מיקנית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ZéroBot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.1) (בוט מוסיף: la:Lingua Graeca Mycenaea
שורה 10:
השפה המיקנית נשמרה בצורת הכתיבה שלה בתור הכתב הקווי השני (קווי ב'), שכולל בערך 200 סימני הברות ו[[לוגוגרמה|לוגוגרמות]]. מכיוון שקווי ב' נגזרו מ[[קווי א']] (הכתב של שפה [[יוון המינואית|מינואית]] קדומה בלתי-מפוענחת, שלא קשורה ליוונית) הם לא משקפים במלואם את ה[[פונטיקה]] של השפה המיקנית בצורת הדיבור שלה, וזה מתבטא בכך שקבוצות עיצורים נעלמו בכתיב מדויק.
 
הכתב מבדיל בין חמש [[תנועה (פונולוגיה)|תנועות]]:
הכתב מבדיל חמש [[תנועה (פונולוגיה)|תנועות]] (ה-Vowels, ואוול) - ''a'', ''e'', ''i'', ''o'', ''u''; חצאי ה-Vowel שהם - ''w'' ו-''j'' (שמבוטא כ-''y''); שלושה עיצורים נמשכים (סונורנט) - ''m'', ''n'' ו-''r''; עיצור שורק אחד - ''s''; שישה עיצורים אוטמים - ''p'', ''t'', ''d'', ''k'', ''q''; ו-''z'' (שאחר כך נהיה לאות [[אלפבית יווני|היוונית]] [[זטא]] - ζ).
/a/, /e/, /i/, /o/, /u/; שתי חצאי-תנועות - /w/ ו-/j/; שלושה עיצורים נמשכים (סונורנט) - /m/, /n/ ו-/r/; עיצור שורק אחד - /s/; שישה עיצורים אוטמים - /p/, /t/, /d/, /k/, /q/; ו-/z/.
 
השפה המיקנית שימרה מספר מרכיבים ארכאים של השפות ה[[שפות הודו-אירופיות|אינדושפות ההודו-אירופיות]], כמו העיצורים הלאביוהשפתיים-ולאריםוילוניים (Labiovelar, עיצורים שפתיים-חיכיים) שעברו מספר שינויי-קול עד שהאלפבית היווני הומצא, מספר מאות אחר כך.
 
[[קטגוריה:יוונית]]