גרד בוצריוס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 9:
ב-[[1932]] נישא בוצריוס ליהודיה, דיטה (גרטל) לבית גולדשמידט. הנאצים עלו לשלטון בגרמניה כעבור כשנה, אולם תקופה מסויימת וכל עוד ניתן היה, הוא הגן על יהודים, כעורך דין, אפילו תחת השלטון הנאצי. אשתו ברחה ל[[בריטניה]] ב-[[1938]] ואילו הוא נשאר בגרמניה. לקראת סוף המלחמה הוא הסתיר בביתו והציל בכך ממוות את חברו החצי יהודי - אריק בלומנפלד. בדצמבר [[1945]], סמוך לאחר תום המלחמה הוא התגרש וב- 1947, כשנה לאחר מכן נישא בשנית, לגרטרוד אבל (אבלין), לבית מולר ([[1911]] - [[1997]]).
 
==עיתונאי ומוציא לאור==
ב-[[21 בפברואר]] [[1946]] היה בוצריוס למייסד העיקרי של השבועון "די צייט". יחד עמו היו עוד מספר מייסדים שותפים, גרמנים תושבי המבורג, אנשי [[ימין ושמאל בפוליטיקה|ימין - מרכז]] כמוהו. השבועון החל את דרכו ב-25,000 עותקים והפך כיום לשבועון הנמכר והנקרא ביותר בגרמניה. בוצריוס היה זה שקיבל בפועל את רשיון ההוצאה לאור משלטונות הכיבוש הבריטים של המבורג שלאחר המלחמה. הוא היה בכך למוציא לאור הראשון של "די צייט". הבריטים נתנו לו את הרשיון הזה להוצאה לאור, כמעין פיצוי - הוא הגיש להם בקשה להוציא לאור [[יומון]] - "[[די ולט]]". הם קפצו על הרעיון כמוצאי שלל רב. עם זאת, הרעיון שגרמני יוציא לאור יומון, בגרמניה, זמן כה קצר אחרי תום המלחמה, היה קשה מדי עבורם לעיכול. הם החליטו להוציא את היומון החדש בעצמם. להוגה התוכנית הם נתנו, כמעין פיצוי כאמור, רשיון חילופי, להוציא לאור שבועון. בסופו של דבר הפך השבועון ליוקרתי הרבה יותר מהיומון.
 
שורה 14 ⟵ 15:
 
בראשית [[שנות השבעים]] מכר בוצריוס לשותפיו את חלקו ב"שטרן". בניגוד ל"שטרן", ב"די צייט" הוא ראה את אהבת חייו וממנו הוא סירב להיפרד. הוא כיהן כמוציא לאור של ה"די צייט" עד מותו ב-1995.
 
==פוליטיקאי==
ב-[[1945]], כמעט מיד לאחר תום מלחמת העולם השנייה היה בוצריוס בין מייסדי "האיחוד הנוצרי דמוקרטי" - CDU, מפלגת ימין - מרכז. הוא נבחר לכהן מטעמה כשר בממשלת העיר - מדינה המבורג וכחבר הפרלמנט המקומי. ב-[[1949]], הוא נבחר ב[[בחירות]] הדמוקרטיות הראשונות ל[[בונדסטג]] - הפרלמנט הפדרלי הגרמני, כציר מטעם מפלגה זו, שהייתה למפלגת השלטון. במסגרת פעילותו הפוליטית הוא השתייך לאגף הפרוטסטנטי של המפלגה, שהתנגד לכוחה והשפעתה עליה, של [[הכנסיה הקתולית]]. במאמריו הכלכליים הרבים, בעיקר ב"די צייט", אך גם על במות אחרות, הוא הטיף ל[[כלכלה חופשית]], [[כלכלת שוק]] [[קפיטליזם|קפיטליסטית]]. הוא היה מתומכיו המרכזיים של הקנצלר הגרמני הראשון [[קונרד אדנאואר]], אולם נקלע ב-[[1962]] למריבה עם מנהיגו זה, משום שאדנאואר ייחס לו מאמרי ביקורת על מדיניותו, שהחלו להופיע ב"די צייט". כל הסבריו של בוצריוס, כי הוא המוציא לאור של העיתון, אך איננו עורכו הראשי ואיננו מתערב בכתיבתם של עמיתיו, לא הועילו, ובמרץ 1962 הוא נאלץ להתפטר מהבונדסטג ומהמפלגה. הוא עוד הספיק לתמוך ביורשו של אדנאואר, [[לודוויג ארהרד]], אך בסופו של דבר עזב את הפוליטיקה והתמקד בעיתונות ובפילנטרופיזם.
 
==הנצחתו==