לוחמה בתקופה ההלניסטית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 15:
צבא הלניסטי טיפוסי כלל שני יסודות עיקריים: [[חיל רגלים]] שהתחלק ל[[חיל רגלים קל|קל]], [[חיל רגלים בינוני|בינוני]] ו[[חיל רגלים כבד|כבד]] ו[[פרשים]] שגם הם התחלקו ל[[פרש קל|קלים]] ול[[חיל פרשים כבד|כבדים]]. החיילים גויסו משני מקורות: [[מיליציה]] וגיוסי אד הוק בשעות דחק ומשבר וצבא קבע שמקורו ב[[שכיר חרב|שכירי חרב]] ובחייבי גיוס.
 
אופי הצבאות השתנה בהתאם לאזור הגאורפיההגאוגרפיה, התנאים ההיסטוריים שקדמו ליצירת הישות ההלניסטית וגורמים אחרים. יחד עם זאת, יש מספר קווי דמיון. בסיס הצבא הורכב בדרך כלל מחיל רגלים כבד שנלחם במערך צפוף של [[פלנקס]]. חיילים אלה היו חמושים ב[[רומח]] ארוך וצוידו בציוד מגן רב. כוחם היה בעיקר בהתקדמות עקבית לעבר האויב ובחוסר יכולותו לפגוע בהם בגלל רמחיהם הארוכים. כדי להגן על אגפי הפלנקס, שהיו חשופים לפגיעה בגלל הקושי של הפלנגיטים להסתובב בתוך המבנה הצפוף צורפו להם רגלים קלים.
 
בתקופה ההלניסטי היווה הפלנקס כ-50% אחוז מכוחות הרגלים בשל צבא השדה ההלניסטי‏‏<ref>ראו את פירוט הכוחות ההלניסטים בקרבות גדולים דוגמת [[קרב איפסוס]], [[קרב רפיח]], [[קרב מגנסיה]] ואחרים</ref> לעומת צבאות יווניים קלאסים שבהם למרכיב הפלנקס היה משקל גדול בהרבה. סוגים חדשים של חיל רגלים, במיוחד חיל רגלים קל ובינוני המורכב מ[[פלטסט]]ים ו[[שכיר חרב|משכירי חרב]] ייעודיים הגדילו בצורה ניכרת את גמישות הצבאות ההלניסטיים.