ברי ושמא – הבדלי גרסאות

טענו ברי ושמא הינה מושג תלמודי, אשר מתאר מצב משפטי שבו אדם אחד טוען כנגד השני טענה ברורה, גם אם אינה מוכחת, והשני משיב לא טענה שיכולה להתפרש בכמה כיוונים. במסכת [[בבא קמא]] יש מחלוקת רצינית בין רב יהודה ורב הונא לרב נחמן ורבי יוחנן, האם טענה של ברי מול טענת שמא מספיקה בשביל להוציא ממון מאדם אחר, בניגוד לכלל המפורסם [[המוציא מחברו עליו הראיה]]. המקרה הנדון שם הוא כך: אדם אחד בא לחברו, ואומר "אתה חייב לי 100 שקל". השני משיב לו: "הממ, לא יודע, אני לא ממש זוכר". לראשון אין הוכחה לחוב, ואם השני היה מכחיש את החוב, הראשון לעולם לא היה יכול להוציא ממנו כסף. במקרה הזה, רב יהודה ורב הונא אומרים שבאמת השני חייב לשלם לראשון 100 שקל, בגלל שטענת הברי של הראשון הרבה יותר חזקה מטענת השמא של השני. רב נחמן ורבי יוחנן אומרים, שבגלל המוציא מחברו עליו הראיה, השני לא חייב לראשון כלום.