בתי ויטנברג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מקור מעניין
למי שלא בקיא בתאריכים עבריים
שורה 9:
{{ציטוט|תוכן="הבתים האלה נקראים שערי משה. נבנו שנת תרמ"ו. לזכר עולם. בנה מהונו הרב הגאון משה נ"י בהרב ראובן זלל"ה [זכרונו לברכה לחיי עולם הבא] מוויטעפסק".|מרכאות=לא}}
[[דוד ילין]], ברשימותיו בעיתון [[השקפה (כתב עת)|השקפה]], תאר את פועלו של ויטנברג במסגרת הספד לאחר מותו:
{{ציטוט|תוכן="ביום ג' ד[[חול המועד]] גווע וייאסף בעירנו הגביר משה וויטנבורך ז"ל. המנוח עלה ירושלימה לפני שמונה עשרה שנה בערך, ובמשך שבתו פה הרבה לקנות נחלאות בתוך העיר ומחוצה לה, ואחרי הוסיפו להרוויח סכום הגון בממכר נחלות אחדות, נוסף על הונו העתק אשר הניח למשמרת בה[[בנק|באנק]] "קרידיט ליונה" ב[[פטרבורג]], בנה שכונה שלמה מחוץ לעיר בשם '''בתי משה'''. ואת כל נחלותיו אשר רכש לו בעירנו הקדיש בימי חייו לקרוביו העניים, אשר אין להם זכות ירושה על פי חוקי ממשלת [[רוסיה]] הרוממה, ולבתי החסד שבעירנו. סכום הכנסת נחלותיו עולה לערך שבעת אלפים פראנק לשנה, ומזה ארבעים למאה לקרוביו, עשרים למאה ל'''ישיבת שערי משה''' אשר ייסד בביתו בעיר פנימה, חמישה למאה ל[[בית החולים ביקור חולים]] אשר לעדת האשכנזים, וחמישה למאה לבית החולים [[משגב לדך]], ט"ו למאה לבתי תלמודי התורה לעדת האשכנזים הפרושים, ויתר ההכנסות לעניי כולל חב"ד ו[[קרלין]]. המנוח הלך ערירי אין בנים, ולו קרובים רבים ברוסיה, ולפי הנשמע יעלה הונו השמור בהבאנק לארבע מאות אלף [[רובל]] כסף. משך שנים רבות היה הסוכן בבית החולים "ביקור חולים", אף בנה חדרים אחדים בבית הזה על חשבונו. תנצב"ה."|מקור=דוד ילין תחת שם העט 'מן המודיעים', עיתון 'השקפה', כ"ז בניסן תרנ"ט 1899}}
 
==קישורים חיצוניים==