הבדלים בין גרסאות בדף "נבטים (מושב)"

נוספו 5,371 בתים ,  לפני 8 שנים
אין תקציר עריכה
(interwiki)
תגית: חשד למילים בעייתיות
 
שמו של המושב נבחר מתוך ה[[תנ"ך]].
==הסטוריה==
נבטים הוקמה על אדמות "מדסוס" שנרכשו על ידי הקרן הקיימת לישראל כחלק מגוש אדמות גדול ממזרח לבאר שבע שכלל את אדמות א-סיר, מדבח ומדסוס. בשנת 1943 הוקמה בית אשל על אדמות א-סיר בקירבת באר שבע שם נימצאו בקידוח מים.
=== גרעיני התיישבות ===
מושב נבטים נוסד ב-6 ב[[אוקטובר]] [[1946]], במוצאי יום כיפור, במבצע [[11 הנקודות]] על ידי עולים יוצאי עירק על ידי גרעין "נבטים" שקיבלו את הכשרתם במספר קיבוצים בארץ והתמקמו לראשונה כגרעין בשימרון ליד נהלל, ומיעוט של יוצאי אירופה.<ref>['''אריה ליפשיץ''', כוכבי נגב רומזים מאמר מעיתון "דבר" 5 בינואר 1947 http://www.nevatim.org.il/info/moshav/stars.htm]</ref> היישוב השתייך מרגע הקמתו לתנועת המושבים (שאליה השתייכו גם מייסדי בית אשל). בסיס יציאתם היה מצפה בית אשל שהוקם שלוש שנים קודם. בחודשים מרץ אפריל 1947 התפורר הגרעין כשחלק מחבריו מצטרפים לבית אשל הסמוכה. בין השאר עובר מנבטים לבית אשל אהרון מוכתר אשר נרצח באוגוסט 1947 כאשר נסע באוטובוס ערבי מעזה לבאר שבע. במקום גרעין נבטים הביאה תנועת המושבים גרעין של עולים מרומניה שאף הוא התפרק תוך זמן קצר. באוגוסט 1947 אויישה נבטים על ידי גוף שלישי גם כן של עולי רומניה. קבוצה זו איישה את נבטים במשך מלחמת השחרור (יחד עם אנשי הפלמ"ח) עד נובמבר 1948, ולאחר כיבוש באר שבע התפרקה והמקום נעזב לזמן מה. במרץ 1949 הובא למקום גרעין של תנועת "אלכסנדר" מיוצאי הונגריה, כולם עולים חדשים. בשנת 1952 התפרק המושב משום שלעולים לא היה מושג בחקלאות והם סבלו ממחסור במים ומגנבות ציוד. לאחר נטישת יוצאי הונגריה נותר במקום מאחז צבאי ונעשו מספר נסיונות ליישב את המקום. בשנת 1955 הופנו למקום עולים מ[[קוצ'ין]]{{הערה|רפי רגב, חבל גרר: תמורות ותהליכי פיתוח אזוריים בפאתי הנגב בשנים 1949—1950‎, אופקים בגאוגרפיה, 12-11 (1984), עמוד 209}} שבחרו לא לשנות את שם המושב והצליחו להקים מושב של מגדלי פרחים משגשגים. אולם מאז שסופה חזקה הכתה בגידולים, ענף החקלאות בקשיים.
===מלחמת העצמאות===
בזמן [[מלחמת העצמאות]] היתה נבטים חלק מ"גוש בית אשל - נבטים" שהיה בעצמו מנותק מהנגב. המרחק בין שני הישובים היה 11 ק"מ.
 
ב-[[17 בדצמבר]] [[1947]] הותקפה נבטים בידי [[כ-300 ערבים חלקם בדואים]] מהאזור וחלקם מגויסים מדרום הר חברון. במקרה היה ב[[בית אשל]] הסמוכה היה מטוס קל שנחת במקום על מנת לפנות פצוע. נתקבלה הודעה מנבטים שיש שם הרוג ושני פצועים, אחד מהם קשה. אנשי בית אשל קשרו למטוס מקלע שלועו מכוון כלפי מטה, הכינו מספר צרורות רימונים קשורים אחד לשני בדרך שבה כאשר משחררים ניצרה אחת מופעלים כולם. מפקד יחידת ה[[פלמ"ח]] בבית אשל, אלי אביבי ("ירקונה"), עלה על המטוס עם מקלע [[ברן]], תחמושת ו[[רימון יד|רימונים]]. דלת המטוס הוסרה והוא נקשר למושב ולברן. המטוס הוטס על ידי [[פנחס (פינייה) בן פורת]] שהופל ב[[1955]] עם [[הפלת מטוס אל על בשמי בולגריה|מטוס אל על בשמי בולגריה]]. בהגיעם לנבטים פתח איש הפלמ"ח באש על התוקפים ובהשלכת רימונים (שרובם התפוצצו באוויר). ההתקפה נבלמה. המטוס נחת בבית אשל ופינה את הפצוע ל[[שדה דב]].
נבטים נוסד ב-6 ב[[אוקטובר]] [[1946]], בלילה לאחר יום כיפור, במבצע [[11 הנקודות]] על ידי עולים יוצאי ארצות המזרח ומיעוט של יוצאי אירופה.<ref>['''אריה ליפשיץ''', כוכבי נגב רומזים מאמר מעיתון "דבר" 5 בינואר 1947 http://www.nevatim.org.il/info/moshav/stars.htm]</ref> בסיס יציאתם היה מצפה בית אשל שהוקם שלוש שנים קודם. בזמן [[מלחמת העצמאות]] היתה נבטים חלק מ"גוש בית אשל - נבטים" שהיה בעצמו מנותק מהנגב. המרחק בין שני הישובים היה 11 ק"מ.
זו הייתה פעולת התקיפה הראשונה של חיל האויר הישראלי, כולל "הפצצה" וסיוע לכוחות קרקע, וכן בהמשך פינוי אוירי מוטס של פצוע.
ההתקפה על נבטים היא ההתקפה הראשונה על יישוב יהודי במלחמת העצמאות.
למעשה גוש נבטים-בית אשל היה מנותק ממערב הנגב במהלך מלחמת העצמאות. בין דצמבר 1947 ועד יוני 1948 הגיעו לגוש 6 שיירות אספקה.
בזמן המצור, בראשית אוגוסט 1948 הוקם בנבטים מנחת מטוסים שאפשר נחיתת מטוסי דקוטה שהביאו אספקה.האספקה הועברה רגלית לבית אשל מאחר וכל הרכבים נפגעו ממיקוש. לאחר המלחמה הגיע גרעין מהונגריה לישוב, אולם גם הם עזבו, חלקם עברו למושב היוגב.
==שרידי נבטים הישנה==
 
===בית הביטחון===
ב-[[17 בדצמבר]] [[1947]] הותקפה נבטים בידי [[בדואים]]. ב[[בית אשל]] הסמוכה היה מטוס קל. נתקבלה הודעה מנבטים שיש שם הרוג ושני פצועים, אחד מהם קשה. מפקד יחידת ה[[פלמ"ח]] בבית אשל, אלי אביבי, עלה על המטוס עם מקלע [[ברן]], תחמושת ו[[רימון יד|רימונים]]. דלת המטוס הוסרה והוא נקשר למושב ולברן. המטוס הוטס על ידי [[פנחס (פינייה) בן פורת]] שהופל ב[[1955]] עם [[הפלת מטוס אל על בשמי בולגריה|מטוס אל על בשמי בולגריה]]. בהגיעם לנבטים פתח איש הפלמ"ח באש על התוקפים ובהשלכת רימונים (שרובם התפוצצו באוויר). ההתקפה נבלמה. המטוס נחת ופינה את הפצוע ל[[שדה דב]].
בית הבטחון הוקם באביב-קיץ 1947. הקבלן היה משה שיינברג, שהיה ידוע בכינויו "מוישה וחצי" מפאת גובהו. איתו עבדו בית השאר בבניה מספר חברי בית אשל.
 
===באר ה"שכטה"===
זו היתה ההתקפה האווירית הראשונה והפינוי האווירי הראשון ב[[מלחמת העצמאות]].
הבאר בנויה בדומה לבארות מסוג "פוגארה" או "קנה" הנפוצות באזורים יבשים בהם הקויפר מצומצם ויש צורך "למצוץ" את המים. העקרון הוא לחפור בור עמוק - באר, כ -10 מטר מתחת גובה הנחל, בקרבת אפיק הנחל אך לא באפיק עצמו.ומתחתית הבאר לחפור 2-3 מנהרות בשיפוע עולה קל אל מקום בו יש אקוויפר מים - סביר שבקרבת הנחל בו יש זרימה עונתית. בנבטים נקבע מיקום הבאר על ידי הידרוגיאולוגים. את הבאר בנה הקבלן משה בלחטובסקי מתל אביב שהתמחה בחפירת בארות (לאחר מלחמת העצמאות שינה את שמו למשה עופר על שם בנו שנפל במלחמה). את הבלוקים '''המעוגלים'''המיועדים לבניית הקירות יצקו בבית אשל בתבנית ייעודית מדויקת מאד שלאחר הנחתם נוצר מבנה עגול מושלם. הבניה של הבלוקים נעשתה מלמעלה למטה, כך שהעובדים היו מוגנים כל הזמן על ידי הקיר. החפירה עצמה נעשתה בקומפרסורים. עד סוף נובמבר 1947 הסתיימה בניית הבאר האנכית וכן מנהרה אחת התחילו לחפור את המנהרה השניה כשלאחר כ"ט בנובמבר עם תחילת המאורעות הופסקה העבודה. במקום הוצב צינור יניקה, משאבה ומנוע ושאבו שאיבת ניסיון בהצלחה. המבנה על חלק מהבאר נבנה מאוחר יותר, בתחילת שנות ה-50.
===בית המשאבה===
בזמן המצור הוקם בנבטים מנחת מטוסים שאפשר נחיתת מטוסי דקוטה שהביאו אספקה.האספקה הועברה רגלית לבית אשל מאחר וכל הרכבים נפגעו ממיקוש. לאחר המלחמה הגיע גרעין מהונגריה לישוב, אולם גם הם עזבו, חלקם עברו למושב היוגב. בשנת 1952 התפרק המושב משום שלעולים לא היה מושג בחקלאות והם סבלו ממחסור במים ומגנבות ציוד. לאחר נטישת יוצאי הונגריה נותר במקום מאחז צבאי ונעשו מספר נסיונות ליישב את המקום. בשנת 1955 הופנו למקום עולים מ[[קוצ'ין]]{{הערה|רפי רגב, חבל גרר: תמורות ותהליכי פיתוח אזוריים בפאתי הנגב בשנים 1949—1950‎, אופקים בגאוגרפיה, 12-11 (1984), עמוד 209}} שבחרו לא לשנות את שם המושב והצליחו להקים מושב של מגדלי פרחים משגשגים. אולם מאז שסופה חזקה הכתה בגידולים, ענף החקלאות בקשיים.
במקום זה נחפרה באמצעות קידוח באר ועליה הוצבו משאבה ומנוע בדומה לבית אשל. הבאר נתנה כ = 20 מ"ק לשעה באיכות מים טובה, פחות מ 100 מ"ג כלור לליטר מים. המבנה הקיים במקום הוקם בראשית שנות החמישים.
===באר נבטים (ביר חמאם)===
באר נבטים נמצאת על שפת ואדי באר שבע והיא באר עתיקה. האר מופיעה במפות הבריטיות הישנות, ומצויינת ביומן המלחמה של הכוחות האוסטרליים במלחמת העולם הראשונה בכיבוש באר שבע,כנקודת היציאה של הכח שנע לתפישת אזור תל שוקת לחסימת תגבורות טורקיות מצפון.
 
במושב הוקם [[מוזיאון]] לשימור מורשת קהילת [[יהדות קוצ'ין|יוצאי קוצ'ין]] וכן העתק בית כנסת מקוצ'ין.
משתמש אלמוני