|
|
|
*רבי אברהם יהושע נולד בשנת [[תרנ"ב]]. היה חתן דודו רבי יצחק מאיר מקופיטשניץ. כיהן אחר פטירת אביו כאדמו"ר במז'יבוז' ולאחר עשר שנים עבר ל[[טרנופול]]. נרצח ב[[השואה|שואה]] יחד עם אמו ומשפחתו ב[[פיטרקוב]] ב[[ד' בניסן]] [[תש"ג]]. בשעת הלקחו ל[[בורות הריגה|בור המוות]] דיבר עם חסידיו דברי נחמה על כך שהם זוכים להיות [[קורבן]] בשביל להציל את עם ישראל ואל להם לחשוב [[פיגול|מחשבת פיגול]] בשביל לא לפסול את הקורבן ושר את הניגון [[אמר ה' ליעקב|אל תירא עבדי יעקב]]{{הערה|עדות ילד שקפץ לתוך הבור לפני שנורה וניצל.}}.
*רבי יצחק מאיר נולד בשנת [[תרס"א]], היה חתנו של רבי נחום מ[[חסידות ליניץ|קנטקוזבה]]. כיהן כאדמו"ר ב[[מז'יבוז']] ואח"כ ב[[אודסה]]. בהיותו במז'יבוז' קנה מדודו רבי משה מרדכי את בית הכנסת של סבו רבי [[אברהם יהושע השיל מאפטא]] ועמד על המשמר נגד הקומנויסטיםהקומוניסטים שרצו להחרים את בית הכנסת ואף כשאיימו עליו שיהרגוהו לא נרתע. לאחר מכן עבר לאודסה שם הקים את חצרו במחתרת. דאג לחיילים היהודים שהגיעו לעיר ופרנסם. גם באודסה שמר על הופעה חסידית. עלה ל[[ישראל]] אחרי [[מלחמת העולם השניה]]. לאחר זמן עבר ל[[ארצות הברית]] שם הקים בית כנסת בשם "כנסת ישראל" על שם אביו ובשנת [[תשכ"ח]] שוב חזר לישראל והקים ב[[חיפה]] [[בית מדרש]] בשם "אוהב ישראל" ו[[כולל אברכים]] בשם "צרור המור", אליו התקבלו רק אברכים ששירתו ב[[צה"ל]]{{מקור}}. היה מפורסם כבעל תפילה מעולה וכבעל [[גמילות חסדים|חסד]]. כמו אדמו"רים נוספים משושלת [[חסידות רוז'ין|רוז'ין]], היה ידוע כתומך נלהב של ה[[ציונות]] והמדינה ובפרט של צה"ל. היה מנשיאי ישיבת תפארת ישראל על שם זקנו הצדיק רבי ישראל מריזין זי"ע. נפטר ב[[י"ט באב]] [[תשמ"ה]]. מנוחתו בהר הזיתים. דברי תורתו יצאו לאור בספר "אור המאיר" <ref>הספר יצא על ידי נכדו הרב ישראל שלום יוסף גליקמן</ref>חתנו היה הרב נחמיה גליקמן בן רבי נפתלי אדמו"ר מקוידנוב [[חסידות קוידנוב|סוסנוביץ]].
==לקריאה נוספת==
|
