ויקיפדיה

די צייט – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
שורה 5:
 
==היסטוריה==
השבועון ''די צייט'' נוסד ב[[המבורג]], [[מערב גרמניה]], ב-[[21 בפברואר]] [[1946]], זמן קצר לאחר תום [[מלחמת העולם השנייה]], כשהעיר הייתה עדיין תחת שלטון [[בריטי]] ונדרש רשיון בריטי לצורך ההוצאה לאור. המהדורה הראשונה שלו יצאה ב-25,000 עותקים בלבד. מייסדיו היו, בעיקר [[גרמנים]] תושבי המבורג, אנשי מרכז - ימין, שהתנגדו בדרך זו או אחרת ל[[נאצים]], בתקופת שלטונם של האחרונים, גם אם לא לחמו בשלטון הנאצי ישירות ולעתים אף שירתו בצבא הגרמני בתקופת המלחמה.
 
מייסדי ה"די צייט" היו מספר [[גרמנים]] תושבי המבורג, אנשי מרכז - ימין, שהתנגדו בדרך זו או אחרת ל[[נאצים]], בתקופת שלטונם של האחרונים, גם אם לא לחמו בשלטון הנאצי ישירות ולעתים אף שירתו בצבא הגרמני בתקופת המלחמה.
המייסד העיקרי של השבועון ומי שהיה זה שקיבל בפועל מהצבא הבריטי את הרשיון להוצאתו לאור והפך עם השנים לבעל המניות היחידי בו, היה [[גרד בוקריוס]]. בוקריוס היה [[שופט]] גרמני, שהיה נשוי מאז 1932 ליהודיה, דיטה (גרטל) לבית גולדשמידט. אשתו ברחה ל[[בריטניה]] ב-[[1938]] ואילו הוא נשאר בגרמניה. תקופה מסויימת וכל עוד ניתן היה, הוא הגן על יהודים, כעורך דין, אפילו תחת השלטון הנאצי. בני הזוג התגרשו בדצמבר [[1945]], סמוך לאחר תום המלחמה. מייסד אחר, ריצ'רד טונגל, היה האחראי על הבנייה בעיריית המבורג, הודח מתפקידו עם עליית הנאצים לשלטון ב-1933, ובילה את שנות המלחמה ב[[ברלין]], כ[[סופר]] ו[[מתרגם]]. והיו בין המייסדים עוד מספר תושבי המבורג, בעלי פרופיל דומה. ▼
 
▲המייסד העיקרי של השבועון ומי שהיה זה שקיבל בפועל מהצבא הבריטי את הרשיון להוצאתו לאור והפך עם השנים לבעל המניות היחידי בו, היה [[גרד בוקריוסבוצריוס]]. בוקריוסבוצריוס היה [[שופט]] גרמני, שהיה נשוי מאז [[1932]] ליהודיהל[[יהדות גרמניה|יהודיה]], דיטה (גרטל) לבית גולדשמידט. אשתו ברחה ל[[בריטניה]] ב-[[1938]] ואילו הוא נשאר בגרמניה. תקופה מסויימת וכל עוד ניתן היה, הוא הגן על יהודים, כעורךכ[[עורך דין]], אפילו תחת השלטון הנאצי. בני הזוג התגרשו בדצמבר [[1945]], סמוך לאחר תום המלחמה. מייסד אחר, ריצ'רד טונגל, היה האחראי על הבנייה בעיריית המבורג, הודח מתפקידו עם עליית הנאצים לשלטון ב-1933, ובילה את שנות המלחמה ב[[ברלין]], כ[[סופר]] ו[[מתרגם]]. והיו בין המייסדים עוד מספר תושבי המבורג, בעלי פרופיל דומה.
סמוך לאחר התחלת פעילותו של ה"די צייט", ב-1946 הצטרפה אליו העיתונאית והסופרת [[מריון דונהוף]], שהייתה בשעתו בין הקושרים כנגד [[היטלר]] ב-[[1944]], במה שנודע כ[[קשר העשרים ביולי]], יחד עם [[תוארי אצולה|גראף]] [[הלמוט ג'יימס פון מולטקה]], גראף [[קלאוס שנק פון שטאופנברג]], [[אדמירל]] [[וילהלם קנריס]] ואחרים. בניגוד להם, דונהוף שרדה בחיים, הצטרפה כאמור ל"די צייט" וקיבלה את התפקיד של העורכת הפוליטית. היא הפכה לסגנית העורך הראשי ב-[[1955]], עורכת ראשית ב-[[1968]] ומוציאה לאור ב-[[1972]]. דונהוף כיהנה כמוציאה לאור במשותף של ה"די צייט", עד יום מותה ב-[[2002]].▼
 
מייסד אחר, ריצ'רד טונגל, היה האחראי על הבנייה בעיריית המבורג, הודח מתפקידו עם עליית הנאצים לשלטון ב-[[1933]], ובילה את שנות המלחמה ב[[ברלין]], כ[[סופר]] ו[[מתרגם]]. בנוסף לשניהם היו בין המייסדים עוד מספר תושבי המבורג, בעלי פרופיל דומה.
 
▲סמוך לאחר התחלת פעילותו של ה"די צייט", ב-1946 הצטרפה אליו העיתונאיתה[[עיתונאי]]ת והסופרתוה[[סופר]]ת, ה[[רוזנת]] [[מריון דונהוף]],. דונהוף שהייתההייתה בשעתו בין הקושרים כנגד [[היטלר]] ב-[[1944]], במה שנודע כ[[קשר העשרים ביולי]], יחד עם [[תוארי אצולה|גראף]] [[הלמוט ג'יימס פון מולטקה]], גראף [[קלאוס שנק פון שטאופנברג]], [[אדמירל]] [[וילהלם קנריס]] ואחרים. בניגוד להם, דונהוף שרדה בחיים, הצטרפה כאמור ל"די צייט" וקיבלה את התפקיד של העורכת הפוליטית. היא הפכה לסגנית העורך הראשי ב-[[1955]], עורכת ראשית ב-[[1968]] ומוציאה לאור ב-[[1972]]. דונהוף כיהנה כמוציאה לאור במשותף של ה"די צייט", עד יום מותה ב-[[2002]].
 
ב-[[1979]] זכה ה"די צייט" ב[[פרס ארסמוס]] ה[[הולנדי]] בגין תרומה משמעותית לתרבות או לחברה ב[[אירופה]].
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/די_צייט"