ועדת חבר העמים לקברי מלחמה – הבדלי גרסאות

[[קובץ:CWGC Logo.png|שמאל|ממוזער|250px|[[סמליל]] הועדההוועדה]]

'''ועדת חבר העמים לקברי מלחמה''' (באנגלית: '''Commonwealth War Graves Commission''') היא ארגון בינלאומי שבו חברות שש מדינות, אשר תפקידו המרכזי הוא לסמן, לתעד ולתחזק את [[קבר|קברי]] אנשי הכוחות המזוינים של מדינות [[חבר העמים הבריטי]] שנפלו בשתי מלחמות העולם, ואת האנדרטאות שעל גביהן מונצחים שמותיהם. הועדההוועדה מופקדת גם על הנצחת שמות [[אזרח|אזרחי]] מדינות חבר העמים אשר נהרגו עקב פעולת אויב ב[[מלחמת העולם השנייה]].

הועדההוועדה נוסדה על ידי הבריטי [[פביאן וייר]] והוקמה באמצעות צו מלכותי (Royal Charter) ב-[[1917]] תחת השם '''הועדההוועדה האימפריאלית לקברי מלחמה'''. הועדההוועדה שינתה שם זה לשמה הנוכחי בשנת [[1960]].

במסגרת המנדט שלה על הועדההוועדה להנציח את חללי המלחמה של חבר העמים באופן אישי ושיוויוני. לשם כך חללי המלחמה מונצחים בשמם על גבי [[מצבה]], במקום קבורה מוגדר, או – בנוגע לנעדרים - על גבי אנדרטה. הם מונצחים באופן אחיד ושיוויוני, ללא קשר ל[[דרגה|דרגתם]] הצבאית, מעמדם האזרחי או [[גזע (אדם)|גזעם]].

כיום אחראית הועדההוועדה על הנצחתם של 1.69 מיליון חללי הכוחות המזוינים של חבר העמים. מאז ייסודה הקימה הועדההוועדה למעלה מ-2,500 [[בית קברות צבאי|בתי קברות צבאיים]] ומספר רב של אנדרטאות. הועדההוועדה אחראית כיום על אחזקתם של קברי מלחמה הממוקמים ב-23,000 אתרי קבורה נפרדים בסך הכל ושל יותר מ-200 אנדרטאות, הפזורים כולם בשטחיהן של 150 מדינות. הועדההוועדה פועלת על בסיס התמיכה הכספית של שש המדינות החברות בה: [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]], [[קנדה]], [[אוסטרליה]], [[ניו זילנד]], [[הודו]] ו[[דרום אפריקה]]. הנשיא הנוכחי של הועדההוועדה הוא [[הנסיך אדוארד, דוכס קנט]].

==תולדות הועדההוועדה==

עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] התברר לפביאן וייר, אז מנהל של [[חברה]] מסחרית, שהוא אינו רשאי להתגייס ל[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]] מפאת גילו (45). הוא הצליח להתמנות כמפקד יחידה ניידת של [[הצלב האדום]] הבריטי. הוא הגיע ל[[צרפת]] בספטמבר [[1914]] ובעת שהותו שם זועזע מעובדת אי-קיומו של מנגנון רשמי כלשהו לסימון קבריהם של הנופלים בקרב. הוא חש מחויב להקים במסגרת הצלב האדום ארגון שיעסוק בכך. ב-[[1915]] קיבלה עבודתו הכרה רשמית מצד משרד המלחמה האימפריאלי, והיחידה של וייר הועברה למסגרת הצבא הבריטי תחת השם "הועדההוועדה לרישום קברים". עד אוקטובר 1915 רשמה הועדההוועדה למעלה מ-31,000 קברים, ועד מאי [[1916]] – 50,000.

כאשר נודע בציבור על עבודת הועדההוועדה, היא החלה לקבל בקשות של קרובי הנופלים למידע ולקבלת תצלומים של קברים. במרס 1915 החלה הועדההוועדה להשיב על הפניות במשלוח תצלומים ומידע אחר בסיועו של הצלב האדום. שם הועדההוועדה שונה באביב 1916 ל"מינהל לרישום קברים ולמידע" מתוך הכרה בהיקף עבודתה ובכך שהיא כוללת גם אספקת מידע. כמו כן התרחבה עבודת המינהל לחזיתות מלחמה נוספות מעבר לחזית [[מערב אירופה]], ואנשיה פעלו ב[[יוון]], [[מצרים]] ו[[עירק]].

[[קובץ:CWGC - Headstone carving.jpg|שמאל|ממוזער|150px|החריתה הידנית של הכיתוב על גבי מצבה, שנהגה בראשית ימי עבודת הועדההוועדה, ארכה שבוע ויותר]]

ככל שהתמשכה המלחמה גברה בקרב אנשי הועדההוועדה הדאגה לגורלם של הקברים בתקופה שלאחריה. הממשלה הבריטית הקימה בינואר 1916, על פי הצעת הצבא, את הועדההוועדה הלאומית לטיפול בקברי חיילים, והנסיך אדוארד (לימים [[אדוארד השמיני, מלך הממלכה המאוחדת|המלך אדוארד השמיני]]) הסכים לשמש כנשיאה. גוף זה נועד לקבל לידיו לאחר המלחמה את עבודתו של המינהל לרישום קברים ומידע. הממשלה העדיפה להקים לשם כך גוף מיוחד מאשר להטיל משימה זו אל אחד ממשרדי הממשלה. ב-1917 הגיש וייר בסיועו של הנסיך אדוארד תזכיר למועצת המלחמה האימפריאלית ובו הצעה להקים באמצעות צו מלכותי אירגון כלל-אימפריאלי לטיפול בקברי החללים. הצעה זו נתקבלה והועדהוהוועדה האימפריאלית לקברי מלחמה הוקמה בצו מלכותי ב-[[21 במאי]] 1917. כנשיא הועדההוועדה נתמנה הנסיך אדוארד. שר המלחמה אדוארד סטנלי מונה ליושב ראש הועדההוועדה ווייר מונה כסגן יושב ראש.

הועדההוועדה החלה למלא את משימותיה בהיקף משמעותי לאחר סיום המלחמה. לאחר שהובטחו שטחי קרקע עבור בתי קברות ואנדרטאות החל ביצוע המשימה העצומה של תיעוד פרטי החללים. עד [[1918]] זוהה מיקומם של 587 אלף קברים, ועוד 559 אלף חללים נרשמו ככאלו שמקום קבורתם לא נודע. בנובמבר 1918 הגישה הועדההוועדה (בהנהלתו של פרדריק קניון, מנהל [[המוזיאון הבריטי]]) מסמך ובו פירוט אודות הדרך הראויה לשיטתה להקמת בתי הקברות. עקרון מרכזי בו היה אי-השבת גופות החללים לקבורה בארצות מוצאם – לא רק בגלל הקושי הלוגיסטי העצום הטמון בכך אלא גם משום התחושה שהחזרת החללים לארצם תתנגש עם רגשות האחווה שהתפתחו בין כל אלו ששירתו, חיילים כקצינים. עקרון מרכזי נוסף היה הקמת אנדרטאות בתבנית אחידה על מנת להימנע מביטוי של הבדלי מעמדות. שני העקרונות עוררו ויכוח ציבורי נרחב, אשר חולל דיון ער ב[[הפרלמנט של בריטניה|פרלמנט]] ב-[[4 במאי]] [[1920]]. בסופו של דבר התקבלו ההצעות שבמסמך הועדההוועדה.

שלושה מן ה[[אדריכל|אדריכלים]] האזרחיים הבולטים של אותה תקופה – הרברט בייקר, רג'ינלד בלומפילד ואדווין לאצ'נס - נשכרו על ידי הועדההוועדה כדי לתכנן את בתי הקברות והאנדרטאות. על פי המתווה שנקבע בדו"ח קניון בנתה הועדההוועדה שלושה בתי קברות נסיוניים (לה טרפור (Le Treport), פורסוויל (Forceville), לובנקור (Louvencourt)). בסופו של דבר הוסכם, שעיצובו של זה אשר נבנה בפורסוויל הוא המוצלח ביותר: בהתייעצות עם מתכננת הגנים גרטרוד ג'קיל יצרו שם האדריכלים בית קברות מוקף גדר בתבנית של גן ובו מצבות אחידות. אליהם התווספו [[צלב ההקרבה]] בעיצובו של בלומפילד ו[[מצבת הזיכרון]] בעיצובו של לאצ'נס. בית הקברות של פורסוויל הפך לאחר מספר שינויים לדגם הבנייה של הועדההוועדה.

[[קובץ:Dieppe Canadian War Cemetery.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הקברות הקנדי ב[[דייפ]] – הראשון שהוקם על ידי הועדההוועדה לאחר מלחמת העולם השנייה]]

מאז תחילתה של מלחמת העולם השנייה עמדה לרשות הועדההוועדה יחידת רישום קברים. לאור העלייה במספר האזרחים שניספו במלחמה, בהשוואה למלחמת העולם הראשונה, הסכים [[ראש ממשלת בריטניה]] [[וינסטון צ'רצ'יל|צ'רצ'יל]] להצעתו של וייר שהועדהשהוועדה תנהל מירשם של אזרחי מדינות חבר העמים שנפלו במלחמה. הספר המכיל רשימה זו – ובה למעלה מ-67,000 שמות של גברים, נשים וילדים, נשמר מאז [[1956]] ב[[מנזר וסטמינסטר]]. כאשר החל מהלך המלחמה לנטות לטובת [[בעלות הברית]] יכולה היתה הועדההוועדה להתחיל בהשבת בתי הקברות והאנדרטאות של מלחמת העולם הראשונה - שרבים מהם הוזנחו בימי המלחמה וכיבוש האזורים בהם נמצאו על ידי [[מדינות הציר]] - למצבם שלפני פרוץ המלחמה. כמו כן היא החלה במילוי המשימה של הנצחת כ-600,000 חללי מדינות חבר העמים הבריטי מן המלחמה האחרונה. ב-1949 השלימה הועדההוועדה את בנייתו של בית הקברות הצבאי הקנדי ב[[דייפ]] – הראשון מבין 559 בתי קברות חדשים, שאליהם נוספו 36 אנדרטאות חדשות. בסופו של דבר הוצבו 350,000 מצבות חדשות. ההיקף הגיאוגרפי הרחב יותר של מלחמת העולם השנייה, מחסור בידיים עובדות ואי השקט הפנימי במספר ארצות (שחלקן קיבלו את עצמאותן מידי בריטניה לאחר המלחמה) הביאו כולם לכך שתכנית הבנייה של הועדההוועדה להנצחת חללי מלחמה זו הסתיימה רק בשנות ה-60.

==אתרי קבורה ואנדרטאות שבטיפול הועדההוועדה==

כיום אחראית הועדההוועדה להנצחה המתמדת ב-150 מדינות של 1.69 מיליון אנשי צבא של מדינות חבר העמים שנפלו חלל. כ-10,000 מהם היו [[יהודים]].{{הערה|ההתפלגות של כלל החללים מבחינת השתייכות דתית היא בקירוב זו: 1.5 מיליון [[נצרות|נוצרים]], 100,000 [[הינדואיזם|הינדים]] ו[[סיקיזם|סיקים]], 65,000 [[אסלאם|מוסלמים]], 15,000 [[פגניות|פגאנים]], 10,000 [[בודהיזם|בודהיסטים]] ו[[קונפוציאניזם|קונפוציאנים]], 10,000 יהודים (וורד וגיבסון, עמ' 209).}} כמו כן היא אחראית להנצחת שמותיהם של כ-67,000 אזרחים שנהרגו עקב פעולת אויב במלחמת העולם השנייה. כ-935 אלף חללים צבאיים מונצחים בשמותיהם על גבי מצבה הניצבת באתר קבורה מוגדר. שמותיהם של קרוב ל-760 אלף איש הונצחו על גבי אנדרטאות לנעדרים.{{הערה|1=מקור: http://www.cwgc.org/content.asp?menuid=1&submenuid=6&id=6&menuname=Casualty%20Statistics&menu=sub.}} כיום מטפלת הועדההוועדה בסך הכל באחזקת 23,000 אתרי קבורה נפרדים ו-200 אנדרטאות. מרבית אתרי הקבורה שוכנים בתחומי בתי קברות אזרחיים בתחומיה של בריטניה. עם זאת הועדההוועדה עצמה תכננה ובנתה ברחבי העולם כ-2,500 בתי קברות צבאיים. הועדההוועדה גם תכננה והקימה אנדרטאות להנצחת חללים שמקום קבורתם לא נודע, אשר הגדולה שבהן היא [[אנדרטת תיאפוואל לנעדרי הסום|אנדרטת תיאפוואל]].

בנוסף לאחזקת קברי חללי מדינות חבר העמים מתחזקת הועדההוועדה על פי הסכמים עם הממשלות הנוגעות בדבר יותר מ-40 אלף קברי מלחמה של חללים שאינם ממדינות חבר העמים.{{הערה|מבין אלו, כ-20 אלף קברים הם של גרמנים, כ-6,600 צרפתים, כ-4,000 פולנים, כ-3,800 הולנדים וכ-1,200 טורקים. היתר הם קברי בני תשע אומות אחרות. (וורד וגיבסון, עמ' 96).}} לבסוף, בטיפול הועדההוועדה נמצאים גם למעלה מ-25 אלף קברים של אנשי צבא ואזרחים שלא נפלו במהלך מלחמה.

הועדההוועדה עוסקת רק בהנצחתם של אלו שמתו בתקופות מלחמה מוגדרות בעת שירות בצבאה של אחת ממדינות חבר העמים, או אלו שנפטרו מסיבות שיש ליחסן לשירות זה. תקופות הזמן שנוהגים לפיהן לצורך זה הן:

הועדההוועדה ייחסה מראשית דרכה חשיבות רבה לתכנון האתרים שהקימה. בית קברות אופייני שהוקם על ידה מוקף [[חומה|חומת]] אבן ובה כניסה מבעד לשערי [[ברזל]]. בגדולים שבאתרים מותקן שלט, המתאר את המערכות הצבאיות הרלבנטיות שהתרחשו בקרבתם. בכל האתרים, למעט הקטנים ביותר, מצויה תיבת [[ארד]] ובה ספרון המונה את שמות החללים הקבורים שם בציון מיקום מצבתם, ובו גם תרשים של האתר. בבתי קברות שבהם למעלה מ-40 קברים מוצב (באחד משלושה מימדים אפשריים) צלב ההקרבה שתכנן הארכיטקט בלומפילד. זהו [[צלב]] בעל חתך מתומן, הניצב על גבי בסיס מתומן גם הוא, כשאל פניו צמודה חרב. בבתי קברות ובהם למעלה מ-1,000 קברים ניצבת גם [[מצבת הזיכרון]], שתוכננה על ידי האדריכל לאצ'נס. היא מנציחה את בעלי כל האמונות. עיצובה נועד להיות מרוחק מכל צורה הקשורה לאמונה דתית כלשהי.

ה[[גינון]] הוא מרכיב קבוע בעיצובם של בתי הקברות של הועדההוועדה והוא משתלב במרכיבים המבניים שלהם, והיווה חלק בלתי נפרד בעבודת האדריכלים שתכננו אותם. המטרה המקורית של גינון בתי הקברות היה יצירת תחושה של שלווה אצל המבקרים, בניגוד לתחושה שיוצרת סביבה של מצבות חשופות. בסיוע המלצות מקצועיות שניתנו לועדה בתחילת עבודתה על ידי מנהלי [[גני קיו]] היא תכננה בתי קברות שבהם נעשה שימוש במינים מתאימים של צמחים. כמו כן נבחרו צמחים שיצרו תחושה סנטימנטלית של תזכורת למראה הגנים בארצותיהם של החללים. תשומת לב מוקדשת לשימוש בצמחים במגוון טקסטורות, גבהים ותקופות פריחה. כך, בקרבת מצבות ניטעו מיני צמחים שלא יסתירו את הכיתוב שעליהן.

[[קובץ:Headquarters of the Commonwealth War Graves Commission.jpg|שמאל|ממוזער|200px|בניין המטה של הועדההוועדה במיידנהד שבבריטניה]]

פעולת הועדההוועדה ממומנת על ידי מענקים תקציביים מטעם ממשלות שש המדינות החברות בה. בשנת הכספים 2007-2008 הסתכמו מענקים אלו ב-43 מיליון [[לירה שטרלינג|לירות בריטיות]]. היקף ההשתתפות של כל מדינה בתקציב הועדההוועדה הוא ביחס ישר למספר הקברים של חייליה המטופלים על ידי הועדההוועדה, כמפורט להלן:

בראש הועדההוועדה עומדים נשיא (כיום (2011) - הנסיך אדוארד, דוכס קנט), יושב ראש וסגנו והמנהל הכללי. בין חברי הועדההוועדה נכללים הנציבים העליונים של חמש המדינות החברות בועדה בנוסף לבריטניה.

המטה הראשי של הועדההוועדה שוכן מאז [[1972]] בעיירה [[מיידנהד]] (Maidenhead) שממערב ל[[לונדון]]. בנוסף היא מקיימת משרדים אזוריים בבריטניה, קנדה, דרום אפריקה, צרפת, [[בלגיה]], [[איטליה]] ומצרים. אלו מופקדים על הטיפול באתרי הועדההוועדה באירופה ו[[צפון אמריקה]] ובחלק מארצות [[אפריקה]] ודרום מזרח [[אסיה]].{{הערה|ענייני הועדההוועדה באוסטרליה ובניו זילנד מטופלים על ידי סוכנויות ממשלתיות של מדינות אלו.}} ניהול הטיפול באתרי הועדההוועדה ביתר המדינות נתון בידי המטה הראשי שלה.

בתי הקברות של הועדההוועדה זוכים בדרך כלל ליחס מכבד בתור אתרים הומניטריים א-פוליטיים, ומקרי החילול וההשחתה שלהם הם נדירים. כאשר הם מתרחשים הם זוכים לתשומת לב חדשותית במדינות חבר העמים. כך למשל, באחד מבתי הקברות הגדולים בצפון צרפת ציירו ונדלים סיסמאות אנטי-בריטיות ואנטי-אמריקניות במרס [[2003]], לאחר תחילת [[מלחמת עיראק]]. כמו כן, תחזוקתם של בתי הקברות הרבים בעיראק הוזנחה לאחר ש[[סדאם חוסיין]] אסר על עובדי הועדההוועדה לטפל בהם לאחר [[מלחמת המפרץ]].

בנוסף לעבודת התחזוקה השוטפת של בתי הקברות והאנדרטאות עוסקת הועדההוועדה בשנים האחרונות בשני פרויקטים מיוחדים:

*צילום כל המצבות והאנדרטאות שבטיפול הועדההוועדה על מנת להעמיד הצילומים לרשות הציבור - הגוף המוציא את הפרויקט לפועל הוא [[הפרויקט הצילומי של קברי המלחמה]];

*בעקבות חקירה [[ארכיאולוגיה|ארכיאולוגית]] שנערכה ב-2008 ובה נחשפו בצפון צרפת קברי אחים של חיילים אוסטרלים הוקם על ידי הועדההוועדה בית קברות צבאי חדש בצפון צרפת (הראשון שהקימה הועדההוועדה מאז הקמת בתי הקברות לאחר מלחמת העולם השנייה). נקברו בו בקברים אישיים – ועודם נקברים – החללים שנתגלו בקברי האחים, ואשר נפלו בקרב פרומל (Fromelles) ביולי 1916.

*[http://www.cwgc.org/ אתר הועדההוועדה]