תוקף (מחקר) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''תוקף''' הוא מונח ב[[שיטות מחקר]], המסמל את המידה שבה [[כלי מדידת חברה פורמליים|כלי מדידה פורמלי]] מודד את מה שהוא נועד למדוד במסגרת ה[[מחקר]], וכן המידה שבה [[הסקת מסקנות|המסקנות]] והפעולות הננקטות על סמך [[מדידה והערכה|ההערכה]] אכן מתאימות ומדויקות.
בהתאם לכך, התקפות היא השיקול החשוב ביותר בפיתוח ובשימוש של [[כלי]] [[מדידה]] או הערכה. זאת במיוחד עבור מקריםמיקרים בהםשבהם הוא משמש לצורך קבלת החלטות חשובות{{הערה|שם=חלופות|מנוחה בירנבוים (1997). חלופות בהערכת הישגים. רעננה: רמות.}}.
 
התוקף נמדד לצד ה[[מהימנות (שיטות מחקר)|מהימנות]] של המחקר.
שורה 7:
התיקוף הוא תהליך של בניית [[טיעון]] [[מדע]]י מבוסס, התומך בפרשנות ה[[נתונים]] המופקים באמצעות כלי המדידה ובפעולות המוצעות בהתבסס עליהם. בנוסף, תהליך התיקוף שולל את כל ההסברים החלופיים [[משתנה מתערב|והמשתנים המתערבים]] שיכולים להתקבל על הדעת{{הערה|שם=חלופות}}.
משום שתהליך התיקוף נעשה עבור ההיסקים והפעולות המבוססות על הנתונים ולא על כלי המדידה עצמם, יש לתקף כל סוג של שימוש אשר רוצים לעשות בכלי ההערכה נתון{{הערה|שם=חלופות}}. כלומר, גם אם נמצא שכלי מסויים תקף עבור מטרה מסויימת אין זה מבטיח שהוא יהיה תקף למטרות אחרות שעבורן ניתן לעשות בו שימוש.
 
לצורך יצירת התיקוף יש לקבוע באופן ברור את ה[[היסק]]ים שמעוניינים בהם והפעולות שמבקשים לבצע על סמך הנתונים שיופקו מהכלי. בנוסף, יש לבנות מסגרת [[תאוריה|תיאורטית]] ברורה שתשמש לקביעת [[הנחה (לוגיקה)|הנחות]] היסוד או לניסוח [[השערה (מדע)|השערות]]{{הערה|שם=חלופות}}.
 
==סוגי תוקף==