[[תורת הנסתר|נסתר]] וכ[[פוסק]] גדול שמכל קצוות הארץ פנו אליו בשאלות סבוכות וקשות, וב[[יראת שמים]] מופלגת ביותר. כן התפרסם כמומחה מיוחד בהתרת עגונות, ועסק בכךבפרט לאחר כל אחת משתי [[מלחמת העולם הראשונה|מלחמות]] [[מלחמת העולם השנייה|העולםוהשנייה]]. חיבורו הקצר '''קונטרס באר חיים מרדכי : תשובה אחת להיתר עגינות''' שימש לאחר ה[[שואה]] להתרת עגונות במקרים רבים.
 
בנוסףהקפיד היה דרשן מחונן שהשפיע על רבים לשפר את מעשיהם והצטיין ב[[תפילה|תפילתו]] מלאת הרגש והקפיד מאודבמיוחד על [[תפילה בציבורבמניין]]. בזמן שהיה צריך לשהותשהה ב[[קלוז']] בזמן מסויםבעת בוצעושבוצעו פרעות נגד היהודים, ואףובכל במצב זהזאת יצא הרב רולר אל הרחוב כדי לחפש [[מניין]] לתפילה. הוא נתקל בכנופיית גוייםבכנופייה שהתנפלושהתנפלה עליו ורצוובדרך לרוצחו וב[[נס]] ניצל מהם. כתודה ל[[אלוקים]] עלבעקבות הצלתוכך הדפיס את ספרו "ברכי נפשי". ר'רבי [[אליעזר זוסיא פורטוגל]] מ[[חסידות סקולן|סקולן]] סיפר כי פעם אחתחיפש ביציאתוהרב מעיר אחת בבסרביהרולר בערב ביום חורפי קשה חיפש מניין יהודים ל[[תפילת ערבית]] ב[[תחנת רכבת|תחנת הרכבת]], אך כיוון שלאוכשלא מצא ולמרותשכר תנאיבממון החורףרב הקשיםעגלה והיותו מאוד מבוגר ועל אף ההוצאה הכספית הניכרת לפי מצבו הכלכלי, נסע בעגלהונסע עשרה [[קילומטר]]ים לסקולן לביתו של ר'רבי אליעזר זוסיא וביקשוכדי לאסוף יחד עימו מניין כדי שיוכל לומרלאמירת [[ברכו]],. וחזרלאחר מכן חזר שוב בעגלה לתחנתלמקום ה[[רכבת]]מוצאו.
 
כלנהג יום היה לומדללמוד עד [[חצות היום]] כשהוא מעוטר ב[[תפילין]] לפישל שיטת [[רבנו תם]], פרשה ב[[תורה]], פרק ב[[נ"ך]], פרק ב[[משנה]], דף [[גמרא]], [[זוהר]], [[ארבעה טורים]] עם ביאור [[בית יוסף]], [[שולחן ערוך]] ונושאי כליו, וספרי [[הלכה]] נוספים של [[ראשונים]] ו[[אחרונים]]. לאחר מכן היה מקיים מצוות [[ביקור חולים]] לפני שאכל [[ארוחת בוקר]]. התעניין בכל חולה ושאלו אם זקוק לעזרה כלשהי וכן עודדו רבות וברכו מכל הלב ברפואה שלמה. לאחר [[פת שחרית]] התיישב לכתוב חידושי תורה ותשובות לשאלות הלכתיות. לאחר זמןמכן מה היה שוכב לנוח ולומדלמד בספרי חסידות כמו [[תולדות יעקב יוסף]] (של ר' [[יעקב יוסף כ"ץ]] מ[[פולנאה]]), [[קדושת לוי]] (של ר' [[לוי יצחק מברדיצ'ב]]) ו[[נועם אלימלך]] (של ר' [[אלימלך מליז'נסק]]) ועוד, עד שנרדם. לאחר תנומהלתנומה קלה שלאחריה חזר ללמוד ולכתוב. לאחר שסיים את כתיבתו לאותו היום, עסק בצרכיבהמשך ציבוריומו וקיבלקיבל אנשים בעניינים שונים לשאלות הלכתיות, עצות, המלצות, ברכות, וסיוע ותמיכה בעניין כזה או אחר. כמובליל כןשבת פיזרנהג מכספו לטובת נזקקים ואף התרים אחרים בעבורם. בייחוד עסק בזה לפני החגים וביותר לפניללמוד מ[[פסח]]חצות ו[[סוכותהלילה]]. כשראה יהודי הסוחב סלים כבדים מיהר לשלם ליהודי עני סכום כסף מכובד כדי שיעזור לאותו יהודי ויקיים מצוות "עזוב תעזוב עימו". כשראהעד [[תלמידעלות חכםהשחר]] נושאבספרי משאותנגלה היה הוא עצמו עוזר לוונסתר. בשנותיובמשך האחרונותכל לאחרהשבת שעלהלא ל[[ארץדיבר ישראל]]בענייני ל[[ירושלים]] ביקש ממקורביו שיביאו לפניו עני כדי שיוכל לקיים [[מצוות צדקה]]חול. בלילה המשיך ללמוד עד שעות מאוחרות.{{ש}}
בצהרי [[ערב שבת]] היה [[טבילה|טובל]] ב[[מקווה]] ואומר את [[שיר השירים]] בהתלהבות ובקול ערב. את זמן הקידוש את דוחה עד לזמן מסוים כמנהג אדמו"רי בית רוז'ין ולאחר תפילת ערבית היה דורש לפני קהל המתפללים בענייני [[פרשת שבוע|פרשת השבוע]]. היה מקדש ושר את [[זמירות שבת|זמירות השבת]] בדבקות רבה. לאחר שינה קלה היה לומד מ[[חצות הלילה]] עד [[עלות השחר]] בספרי נגלה ונסתר. במשך כל השבת לא דיבר בענייני חול. ב[[מוצאי שבת]] לאחר ה[[הבדלה]] והזמירות, היה כותב את חידושי התורה שהתחדשו לו במשך השבת. ב[[ימים נוראים|ימים הנוראים]] היה באימה וביראה מפני דינו של [[הקדוש ברוך הוא]] והיה מנותק מענייני [[העולם הזה]], בימי החגים היה מלא שמחה רבה.{{ש}}
היה נוהג מנהגי מקובלים כמו צומות בימי ה[[שובבי"ם]] או הקפת [[שולחן אוכל|שולחן האוכל]] ב[[שבת]] בשני ענפי [[הדס]] לפני ה[[קידוש]] ב[[ליל שבת]].
 
ב[[תרס"ג]] השתתף בכינוס רבנים מרחבי העולם היהודי שהתקיים ב[[קרקא]] נגד [[עלית דם|עלילות הדם]], ובכינוס זה נבחר להיות יו"ר אגודת הרבנים ברומניה וחבר ב[[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]]. בגירוש יהודי טרגו-ניאמץ ב[[חול המועד]] [[פסח]] [[תש"ד]] נאלץ לעזוב לאחר קרוב לחמישים שנות רבנות בטרגו-ניאמץ ועבר ל[[בוקרסט]]. ב[[תמוז]] [[תש"ו]] עלה לארץ והתיישב בירושלים. סמוך לזמן [[הדלקת נרות]] ב[[ערב שבת]] [[פרשת לך לך]] ב[[ז' בחשוון]] [[תש"ז]] צלצל לרב הרצוג ואמר לו שהוא מצטרף להיתר עגונה שדנו בה באותו הזמן. הרב הרצוג שאלו מדוע צלצל לשם כך בשעה כזו. ענה הרב רולר שאינו רוצה לעכב היתר עגינות של בת ישראל "כי מי יודע מה ילד יום". ואכן, במוצאי אותה שבת נפטר ונקבר ב[[בית הקברות בהר הזיתים]].
 
בהלוויתו השתתפו אלפים רבים וביניהם רבנים נודעים. בין המספידים היו מגדולי הדור וביניהם הרב [[עקיבא סופר]] מ[[פרשבורג]]. ר' [[ישראל פרידמן מהוסיאטין]] אמר עליו [[קדיש]].