המלחמות הסוריות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Gilgamesh העביר את הדף המלחמות הקוילה-סוריות להמלחמות הסוריות: לפי: שיחה:המלחמה הסורית החמישית |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{מלחמה|
|שם המלחמה=המלחמות
|חלק מ=
|תמונה=
שורה 8:
|קרב לפני=
|קרב אחרי=
|מקום=[[קוילה סוריה]]
|תוצאה=ניצחון סלאוקי
|טריטוריות=כיבוש [[קוילה סוריה]] בידי [[האימפריה הסלאוקית]]
שורה 23:
|מפה=
}}
'''המלחמות
▲'''המלחמות הקוילה-סוריות''' הן שש מלחמות בין [[בית סלאוקוס]] ל[[בית תלמי]] על השליטה ב[[קוילה סוריה]], שהתחוללו בין השנים [[275 לפנה"ס]] ל-[[200 לפנה"ס]].
==רקע==
שורה 30 ⟵ 29:
לאחר מותו של [[אלכסנדר הגדול]], התחלפה השליטה על [[קוילה סוריה]] כמה פעמים ובסופו של דבר היא הייתה לנחלתו של [[בית תלמי]], מלכי [[מצרים התלמיית|מצרים]]. המלכים הסלאוקים טענו שהארץ הובטחה להם מכוח הסכמים שנכרתו בינם לתלמיים, אך למרות זאת התלמיים סירבו לוותר על חבל ארץ זה. בעת היפרדות בתי סלאוקוס ו[[בית תלמי|תלמי]] בשנת [[301 לפנה"ס]], נותרו שטחי [[ארץ ישראל]] שאלה פתוחה. הארץ הייתה תחת שלטון בית תלמי, אולם הסלאוקים המשיכו לטעון לבעלות. כתוצאה מכך פרצו שש מלחמות בין הסלאוקים לתלמיים.
==המלחמה
{{הפניה לערך מורחב|המלחמה
בשנת [[275 לפנה"ס]] הובילה השאלה על בעלות ארץ ישראל ל[[המלחמה
==המלחמה
{{הפניה לערך מורחב|המלחמה
לאחר שב[[המלחמה
==המלחמה
{{הפניה לערך מורחב|המלחמה הקואלה-סורית השלישית}}
==המלחמה
{{הפניה לערך מורחב|המלחמה
בשנת 219 לפנה"ס, הכריז [[אנטיוכוס השלישי]] על מלחמה נוספת עם מצרים התלמיית. ההחלטה לפתוח במלחמה זו, המכונה "המלחמה
אנטיוכוס שאף להחזיר לעצמו את השליטה בחלקים שאבדו לאימפריה מימי שלטונו של [[סלאוקוס הראשון]]. הוא ביקש לנצל את חולשתה של מצרים, שנבעה מאי שקט ציבורי ומבעיות בחילופי השלטון התלמיי.
שורה 58 ⟵ 57:
===קרב רפיח===
{{הפניה לערך מורחב|קרב רפיח}}
בקיץ 217 לפנה"ס, כאשר [[אנטיוכוס השלישי]] עוד היה עסוק בכיבושיו בארץ ישראל, נודע לו על צבאו של [[תלמי הרביעי]], המתעתד להלחם בו, והוא נזדרז לאסוף את צבאו והציבו מול צבאו של תלמי ב[[קרב רפיח]]. הקרב נערך ביום ה-[[22 ביוני]] [[217 לפנה"ס]], ליד העיר [[רפיח]], ובעקבותיו זכו המצרים לשוב ולשלוט על
==המלחמה
{{הפניה לערך מורחב|המלחמה
{{הפניה לערך מורחב|קרב בניאס}}
שורה 72 ⟵ 71:
כתוצאה מחששו מהתערבות רומאית הגיע אנטיוכוס להסכם שלום עם תלמי בשנת 199 לפנה"ס. לפי הסכם השלום תלמי יתחתן עם קלאופטרה בת אנטיוכוס וכחלק מהסדר הנישואים יקבל את ארץ ישראל ולבנון כ[[נדוניה]] מצד אבי הכלה. הנישואים נערכו בשנת 193 לפנה"ס, אולם בסופו של דבר אנטיוכוס לא עמד בהסכם וסירב להחזיר את השטחים למצרים.
==המלחמה
{{הפניה לערך מורחב|המלחמה
=== רקע ===
הרקע המיידי לפרוץ המלחמה היה התבוסה המוחצת של הממלכה הסלאוקית ב[[מלחמת אנטיוכוס|מלחמה]] נגד הרומאים. [[הסכם אפמאה]] שנחתם בשנת 188 לפנה"ס בין רומא לממלכה הסלאוקית וסיים את מעשי האיבה הותיר את הממלכה הסלאוקית פגועה ומוכנה להתפרקות בגל מרידות פנימיות. בנוסף לכך, [[אנטיוכוס הרביעי]], המלך הסלאוקי, עלה לשלטון רק כמה שנים מוקדם יותר ועדיין היה צעיר ולא מנוסה, כך לפחות בעיני המצרים שביקשו לנצל את התקופה לעימות עם הסלאוקים.
בנוסף לחולשה מדינית זו, אחותו של אנטיוכוס הרביעי, קלאופטרה, שהייתה ה[[עוצר (שליט)|עוצרת]] של בנה הצעיר, [[תלמי השישי]] במצרים, נפטרה בשנת 173 לפנה"ס. הסיעה האנטי-סלאוקית במצרים ביקשה להשיב את קוילה-סוריה שאבדה אך לפני דור אחד בעת [[המלחמה
אנטיוכוס ניסה לבסס את מעמדו בזירה הבינלאומית ושלח את מלאגר לשתי שליחויות דיפלומטיות רומא. אחת בשנת 170 והשנייה בשנת 169. מטרת השליחות הייתה לשכנע את [[הסנאט הרומי]] שהתוקפן האמיתי בסכסוך בקוילה-סוריה הוא מצרים ולא אנטיוכוס. גם המצרים לא עמדו מהצד וגם הם שלחו משלחת דומה לסנאט. הרומאים היו עסוקים במלחמתם ב[[פרסאוס מלך מוקדון]] שדרשה כוחות נוספים ובשלב מסוים עשרות אלפי חיילים רומאים הועסקו בזירה המקדונית. המאבק שטרם הוכרע דרש זהירות מצד הרומאים כי ייתכן שהיו נזקקים לסיוע של מעצמות הלניסטיות במאבקם נגד מוקדון. בסופו של דבר החליטו הרומאים להעביר את העניין לטיפולו של [[קווינטוס מרקיוס פיליפוס]], [[קונסול (רומא העתיקה)|קונסול]] של שנת 169, שעמד לצאת ליוון.
שורה 88 ⟵ 87:
המצרים לא המתינו לסיום תפקידה של המשלחת הדיפלומטית שלהם ופלשו לקוילה-סוריה. אנטיוכוס שציפה את ההתפתחות יצא לקראת המצרים בראש צבא גדול. הצבאות נפגשו ליד [[פלוסיום]], עיר ב[[ה|דלתה של הנילוס]] על גבולה המזרחי של מצרים. [[קרב פלוסיום]] (169 לפנה"ס) הסתיים בתבוסה מוחצת לצבא המצרי. המבצר עמד עדיין בדרכו של אנטיוכוס, אך היה ברור שמצב זה לא ימשך זמן רב. בהלה אחזה את החצר המצרית והמלך הצעיר [[תלמי השישי]] הועלה על ספינה כדי לחמוק מהאויב הסלאוקי. למרות ניסיון הבריחה, לכד הצי הסלאוקי את הספינה ותלמי נפל בידיו של אנטיוכוס.
התבוסה הצבאית בשערי מצרים ובריחתו הביאו להתמרמרות אדירה ב[[אלכסנדריה]]. משראו שמלכם החוקי נטש אותם לחסדי הפולש הכתירו למלך את אחיו הצעיר, לימים המלך [[תלמי השמיני]], שהיה בן 12 או 13 בעת האירוע. הם כינוהו אאוגרטס, על שמו של [[תלמי השלישי]], שנחל הצלחות רבות
המצודה החזקה של פלוסיום עדיין עמדה בדרכו של הצבא הסלאוקי הפולש. במקום להטיל עליה מצור או להסתער על חומותיה, בחר אנטיוכוס בדרך עקיפה לכבוש את העיר המבוצרת. אנטיוכוס ניצל את המצב העדין הזה בעיר ונכנס אליה בעורמה. עם נפילת פלוסיום כבש אנטיוכוס את מצרים והטיל מצור על [[אלכסנדריה]]. המצרים שלחו משלחת לרומא בתקווה שזאת תתערב לטובתם בסכסוך. למרות המצור והתנאים הקשים, העיר החזיקה מעמד ואנטיוכוס נאלץ לחזור. כמו כן, משלחת רומית בראשות של [[גאיוס פופיליוס לינאס]], שהייתה באלכסנדריה ביקשה ממנו לא לכבוש את העיר. אנטיוכוס השאיר חיל מצב חזק בפלוסיום, השאיר את תלמי השישי כשליט-בובה, ויצא את גבולות מצרים עוד באותה השנה.
שורה 99 ⟵ 98:
* בר-כוכבא, בצלאל, ''"המלחמות הסוריות" - מלחמת מאה השנים בין המעצמות הגדולות על גורל דרום סוריה וארץ ישראל: 200-301 לפנה"ס'', '''זירת קרב - קרבות הכרעה בארץ-ישראל''', 2007 (תשסז), עמ' 61-86
[[קטגוריה:מלחמות בעת העתיקה|
[[קטגוריה:הממלכה הסלאוקית]]
[[קטגוריה:מצרים התלמיית]]
[[en:Syrian Wars]]
|