ויקיפדיה

משתמש:AlexJilitsky/ארגז חול/מדריד – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
שורה 22:
==היסטוריה==
===פרהיסטוריה===
אף על פי שלא נמצאו באזור [[מאובן|מאובני]] אדם, אותר מגוון רחב של [[כלי|כלים]], בעיקר באזור העיר [[ארגנדה דל ריי]] ו[[נהר מנסנרס]], המעיד על התיישבות אנושית באזור הנהר, בו שוכנת כיום העיר.
Pese a que no se han encontrado restos fósiles humanos, sí se ha hallado gran variedad de útiles, especialmente en el entorno de Arganda del Rey y del Manzanares, que permiten probar la existencia de asentamientos humanos en las terrazas del río en el lugar que hoy ocupa la ciudad.[25] [26
 
===התקופה הרומאנית והוויזיגותית===
תחילתה של התיישבות משמעותית במדריד לאחר כיבוש [[חצי האי האיברי]] בידי [[רומא העתיקה|הרומאים]], בתום כמאתיים שנות לחימה מול [[קרתגו]] שהחלו ב[[המלחמה הפונית השנייה|מלחמה הפונית השנייה]] ותמו בשנת 27 [[לפני הספירה]], עם חלוקתו של חצי האי לשלוש [[פרובינקיה רומית|פרובינקיות]]: [[לוסיטניה (פרובינקיה רומית)|לוסיטניה]], [[היספניה בייטיקה]] ו[[היספניה טארקוננסיס]], בה שכנה מדריד.
La conquista y colonización por Roma de la Península Ibérica, llevada a cabo inicialmente como maniobra militar romana en su larga serie de guerras con Cartago, dura casi 200 años, desde la Segunda Guerra Púnica hasta el 27 a. C. en el que completan la pacificación del norte del territorio y lo dividen en tres provincias.[27] La región que actualmente ocupa Madrid se situaría en la Tarraconense.
ייתכן כי בתקופה הרומאית שכן במדריד יישוב [[כפר|כפרי]] בלבד, אך הימצאותה במיקום אסטרטגי ועושרה במשאבים טבעיים, יחד עם גילוי שרידיה של בזיליקה מהתקופה ההיספאנית-ויזיגותית המוקדשת ל[[הבתולה מאלמודנה|בתולה מאלמודנה]], מחזקים את הטענה כי במדריד קמה התיישבות עירונית כפר בתקופה זו. עדות ארכאולוגית נוספת להתיישבות משמעותית באזור היא שרידיהן של שתי [[נקרופוליס]] [[גותים|ויזיגותיות]], האחת באזור פארק [[קאסה דה קאמפו]] והשנייה ברובע טטואן של היום.
 
Si bien es posible que durante el periodo romano el territorio de Madrid no constituyese más que una región rural, beneficiada por la situación de cruce de caminos y la riqueza natural, el hallazgo de los restos de una basílica del periodo hispano-visigodo en el entorno de la iglesia de Santa María de la Almudena[28] ha sido presentado como una evidencia de la existencia de un asentamiento urbano en ese periodo. Otras muestras arqueológicas de la presencia de una población estable en Madrid se encuentran en los restos de dos necrópolis visigodas, una en la antigua colonia del Conde de Vallellano —paseo de Extremadura, junto a la Casa de Campo— y otra en Tetuán de las Victorias. Dentro del casco medieval, se encontró una lápida bastante deteriorada con la leyenda «MIN.N. BOKATUS. INDIGNVS. PRS. IMO / ET TERTIO. REGNO. DOMNO. RVD. / MI. REGVM. ERA DCCXXXV», nunca completada e interpretada de formas varias, pero que podría indicar la presencia de población estable ya en el siglo VII.
 
===התקופה המוסלמית===
עדות היסטורית ראשונה לקיומו של ישוב קבע מתוארכת לתקופה המוסלמית. במחצית השנייה של [[המאה התשיעית]], [[אל-אנדלוס#אמירות קורדובה|אמיר קורדובה]] מוחמד הראשון הקים [[מבצר]] על צוק בסמוך לנהר המנסנרס, כחלק ממערכת ביצורים לאורך ה[[מארקה מדיה]], גבולה הצפוני של [[אל אנדלוס]]. מטרת הביצורים הייתה משולשת: מעקב אחר הנעשה ב[[רכס גואדאראמה]], הגנה על [[טולדו]] מפני מתקפות מצד הממלכות הנוצריות מצפון וחיזוק אחיזתה של [[קורדובה]] באזור. התיעוד הכתוב הראשון אודות מדריד נמצא בכתביו של ה[[היסטוריון]] אבן חאייאן ([[987]] - [[1075]]), שבתורו ציטט את ההיסטוריון אחמד אבן-מוחמד אל-ראזי ([[888]] - [[955]]).
La primera constancia histórica de la existencia de un asentamiento estable data de la época musulmana.[30] En la segunda mitad del siglo IX, el emir de Córdoba Muhammad I (852-886) construye[31] una fortaleza en un promontorio junto al río con el propósito de vigilar los pasos de la sierra de Guadarrama y ser punto de partida de razzias contra los reinos cristianos del norte.[30] Junto a la fortaleza se desarrolla, hacia el sur, el poblado. Esta población recibe el nombre de Maǧrīţ (AFI [maʤriːtˁ]) (en castellano antiguo Magerit [maʤeˈɾit]), que parece ser una arabización del nombre romance Matrice, «matriz», en alusión a un arroyo de ese nombre que cruzaba la primitiva ciudad.[32]
 
לאורך הזמן נפוצה הטענה כי המבצר האנדלוסי הוקם בשטח שבו הוקם מאוחר יותר מבצר נוצרי וכיום שוכן [[ארמון המלוכה (מדריד)|ארמון המלוכה]]. חוקרים רבים נשענו על טענה זו והעלו הצעות שונות למיקום חומות המבצר המוסלמי, אך בפועל לא נמצאו עדויות ארכאולוגיות או תיעוד כלשהו למיקום המדויק של המבצר. הסברה הרווחת כיום היא כי חומת המבצר עברה היכן שכיום נמצאת כיכר המפרידה בין [[קתדרלת אלמודנה]] לבין ארמון המלוכה, וכי שטח הארמון כלל לא היה מוקף בחומות המבצר. מדרום וממערב למבצר המקורי התפתחה התיישבות משמעותית, אשר הוקפה בחומה שנייה.
 
במסגרת מחקרים אראכולוגיים בעיר החל מאמצע [[המאה התשע-עשרה]], נמצאו מספר שרידים לחומה המוסלמית העתיקה, למגדל שמירה ולמערכת הולכת מים מהרי הגואדאראמה. ה[[מסגד]], שהיה מסימניה המובהקים של עיר מוסלמית, שכן במקום בו הוקמה אחריו כנסיה נוצרית, שבתורה נהרסה במהלך המאה התשע-עשרה לטובת הרחבת [[רחוב מאיור]], שהיה הרחוב הראשי עוד בתקופה האנדלוסית.
Se ha mantenido durante el tiempo la tradición de que el primitivo hisn o fortaleza andalusí ocupaba el solar en el que luego se levantó el alcázar cristiano y más tarde el actual Palacio Real. Muchos investigadores han trabajado con esta hipótesis, desarrollando propuestas de reconstrucción del trazado de las murallas de la vieja al-mudayna o ciudadela a partir de esta idea. Sin embargo, no hay ninguna evidencia arqueológica ni documental de que el hisn estuviera en ese emplazamiento, y en la actualidad los estudiosos tienden a pensar que la muralla de la ciudadela pasaba por la actual plaza que separa la catedral de la Almudena del Palacio y por tanto no incluía el solar de este último. La ciudad andalusí amurallada, por lo tanto se habría levantado en el cerro delimitado al sur por la hondonada del arroyo de San Pedro (actual calle Segovia), al norte por la del arroyo del Arenal (actual calle del Arenal) y al este por el barranco que termina en la vega del Manzanares. Extramuros se desarrolló, hacia el sur y el oeste, una población mayor que fue rodeada en época cristiana de una segunda muralla.
 
En el año 932, el rey Ramiro II en su proceso de conquista territorial en el sur del reino de León atacó la fortaleza omeya de Madrid, en su idea de conquistar Toledo. Pero ya ocupadas por al-Nasir, tiempo antes, las fortalezas de la margen derecha del Tajo, Ramiro solo pudo desmantelar las fortificaciones de Madrid y depredar sus tierras más próximas, de donde trajo numerosas gentes. Las murallas de Madrid fueron reforzadas tras este ataque.
De los diversos trabajos arqueológicos desarrollados en la ciudad desde mediados del siglo XIX en adelante, han hallado restos como: la muralla árabe de la Cuesta de la Vega, la atalaya de la Plaza de Oriente y los vestigios de un viaje de agua de la Plaza de los Carros. Se conocen otros restos de muralla, hoy desaparecidos, por los planos antiguos de la ciudad. La mezquita mayor, cuya existencia daba a la población el carácter de medina o ciudad, ocupaba el lugar en el que luego se levantó la iglesia de Santa María, derribada a su vez en el siglo XIX para ensanchar la calle Mayor. Ésta ya era en tiempos andalusíes la calle principal de la ciudad.[33]
 
Durante la época califal, Madrid perteneció a la cora de Guadalajara. Tras la desintegración del califato, pasó a integrarse en el reino taifa de Toledo.
En el Madrid árabe, nació en el siglo X Maslama al-Mayriti, llamado «el Euclides andalusí», notable astrónomo y fundador de una escuela matemática en Córdoba.[34▼
 
▲En el Madrid árabe, nació en el siglo X Maslama al-Mayriti, llamado «el Euclides andalusí», notable astrónomo y fundador de una escuela matemática en Córdoba.[3440
===הכיבוש הנוצרי===
Con la caída del reino taifa de Toledo en manos de Alfonso VI de León y Castilla, la ciudad fue tomada por las fuerzas cristianas en 1085 sin resistencia, probablemente mediante capitulación. La ciudad y su alfoz quedaron integrados en el reino de Castilla como territorios de realengo. Los cristianos sustituyen a los musulmanes en la ocupación de la parte central de la ciudad, quedando los barrios periféricos o arrabales, que en el periodo anterior eran habitados por una comunidad mozárabe, como morería. También existió una judería en el entorno del que sería más tarde barrio de Lavapiés.[35] Durante el siguiente siglo, Madrid sigue recibiendo embates de los nuevos poderes musulmanes de la península, los almorávides, que incendian la ciudad en 1109 y los almohades, que la someten a sitio en 1197. La victoria cristiana de Las Navas de Tolosa aleja definitivamente la influencia musulmana del centro de la península.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/משתמש:AlexJilitsky/ארגז_חול/מדריד"