פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 9,183 בתים ,  לפני 7 שנים
עריכה
 
למד תורה מפי אביו, ובבחרותו למד אצל רבי יצחק מבוהוש. בשלהי [[חורף]] תרמ"ה נישא לבתו של אברהם חיים סאריף, משמשו של הרבי מ[[בוהוש]]. ב[[תרמ"ח]] נבחר להיות [[מו"צ]] בבוהוש. לאחר מכן נבחר לכהן כרב העיר טרגו-ניאמץ. רוב היום [[לימוד תורה|עסק בתורה]] עטוף ב[[טלית]] ועטור ב[[תפילין]] ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] "בוסלבר". מלבד הרבי מבוהוש, היה מקורב כאביו גם לרבי דוד משה מצ'ורטקוב, וכן לבנו [[ישראל פרידמן מצ'ורטקוב|רבי ישראל]]) ולאדמו"רים נוספים.
 
התפרסם כמומחה בהתרת עגונות, בפרט לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] [[מלחמת העולם השנייה|והשנייה]]. חיבורו הקצר '''קונטרס באר חיים מרדכי: תשובה אחת להיתר עגינות''' שימש לאחר ה[[שואה]] להתרת עגונות במקרים רבים.
 
הקפיד במיוחד על [[תפילה במניין]]. שהה ב[[קלוז']] בעת שבוצעו פרעות נגד היהודים, ובכל זאת יצא לחפש מניין. הוא נתקל בכנופייה שהתנפלה עליו ובדרך [[נס]] ניצל מהם. בעקבות כך הדפיס את ספרו "ברכי נפשי". רבי [[אליעזר זוסיא פורטוגל]] מ[[חסידות סקולן|סקולן]] סיפר כי פעם חיפש הרב רולר בערב ביום חורפי מניין ל[[תפילת ערבית]], וכשלא מצא שכר בממון רב עגלה ונסע עשרה [[קילומטר]]ים לסקולן לביתו של רבי אליעזר זוסיא כדי לאסוף מניין לאמירת [[ברכו]]. לאחר מכן חזר שוב בעגלה למקום מוצאו.
נהג ללמוד עד [[חצות היום]] כשהוא מעוטר ב[[תפילין של רבנו תם]], פרשה ב[[תורה]], פרק ב[[נ"ך]], פרק ב[[משנה]], דף [[גמרא]], [[זוהר]], [[ארבעה טורים]] עם ביאור [[בית יוסף]], [[שולחן ערוך]] ונושאי כליו, וספרי [[הלכה]] נוספים. לאחר מכן היה מקיים מצוות [[ביקור חולים]] לפני שאכל [[ארוחת בוקר]]. לאחר [[פת שחרית]] התיישב לכתוב חידושי תורה ותשובות לשאלות הלכתיות. לאחר מכן למד בספרי חסידות עד שנרדם לתנומה קלה שלאחריה חזר ללמוד ולכתוב. בהמשך יומו קיבל אנשים לשאלות הלכתיות, עצות וסיוע. בליל שבת נהג ללמוד מ[[חצות הלילה]] עד [[עלות השחר]] בספרי נגלה ונסתר. במשך כל השבת לא דיבר בענייני חול.
 
ב[[תרס"ג]] השתתף בכינוס רבנים מרחבי העולם היהודי שהתקיים ב[[קרקא]] נגד [[עלית דם|עלילות הדם]], ובכינוס זה נבחר להיות יו"ר אגודת הרבנים ברומניה. בגירוש יהודי טרגו-ניאמץ ב[[חול המועד]] [[פסח]] [[תש"ד]] נאלץ לעזוב לאחר קרוב לחמישים שנות רבנות בטרגו-ניאמץ ועברעבר ל[[בוקרסט]]. ב[[תמוז]] [[תש"ו]] עלה לארץ והתיישב בירושלים. סמוך לזמן [[הדלקת נרות]] ב[[ערב שבת]] [[פרשת לך לך]], ב[[ז' בחשוון]] [[תש"ז]], צלצל לרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] ואמר לו שהוא מצטרף להיתר עגונה שדנו בה באותו הזמןאז. הרב הרצוג שאלו מדוע צלצל לשם כך בשעה כזו., ענה הרב רולר שאינו רוצה לעכב היתר עגינות של בת ישראלוענה "כי מי יודע מה ילד יום". ואכן, במוצאי אותה שבת נפטר ונקבר ב[[בית הקברות בהר הזיתים]].
 
בהלוויתו השתתפו אלפים רבים וביניהם רבנים נודעים. בין המספידים היו מגדולי הדור וביניהםהיה הרב [[עקיבא סופר]] מ[[פרשבורג]]. ר'ורבי [[ישראל פרידמן מהוסיאטין]] אמר עליו [[קדיש]].
 
זכה להערצה רבה מגדולי התורה אחרים באותו הדור. ר'רבי אליעזר זוסיא מסקולן אמר עליו: "כמעט שלא נמצא כמותו בכמה ארצות גדול בתורה ובמידות". הרב [[חיים הלוי סולובייצ'יק]] מ[[בריסק]] שיבח מאוד את חיבורו "חידושי בן יאיר" על הש"ס. הרבנים [[דב בריש וידנפלד]] ועקיבא סופר אמרו עליו שהוא "הפוסק של הדור". בתחילת מגוריו בירושלים השתכן ב'מלון באב"ד' ב[[שכונת מחנה יהודה]] כשבחדר סמוך שכב חולה הרב [[אליעזר הגר (דמשק אליעזר)|אליעזר הגר]] מ[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]] שאמר עליו שלשמוע את הרב מניאמץ מקבל עליו עול מלכות שמים מרפא יותר מכל הרפואות שבעולם.
 
תלמידו הגדול, הרב שמואל טוביאס, ראב"ד [[פיאטרה ניאמץ]] שבמחוז ניאמץ, פעל להוצאתם לאור של כתבי רבו לאחר שעלה לארץ. לזכרו הוקם בית הכנסת "רולר" באשקלון וכן תלמוד תורה "באר חיים מרדכי" של חסידי ויז'ניץ ב[[בני ברק]].
 
לזכרו הוקמו בידי יוצאי רומניה בתי מדרש ובתי כנסת על שמו כמו בית הכנסת "רולר" באשקלוןראו [http://www.facebook.com/note.php?note_id=280804765283945 כאן] דף [[פייסבוק]] לציון יום השנה לפטירת הרב רולר בבית הכנסת על שמו באשקלון, וכן תלמוד תורה "באר חיים מרדכי" של חסידי ויז'ניץ בשדרות [[רבי טרפון]] במרכז [[בני ברק]].
 
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1868|מספר שנים=78}}
 
==אבי העגונות==
נחשבהתפרסם כאחד מגדולי המומחים בדורות האחרוניםכמומחה בהתרת עגונות., והיהבפרט ביכולתולאחר להתיר[[מלחמת במקריםהעולם קשיםהראשונה]] במיוחד[[מלחמת שאחריםהעולם מגדולי הדור לא הצליחו לפתורהשנייה|והשנייה]]. עלחיבורו כך כונההקצר '''אביקונטרס העגונות'''{{הערה|בכינויבאר זהחיים כונומרדכי: גםתשובה הרבאחת [[שלמהלהיתר דודעגינות''' כהנא]]שימש מ[[ורשה]] שעסק בעגונות ממלחמת העולם הראשונה בפולין והרבלאחר ה[[צבי פסח פרנקשואה]] שעסקלהתרת בעגונותעגונות משתיבמקרים מלחמות העולם.}}רבים. באותהעסק מידה עסקגם בהתרת נישואין של גברים שנשותיהם נעלמו כדיבאופן שלא יעברו על [[חרם דרבנו גרשום]] שלא לשאת יותר מאישה אחת, ולא מעט מקרים כאלו התרחשו בשואה.
 
אחת מהעגונות בזמןבעקבות מלחמת העולם הראשונה הייתה גיטל, בתו של הרב [[מאיר אריק]] שהיה מגדולי הדור המפורסמים, ואביה ביקש את הרב רולר לעסוקלבדוק בעניינה ולבדוק אם ישנהאת אפשרותהאפשרות להתירה מעגינותה. בעלה הסוחר ברוך רייך נסע ב[[תר"ף]] מ[[וינה]] ל[[בודפסט]] בעסקי מסחרו ונעלמו עקבותיו. סוחר משטרה בשם משה פראנץ, שהיהשנולד יהודיכיהודי מומר שהתנצרוהתנצר עם אביו כשהיה ילדבילדותו, העיד שחיילים [[אוסטריה|אוסטריים]] התעללו בו ורצחוהו ולא נודע היכן קברו אותו. בעקבותהרב עדותרולר זו עלתה השאלה האם עדותו יכולה להתקבל מבחינה הלכתית ולהתיר את העגונה. ר' חיים מרדכי מצא דרך להתירהתיר את גיטל מעגינותה אך התנה זאת בכךבתנאי שיצטרף להיתר הרב [[בצלאל זאב שפרן]], מגדולישאכן רבניהצטרף רומניה שהתפרסם כראב"ד [[בקאו]] ומחבר '[[שו"ת]] הרב"ז', ואחר מגדולי התורה של וינה, עיר מגוריה על העגונה. הרב שפרן הסכים להיתר והרב אריק שלח את היתר הרב רולר לרב [[אברהם חיים שטיינברג]]{{הערה|מרבניה החשובים של וינה שבאותו הזמן כיהן כראב"ד [[ברודי]]. חיבר את שו"ת "מחזה אברהם".}} וזה סמך ידיו על היתר. בנוסף לכך עיין בהיתר גם הרב [[שמואל אנגל]]{{הערה|מגדולי רבני גליציה והונגריה שהתפרסם כראב"ד רדומישל ([[גליציה המערבית]]) ו[[קשוי]] (היום ב[[סלובקיה]] ואז חלק מ[[הונגריה]] במסגרת [[קיסרות]] אוסטריה-הונגריה).}} והסכיםעם לואחרים{{הערה|ראו ב'שו"ת מהר"ש ענגל', חלק ג', סוף סימן י"א.}}.
 
במקרה אחר של החייל היהודי מטרגו-ניאמץ, אברהם מובשוביץ, פסקו בשלב מסוים מכתביו מהחזית, ולאחר שהסתיימה המלחמה וחפציו האישיים של אברהם נשלחו בדואר למשפחתו, היו בטוחים בני המשפחה כי נהרג בקרבות. רעייתו התאבלה עליו ובנו הקטן החל לומר עליו [[קדיש]]. היאהאישה נענתה לעצת ידידים וקרובים להינשא שוב והלכהפנתה לרב העיר, ר' חיים מרדכי,רולר לקבל היתר לכך, אך הרב דחה אותה פעם אחר פעםלהינשא. לאחר הפצרות רבות מאודהחליט מבנילהתירה המשפחהוהחל נענהלכתוב הרבאת לעסוק במקרה ומצא שאפשר להתירה מעגינותהההיתר. לאחר שורות אחדות של כתיבת ההיתר נשבר קולמוסו של הרב רולר והיו צריכים לדחות את כתיבתו לזמן אחר. בפעם השנייה באו בני המשפחה שהיו נוכחים בכתיבת ההיתר עם כלי כתיבה אםכדי תתרחשלמנוע תקלה כזו שובנוספת. בפעםהרב השנייה אמנםרולר סיים את כתיבת היתר, אך לפני שחתם על ההיתר, פגעה ידו בקסת הדיו והדיו נשךנשפך על ההיתר והשחיתו. כשראה זאת הרב רולר קבע: "כי לא אתן יותר במקרה הנוכחי שוםייתן היתר!". לאחר כמה חודשים אברהםחזר מובשוביץ חזר לביתו ואמרוסיפר שנשבה בידי האויב ולא יכול היה להמשיך בקשר על משפחתו. כשספרו זאת לרב רולר הגיב על כך ואמר לנוכחים שכולם יודעים עד כמה הוא מתאמץ להתיר עגונות, אך במקרה זה לא חש משיכה לעסוק בעניינה של האישה הזו לעומת מקרים של עגונות אחרות ולבו אמר לו שאין להתיר אותה מעגינותה. והסביר שמסיבה זו דחה אותה כמה פעמים, אך לא יכול היה לעמוד בהפצרות בני המשפחה ועסק במקרה זה, אך מן השמים עזרו לו שלא ייכתב היתר במקרה זה.
 
לאחר השואה היה עסוק בהשגת היתר נישואין של גברים ששרדו ונשותיהם נלקחו ל[[מחנה השמדה|מחנות ההשמדה]], ובעיקר [[אושוויץ-בירקנאו]] שהיה הגדול בהם (כונה גם [[אושוויץ 2]] ו[[בירקנאו]]). הוא הקים למטרה זו בית דין מיוחד בבודפסט, שהיהשם מסונףהתגורר אז, תחת "הלשכה המרכזית של הקהילות האורתודוקסיות בהונגריה". הוא היה נשיא "ועד הרבנים" שהוקם לעניין זה ב[[ארד (עיר)|ארד]] וזירז את ראשי היהדות החרדית של הונגריה להקים ביד דין מיוחד בנושא זה גם בעיר זו. הוא עצמו התגורר באותה זמן בבוקרסט שאליה גלה לאחר שגורש מטרגו-ניאמץ. אחד מחברי בית-הדין שהוקם בארד, הרב יעקב סגל ליבוביץ שהיה דיין בעיירה [[קאפושוואר]], בא לבוקרסט לשאול את ר' חיים מרדכי מה אפשר לעשות לגבי הגברים האלו. הר רולר התכוון להקים בבוקרס אספת רבנים גדולה שתדון במקרים אלו, אך עשרה רבנים שנו בעניין וביניהם הרבנים [[דוד שפרבר (רב)|דוד שפרבר]] שכיהן רבה של קהילת [[בראשוב]], [[צבי קינסטליכר]] ששימש כראב"ד [[סבן]] והאדמו"ר ר' [[חיים מאיר הגר]] מ[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]]. הרב רולר הדגיש בפסק הדין המתירשניתן שהוא ניתןלהתיר בתנאי שישנה עדות של עדים כשרים שהאישה נשלחה ב[[סלקציה]] באושוויץ לצד שמאל להמתה ב[[תא גזים|תאי הגזים]], ובתנאי '"שיקבלו הבעל והאשה (שעומד לישא עכשיו) בחרם, בנדר ובשבועה ויתחייבו בע"פ ובכתב'" שאם האישה בכל זאת נותרה בחיים ותחזור, יהיה אסור לבעל לחיות עם אחת מהן עד שייתן גט למי מהן שיחפוץ. ומדגיש הרב רולר שללא קבלה והתחייבות זו אסור לחתן את הזוגות.
 
בריאיון לקראת [[ראש השנה]] [[תש"ו]] שערך עימו בבוקרסט מ' רודיק, יהודיכתב קומוניסט וכתב העתוןהעיתון הרומני "רנאשטריה נואסטריה" (התחייה שלנו"), שהיה לאחר אספה זו ואספה נוספת בעניין זה שהתקיימה לאחר כחודש, אמר הרב רולר: {{ציטוטון|אף שאין בכוחנו הדל לפתור בעיות קשות מן הסוג שהעמידו בפנינו התוצאות הטרגיות של השואה, אסור לישב בחיבוק ידיים, ומוטל עלינו לפעול לישע השרידים כמיטב יכולתנו למען לא תכבה גחלת ישראל.}}
 
==ארץאהבתו לארץ ישראל==
כל ימיו חלם לעלות לארץ ישראל. הואבריאיון הי אומר: "מאמין אני באמונה שלמה בביאת המשיח ומחכה לו בכל יום שיבוא, אבל משתוקק אני שאזכה לצאת לקראתו על אדמת הקודש". כמובן שהרצון עצמו לעלות לארץ לא היה תלוי בביאת המשיח. בריאיוןהאמור לעתון "התחייה שלנו" שאל הכתב את הרב רולר: מדוע אינו ממתין למשיח שיבוא ויגאל את היהודים מהגלות? ענה הרב רולראמר: "ינעם יותר למשיח כשימצא אותנו בירושלים מאשר יצטרך לשוטט ולחפש אחרינו בחוצות בוקרסט". עוד הוסיף הרב רולר כי העתיד של העם היהודי הוא רק בארץ ישראל ומשם יהיה אור לגויים. וכן אמר:
{{ציטוט|תוכן=מלאו עכשיו 1,877 שנה מאותו יום שגורשנו בפעם האחרונה מארצנו. מני אז הננו כבשה בין שבעים זאבים, ובאותה מדה שהשתדלנו לשאת חן בעיני הגוים, הגדילו הגוים את שנאתם כלפינו והוסיפו להתעלל בנו. מה שהתרחש כעת בשואה, הזהיר עליו יחזקאל הנביא עוד לפני 2003 שנה: 'אשר אתם אומרים נהיה כגוים - היה לא תהיה'. כאשר היהודים שוכחים את זהותם יבואו הגוים ויזכירום.|מרכאות=כן}}
כשנה לאחר מכן קיבל אשרת עלייה ועלה לארץ ישראל. כשלושה חודשים לאחר מכן נפטר.
זכה לקיים את משאלתו בהיותו כבן 78 לאחר שקיבל אשרת עלייה כשנה ותשעה חודשים מהריאיון ב"התחייה שלנו". לא זכה לחיות זמן ניכר בארץ ונפטר לאחר כשלושה חודשים.
 
==משפחתו==
אחיו, הרב בן ציון רולר, כיהן ברבנות וחיבר ספרים.
;אחיו ואחיותיו
*הרב בן ציון רולר (נולד ב[[תרמ"ב]]) - גם הוא נולד בדימינשט. כיהן ברבנות בוהוש כיורשו של סבו וחותנו, ר' שבתי סג"ל, וחיבר את "ההתראה האחרונה : דברי מחשבה" ([[בוקרסט]] [[תרצ"ו]]) ו"דורש לציון בעתו" (שם תרצ"ח). כן ערך את והוסיף ביאור וציונים ל'שו"ת הרשבי"ד' של סבו וחותנו. רבו המובהק היה אביו והוסמך להוראה מחותנו וסבו הנ"ל, מהרב [[שלום מרדכי הכהן שבדרון]] מ[[ברז'אן]] ומעוד גדולי ישראל. ב[[תר"ס]] נבחר לכהן כרבה של בוהוש. בנו יצחק ([[כ"ג באלול]] [[תש"ג]]-[[כ"ו באייר]] [[תשכ"ז]]) שירת ב[[צה"ל|צבא]] ב[[חיל הקשר]] ונהרג ביום הראשון של [[מלחמת ששת הימים]] דרומית ל[[צומת]] [[רפיח]]. יצחק רולר כתב בסיום לימודיו ב[[ישיבה תיכונית|ישיבה התיכונית]] [[נתיב מאיר]] עבודת גמר על [[פרעות יאסי]] שבהם נהרגו מבני המשפחה, במקום [[בחינת בגרות]]<ref>על יצחק רולר ראו [http://www.izkor.gov.il/HalalKorot.aspx?id=45672 כאן].</ref>.
*הרב יצחק יעקב גוטליב - אח מאם בלבד שעלה לארץ.
*אשת הרב משה בן הרב חיים ראב"ד ראדוקאנען.
 
;ילדיו וצאצאיו
*הרב מנחם מנדל - הוסמך להוראה והתגורר ב[[צ'ורטקוב]]. כיהן לפני השואה ברבנות ווסלוי ואקרמן ב[[בסרביה]]. לאר המלחמה שימש כרב ב[[לודז']] ולאחר מכן היגר ל[[פריז]]. בסוף ימיו כיהן כרב הקהילה היהודית ב[[מלבורן]] שב[[אוסטרליה]] ושם נפטר.
*שמשון נפתלי - לא הוסמך להוראה אך היה גדול בתורה וגם בעל ידיעות מקיפות ב[[מדע]]ים ושפות. נפטר בדמי ימיו בתרפ"ב. הרב רולר חיבר את ספרו "שער נפתלי" חיבר לזכר בנו זה.
*חנה-שרה - נספתה בשואה. אשת הרב יעקב חיים רוטר, בן הרב יחזקאל רוטר שכונה "ה[[מגיד]] מ[[קלויזנבורג]]". חתנם הוא הרב דוד דוב טירהויז שמילדיו ישנם חסידי רוז'ין.
*רייזל - אשת הרב ניסן גולדשטיין מ[[קלויזנבורג]].
*חיה טובה - אשת הרב אברהם צוויבל. עלו לארץ לאחר השואה והתגוררו ב[[בני ברק]]. חסיד ויז'ניץ שתרםתרם את מבנה ה[[תלמוד תורה]] ברחוב טרפון שברחוב טרפון שהיה קרוי על שם חמיו.
*אסתר - היתה נשואה לרב בשם גוטליב והתגרשה ממנו. הוא היגר ל[[ארצות הברית]] ושם כינה עצמו 'האדמו"ר מניאמץ'.
*אשת הרב לוי שטרנברג שכיהן כראב"ד דומברבני ונספה בשואה.
 
==חיבוריו==
*'''שו"ת באר חיים מרדכי''' ('''שאלות ותשובות באר מרדכי''') - כולל, שלושה חלקים, לראשונה יצא לאור ב[[קלוז']] [[תרפ"ד]]-[[תרצ"ו]]. בהקדמתו הוא מבאר את פרשת [[עקדת יצחק]]. ההקדמה יצאה לאור בנפרד בידי חתנו ניסן גולדשטיין מ[[חיפה]] בחיפה בט' במרחשוון[[תשמ"ח]]. [[דפוס]] [[צילום]] עם הוספות ומפתחות יצא לאור בידי 'מכון בוהוש שע"י ישיבת כולל בוהוש', ב[[תל אביב]] [[תשל"ז]] ([[1976]]) כשבסוף נוספו '''קונטרס באר חיים מרדכי : תשובה אחת להיתר עגינות''' (יצא לאור לראשונה בידי הרב רולר בקלוז' תרפ"ג ובו 68 סימנים כ[[גמטריה]] של "חיים" המקיפים את בעיית העגונות מכל הצדדים) ותולדות המחבר (בהכפלה). הוצאה זו הודפסה על ידי "מכון זכרון קדושי פולין", [[אשדוד]] [[תשנ"ח]].
*'''מאמרי באר חיים מרדכי''' - כולל למעשה שלושה קונטרסים: "שלוש עשרה עיקרים", "גדול השלום" על [[פרשת יתרו]] וביאור ל[[הפטרה|הפטרת]] [[שבת הגדול]]. יצא לראשונה בדפוס עפרון, קלוזבקלוז' [[תרצ"ט]].
*'''חידושי בן יאיר''' על ה[[ש"ס]], - יצא לאור לראשונה ב[[צ'רנוביץ]] [[תר"ץ]], וכן בדפוסיובדפוסי צילום בידי "מכון בוהוש", [[תל אביב]] [[תשל"ו]] ו[[תש"ם]] או [[תשמ"א]]. הודפס שוב כחלק מ'''באר חיים מרדכי : ספרי דאגדתא''' (ראו להלן).
*ביאור '''באר חיים מרדכי''' ל[[הגדה של פסח]], -ירושלים [[תשכ"ט]]. הרב טוביאס צירף לו את קונטרס 'גש"ם נדבות' שבו הערות ופלפולים על דברי רבו. ההגדה עם ביאורו של הרב רולר יצאה לאור בירושלים [[תשכ"ט]].
*'''באר חיים מרדכי : ספרי דאגדתא''' - צירוף דפוסי צילום של חיבורים לא גדוליםחיבוריו בעיקר בענייני אגדה של ר' חיים מרדכי, עם חיבור אחד של אביו. כולל את '''שער נפתלי''' על [[הפטרה|הפטרות]] [[שבע דנחמתא]] ו[[שבת שובה]] (צ'רנוביץ [[תרפ"ב]]), '''שירת דבורה''' על הפטרות [[שבת שירה]] ו[[שבת]] [[חנוכה]] בצירוף "קונטרס באר יצחק" שהוא חידושי אביו על ה[[ש"ס]] וה[[שו"ע]] (קלוז' [[תרפ"ה]]), '''ברכי נפשי וחמש עשרה שיר המעלות''' על ה[[מזמור תהילים|מזמורים]] מ[[תהילים]] [[ברכי נפשי]] וחמישה-עשר [[שיר המעלות|שירי המעלות]] עם פירוש [[רש"י]] מפירושו ל[[תהילים]] (קלוז' [[תרפ"ח]]), '''מאמרי באר חיים מרדכי''' (ראה לעיל), '''קונטרס באר חיים מרדכי : תשובה אחת להיתר עגינות''' (קלוז' תרפ"ג). יצא לאור עם תולדות המחבר בידי 'מכון בוהוש', [[תל אביב]] [[תשל"ח]].
 
==קישורים חיצוניים==
[[קטגוריה:רבנים רומנים]]
[[קטגוריה:רבנים בשואה]]
[[קטגוריה:רבנים ארץ ישראליים]]
[[קטגוריה:כותבי ספרות תורנית]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]]
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר הזיתים]]