רפאל ואגו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 14:
רפאל ואגו ניסה במחקריו לבדוק כיצד כניסה ל{{ה|איחוד האירופי}} השפיע על הזהות הלאומית במדינות האלה, ועל הסכסוכים האתניים באזור. במספר כנסים הוא הביע את ההשערה כי בעוד ההצטרפות לאירופה תפחית על פני השטח את הוויכוחים הלאומיים ואת הסכסוכים הטריטוריאליים, הרי שתהליך זה לא יעלים את שאלת הזהות הלאומית הנפרדת, שחלקים גדולים בציבור במזרח אירופה דוגלים בה.
 
במסגרת [[המכון לחקר הציונות]] מחבר ואגו את רוב המחקרים על מדינות מזרח אירופה. פרסומים אלה מטעם אוניברסיטת תל אביב משנת [[1993]] יוצרים ביחד רצף של מעקב וניתוח אחר ה[[אנטישמיות]] במדינות הפוסט-קומוניסטיות. כאשר הוא מדגיש את מאפייני השיח האנטישמי במדינות השונות וגם את צורות המאבק נגד ביטוי האנטישמיות והגזענות.
 
בשנת [[2006]] ערך רפאל ואגו בצוותא עם דוקטור [[רוני שטאובר]] על רומא (הכינוי הרווח במחקר בימינו למיעוט ה[[צוענים|צועני]] באירופה). זאת בעקבות כנס שנערך באוניברסיטת תל אביב על ההיבטים ההיסטוריים, פוליטיים וחברתיים של הצוענים באירופה. הם כתבו מאמר שיצא בספר וגם בעברית בכתב העת [[זמנים]] בשם: "יהודים וצוענים זוכרים ומנציחים". המאמר עוסק בזיכרון ההיסטורי בהקשר של [[השואה]] אצל הצוענים ובדק את המגמה של רומא להבליט את הזיכרון ההיסטורי שלהם ואת זיכרון גורלם ב[[מלחמת העולם השנייה]]. זאת על פי הדגם היהודי של זיכרון השואה אצל העם היהודי. הוא הדגיש את חשיבות הג'נוסייד שעברו הצוענים במלחמת העולם השנייה כמרכיב בבניית הזהות המודרנית שלהם, לרבות ימי זיכרון, אתרי הנצחה, הכללת הנושא בספרי לימוד במדינות השונות.