בית הקברות נחלת יצחק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים, הגהה
מ תיקון קישור
שורה 4:
'''בית הקברות נחלת יצחק''' הוא אחד מ[[בית קברות|בתי הקברות]] הוותיקים ב[[גוש דן]], הנקרא על שם השכונה שבה הוא נמצא, שכונת [[נחלת יצחק]].
 
השטח נקנה על ידי [[חברא קדישא]] במספר שלבים. בתחילה נקנו 32 [[דונם]] ולאחר מכן נקנו באפריל [[1930]] עוד 22 דונם.{{הערה|{{דבר||שטח קרקע לבית קברות|1930/05/04|00403}}.}}. המקום נפתח לקבורה בשנת [[1932]], עת גברה הצפיפות ב[[בית העלמין טרומפלדור]], שהיה בית העלמין היחיד באזור באותו זמן. שטחו העיקרי של בית העלמין נמצא בתחום השיפוט של עיריית [[גבעתיים]] וחלקו בתחום השיפוט של [[תל אביב-יפו]].
 
בית העלמין נחלת יצחק משתרע על פני שטח בן 86 דונם ויש בו כ-30 אלף [[קבר]]ים, מתוכם כ-7,500 קברים של [[ילדות|ילדים]]. בית העלמין הוכרז על ידי [[המוסד לביטוח לאומי]] כבית עלמין סגור לקבורה, והקבורה בו מתאפשרת במשורה ותמורת תשלום גבוה ביותר. האגף המרכזי של בית העלמין בנוי לאורך שדרה ראשית באורך של 700 [[מטר]] ובה עצים, פרחים, מדשאות, ספסלי ישיבה ופינות מוצלות.
שורה 16:
בדומה לבתי קברות אחרים בישראל, גם בבית הקברות נחלת יצחק הוקמו [[אנדרטה|אנדרטאות]] לזכר קורבנות [[השואה]]. מתחת לחלק מהן נטמנו אפר ועצמות שהובאו מ[[מחנה השמדה|מחנות ההשמדה]]. באנדרטאות: אנדרטאות לזכר הנספים ב[[טרבלינקה]], ב[[מיידנק]] וב[[באבי יאר]], ואנדרטאות ליהודי [[ליטא]], [[לבוב]] ו[[רדומסק]].
 
הסופר [[אהרן זאב בן-ישי|א. ז. בן -ישי]], שנתן את שמם של רחובות רבים באזור [[תל אביב]], הבליע בחן רב מעין "הכנה" לבאי בית הקברות מכיוון מערב. ההולך ברחוב נחלת יצחק מזרחה, רואה את רחוב חפץ חיים, לאחר מכן את רחוב חיי אדם, ולבסוף, לפני הפניה לבית הקברות, את רחוב מעבר יבוק. משחק שמות זה הוא דו-רבדי: שמות הרחובות הללו הם שמות ספרי [[אחרונים]], כאשר ה"סיפור" מתחיל מאדם ה[[חפץ חיים (ספר)|חפץ חיים]], לאחר מכן הוא חי ([[חיי אדם]]), ולבסוף הוא מת ([[מעבר יבוק (ספר)|מעבר יבוק]] הוא ספר מנהגי אבלות שכתב ר' אהרן ממודינא).
 
== לקריאה נוספת ==
* [[זאב וילנאי]], '''[[אריאל (אנציקלופדיה)|אריאל אנציקלופדיה]] לידיעת ארץ ישראל''', הוצאת [[עם עובד]] [[1978]]., עמודעמ' 5,1295129.
 
== קישורים חיצוניים ==