פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
סקריפט החלפות (הייתה, בודפשט, בוקרשט, כנופיה)
|חיבוריו="שו"ת "באר חיים מרדכי", "חידושי בן יאיר" על ה[[ש"ס]], ביאור "באר מים חיים ל[[הגדה של פסח]] ועוד
}}
 
ה[[רב]] חיים מרדכי רולר ([[כ"ח באדר]] [[תרכ"ח]], [[1868]]-[[מוצ"ש]] [[ט' בחשוון]] [[תש"ז]], [[אוקטובר]] [[1946]]) היה הרב של [[טרגו ניאמץ]] במשך כיובל שנים, מחבר [[שו"ת]] "באר חיים מרדכי". נודע כמומחה ב[[התרת עגונות]].
 
נולד בדימינשט, עיירה קטנטנה ליד העיר [[רומאן (עיר)|רומאן]] במחוז ניאמץ שבחבל [[מולדובה]] ברומניה, לרב יצחק אייזיק יהודה לייב רולר ולדבורה. מצד אביו היה צאצא לרב [[נפתלי כ"ץ]] ול[[מהר"ל מפראג]]. האב שימש כר[[אב"ד]] פונזשט והיה מחסידי רבי [[דוד משה פרידמן]] מצ'ורטקוב ורבי [[יצחק פרידמן (בוהוש)|יצחק פרידמן מבוהוש]]. אמו הייתה בת הרב שבתי סג"ל שכיהן כרבה של [[בוהוש]] וחיבר את 'שו"ת הרשבי"ד'{{הערה|ר"ת "הרב שבתי בן יצחק דוד".}}.
 
למד תורה מפי אביו, ובבחרותו למד אצל רבי יצחק מבוהוש. בשלהי [[חורף]] תרמ"ה נישא לבתו של אברהם חיים סאריף, משמשו של הרבי מ[[בוהוש]]. ב[[תרמ"ח]] נבחר להיות [[מו"צ]] בבוהוש. לאחר מכן נבחר לכהן כרב העיר טרגו-ניאמץ. רוב היום [[לימוד תורה|עסק בתורה]] עטוף ב[[טלית]] ועטור ב[[תפילין]] ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] "בוסלבר". מלבד הרבי מבוהוש, היה מקורב כאביו גם לרבי דוד משה מצ'ורטקוב, וכן לבנו [[ישראל פרידמן מצ'ורטקוב|רבי ישראל]]) ולאדמו"רים נוספים.
 
הקפיד במיוחד על [[תפילה במניין]]. שהה ב[[קלוז']] בעת שבוצעו פרעות נגד היהודים, ובכל זאת יצא לחפש מניין. הוא נתקל בכנופייהבכנופיה שהתנפלה עליו ובדרך [[נס]] ניצל מהם. בעקבות כך הדפיס את ספרו "ברכי נפשי". רבי [[אליעזר זוסיא פורטוגל]] מ[[חסידות סקולן|סקולן]] סיפר כי פעם חיפש הרב רולר בערב ביום חורפי מניין ל[[תפילת ערבית]], וכשלא מצא שכר בממון רב עגלה ונסע עשרה [[קילומטר]]ים לסקולן לביתו של רבי אליעזר זוסיא כדי לאסוף מניין לאמירת [[ברכו]]. לאחר מכן חזר שוב בעגלה למקום מוצאו.
 
נהג ללמוד עד [[חצות היום]] כשהוא מעוטר ב[[תפילין של רבנו תם]], פרשה ב[[תורה]], פרק ב[[נ"ך]], פרק ב[[משנה]], דף [[גמרא]], [[זוהר]], [[ארבעה טורים]] עם ביאור [[בית יוסף]], [[שולחן ערוך]] ונושאי כליו, וספרי [[הלכה]] נוספים. לאחר מכן היה מקיים מצוות [[ביקור חולים]] לפני שאכל [[ארוחת בוקר]]. לאחר [[פת שחרית]] התיישב לכתוב חידושי תורה ותשובות לשאלות הלכתיות. לאחר מכן למד בספרי חסידות עד שנרדם לתנומה קלה שלאחריה חזר ללמוד ולכתוב. בהמשך יומו קיבל אנשים לשאלות הלכתיות, עצות וסיוע. בליל שבת נהג ללמוד מ[[חצות הלילה]] עד [[עלות השחר]] בספרי נגלה ונסתר. במשך כל השבת לא דיבר בענייני חול.
 
ב[[תרס"ג]] השתתף בכינוס רבנים מרחבי העולם היהודי שהתקיים ב[[קרקא]] נגד [[עלית דם|עלילות הדם]], ובכינוס זה נבחר להיות יו"ר אגודת הרבנים ברומניה. בגירוש יהודי טרגו-ניאמץ ב[[חול המועד]] [[פסח]] [[תש"ד]] עבר ל[[בוקרסט]]. ב[[תמוז]] [[תש"ו]] עלה לארץ והתיישב בירושלים. סמוך לזמן [[הדלקת נרות]] ב[[ערב שבת]] [[פרשת לך לך]], [[ז' בחשוון]] [[תש"ז]], צלצל לרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] ואמר לו שהוא מצטרף להיתר עגונה שדנו בה אז. הרב הרצוג שאלו מדוע צלצל בשעה כזו, וענה "מי יודע מה ילד יום". במוצאי אותה שבת נפטר ונקבר ב[[בית הקברות בהר הזיתים]].
בהלוויתו השתתפו אלפים. בין המספידים היה הרב [[עקיבא סופר]] מ[[פרשבורג]] ורבי [[ישראל פרידמן מהוסיאטין]] אמר עליו [[קדיש]].
 
רבי אליעזר זוסיא מסקולן אמר עליו: "כמעט שלא נמצא כמותו בכמה ארצות גדול בתורה ובמידות". הרב [[חיים הלוי סולובייצ'יק]] מ[[בריסק]] שיבח את חיבורו "חידושי בן יאיר" על הש"ס.
 
תלמידו, הרב שמואל טוביאס, ראב"ד [[פיאטרה ניאמץ]], פעל להוצאתם לאור של כתבי רבו לאחר שעלה לארץ. לזכרו הוקם בית הכנסת "רולר" באשקלון וכן תלמוד תורה "באר חיים מרדכי" של חסידי ויז'ניץ ב[[בני ברק]].
אחת מהעגונות בעקבות מלחמת העולם הראשונה הייתה גיטל, בתו של הרב [[מאיר אריק]], ואביה ביקש את הרב רולר לבדוק את האפשרות להתירה מעגינותה. בעלה הסוחר ברוך רייך נסע ב[[תר"ף]] מ[[וינה]] ל[[בודפסט]] ונעלמו עקבותיו. משה פראנץ, שנולד כיהודי והתנצר עם אביו בילדותו, העיד שחיילים [[אוסטריה|אוסטריים]] התעללו בו ורצחוהו. הרב רולר התיר את גיטל בתנאי שיצטרף להיתר הרב [[בצלאל זאב שפרן]], שאכן הצטרף עם אחרים{{הערה|ראו ב'שו"ת מהר"ש ענגל', חלק ג', סוף סימן י"א.}}.
 
במקרה אחר של החייל היהודי מטרגו-ניאמץ, אברהם מובשוביץ, פסקו בשלב מסוים מכתביו מהחזית, ולאחר שהסתיימה המלחמה וחפציו האישיים נשלחו בדואר למשפחתו, היו בטוחים בני המשפחה כי נהרג בקרבות. רעייתו התאבלה עליו ובנו הקטן החל לומר [[קדיש]]. האישה פנתה לרב רולר לקבל להינשא. לאחר הפצרות רבות החליט להתירה והחל לכתוב את ההיתר. לאחר שורות אחדות נשבר קולמוסו. בפעם השנייה באו בני המשפחה עם כלי כתיבה כדי למנוע תקלה נוספת. הרב רולר סיים את כתיבת היתר, אך לפני שחתם פגעה ידו בקסת הדיו והדיו נשפך על ההיתר והשחיתו. כשראה זאת קבע: כי לא ייתן היתר. לאחר כמה חודשים חזר מובשוביץ לביתו וסיפר שנשבה בידי האויב.
 
לאחר השואה היה עסוק בהשגת היתר נישואין של גברים ששרדו ונשותיהם נלקחו ל[[מחנה השמדה|מחנות ההשמדה]]. הוא הקים למטרה זו בית דין מיוחד בבודפסטבבודפשט, שם התגורר אז, תחת "הלשכה המרכזית של הקהילות האורתודוקסיות בהונגריה". הוא היה נשיא "ועד הרבנים" שהוקם לעניין זה ב[[ארד (עיר)|ארד]]. הוא הדגיש בפסק הדין שניתן להתיר בתנאי שישנה עדות של עדים כשרים שהאישה נשלחה ב[[סלקציה]] באושוויץ לצד שמאל להמתה ב[[תא גזים|תאי הגזים]], ובתנאי "שיקבלו הבעל והאשה (שעומד לישא עכשיו) בחרם, בנדר ובשבועה ויתחייבו בע"פ ובכתב" שאם האישה בכל זאת נותרה בחיים ותחזור, יהיה אסור לבעל לחיות עם אחת מהן עד שייתן גט למי מהן שיחפוץ.
 
בריאיון לקראת [[ראש השנה]] [[תש"ו]] שערך עימו בבוקרסטבבוקרשט מ' רודיק, כתב העיתון הרומני "רנאשטריה נואסטריה" (התחייה שלנו"), אמר הרב רולר: {{ציטוטון|אף שאין בכוחנו הדל לפתור בעיות קשות מן הסוג שהעמידו בפנינו התוצאות הטרגיות של השואה, אסור לישב בחיבוק ידיים, ומוטל עלינו לפעול לישע השרידים כמיטב יכולתנו למען לא תכבה גחלת ישראל.}}
 
==אהבתו לארץ ישראל==
כל ימיו חלם לעלות לארץ ישראל. בריאיון האמור לעתון "התחייה שלנו" אמר: "ינעם יותר למשיח כשימצא אותנו בירושלים מאשר יצטרך לשוטט ולחפש אחרינו בחוצות בוקרסטבוקרשט". עוד הוסיף הרב רולר כי העתיד של העם היהודי הוא רק בארץ ישראל ומשם יהיה אור לגויים. וכן אמר:
{{ציטוט|תוכן=מלאו עכשיו 1,877 שנה מאותו יום שגורשנו בפעם האחרונה מארצנו. מני אז הננו כבשה בין שבעים זאבים, ובאותה מדה שהשתדלנו לשאת חן בעיני הגוים, הגדילו הגוים את שנאתם כלפינו והוסיפו להתעלל בנו. מה שהתרחש כעת בשואה, הזהיר עליו יחזקאל הנביא עוד לפני 2003 שנה: 'אשר אתם אומרים נהיה כגוים - היה לא תהיה'. כאשר היהודים שוכחים את זהותם יבואו הגוים ויזכירום.|מרכאות=כן}}
כשנה לאחר מכן קיבל אשרת עלייה ועלה לארץ ישראל. כשלושה חודשים לאחר מכן נפטר.
==משפחתו==
אחיו, הרב בן ציון רולר, כיהן ברבנות וחיבר ספרים.
 
;ילדיו וצאצאיו
*הרב מנחם מנדל - כיהן לפני השואה ברבנות ווסלוי ואקרמן ב[[בסרביה]]. לאר המלחמה שימש כרב ב[[לודז']] ולאחר מכן היגר ל[[פריז]]. בסוף ימיו כיהן כרב הקהילה היהודית ב[[מלבורן]] שב[[אוסטרליה]].
*שמשון נפתלי - נפטר בדמי ימיו בתרפ"ב. הרב רולר חיבר את ספרו "שער נפתלי" לזכר בנו זה.
*חנה-שרה - נספתה בשואה. אשת הרב יעקב חיים, בן הרב יחזקאל רוטר שכונה "ה[[מגיד]] מ[[קלויזנבורג]]".
*רייזל - אשת הרב ניסן גולדשטיין מ[[קלויזנבורג]].
*חיה טובה - אשת הרב אברהם צוויבל. עלו לארץ לאחר השואה והתגוררו ב[[בני ברק]]. תרם את מבנה ה[[תלמוד תורה]] שהיה קרוי על שם חמיו.
*אסתר - היתההייתה נשואה לרב בשם גוטליב והתגרשה ממנו. הוא היגר ל[[ארצות הברית]] ושם כינה עצמו 'האדמו"ר מניאמץ'.
*אשת הרב לוי שטרנברג שכיהן כראב"ד דומברבני ונספה בשואה.
 
==חיבוריו==
*'''שו"ת באר חיים מרדכי''', שלושה חלקים, [[קלוז']] [[תרפ"ד]]-[[תרצ"ו]]. בהקדמתו הוא מבאר את פרשת [[עקדת יצחק]]. [[דפוס צילום]] עם הוספות ומפתחות יצא לאור ב[[תל אביב]] [[תשל"ז]] ([[1976]]) כשבסוף נוספו '''קונטרס באר חיים מרדכי: תשובה אחת להיתר עגינות''' (יצא לאור לראשונה בידי הרב רולר בקלוז' תרפ"ג ובו 68 סימנים כ[[גמטריה]] של "חיים" המקיפים את בעיית העגונות מכל הצדדים) ותולדות המחבר (בהכפלה).
*'''מאמרי באר חיים מרדכי''' - כולל שלושה קונטרסים: "שלוש עשרה עיקרים", "גדול השלום" על [[פרשת יתרו]] וביאור ל[[הפטרה|הפטרת]] [[שבת הגדול]]. יצא לראשונה בקלוז' [[תרצ"ט]].
*'''חידושי בן יאיר''' על ה[[ש"ס]], [[צ'רנוביץ]] [[תר"ץ]], ובדפוסי צילום
*ביאור '''באר חיים מרדכי''' ל[[הגדה של פסח]], ירושלים [[תשכ"ט]]. הרב טוביאס צירף את קונטרס 'גש"ם נדבות' שבו הערות על דברי רבו.
*'''באר חיים מרדכי : ספרי דאגדתא''' - דפוסי צילום של חיבוריו בעיקר בענייני אגדה, עם חיבור אחד של אביו. כולל את '''שער נפתלי''' על [[הפטרה|הפטרות]] [[שבע דנחמתא]] ו[[שבת שובה]] (צ'רנוביץ [[תרפ"ב]]), '''שירת דבורה''' על הפטרות [[שבת שירה]] ו[[שבת]] [[חנוכה]] בצירוף "קונטרס באר יצחק" שהוא חידושי אביו על ה[[ש"ס]] וה[[שו"ע]] (קלוז' [[תרפ"ה]]), '''ברכי נפשי וחמש עשרה שיר המעלות''' על ה[[מזמור תהילים|מזמורים]] מ[[תהילים]] [[ברכי נפשי]] וחמישה-עשר [[שיר המעלות|שירי המעלות]] (קלוז' [[תרפ"ח]]), '''מאמרי באר חיים מרדכי''' (ראה לעיל), '''קונטרס באר חיים מרדכי: תשובה אחת להיתר עגינות''' (קלוז' תרפ"ג). יצא לאור עם תולדות המחבר בידי 'מכון בוהוש', [[תל אביב]] [[תשל"ח]].
 
21,025

עריכות