צבי יבשה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 84.108.42.222 (שיחה) לעריכה האחרונה של RedBot |
חיו של ישראל ריבק תגית: הסרת קטגוריות |
||
שורה 1:
<center>ישראל ריבק
יקיר באר - שבע תשל"ח - 1978</center>
'''סלל דרך לתנועה הלאומית.'''
<span style="color: ColorName;">ישראל ריבק</span> נולד בפולין בשנת תרפ"ג, 1923, בעיירה סוקלוב פודלסק ליוסף שמעון ורבקה הינדה.הוא לוחם בלתי נלאה.איש עקרונות ונאמן לדרך חינוכו ברוח הציונות הלאומית שהנחה והוביל <span style="color: ColorName;">זאב זבוטינסקי</span>.
סוקולוב פודלסק העיירה הקטנה בפולין,מקום הולדתו של ישראל,הייתה ממוקמת בין שני נהרות: ויסלה ובוג. סמוך לעיירה נמצא הכפר טרבלינקה שלימים נודע לשימצה
הואיל ובו הוקם על-ידי הנאצים מחנה הריכוז הנורא.עוד בשנות ה-30,נזכר מר <span style="color: ColorName;">ישראל ריבק</span>,שהיהודים מהעיירה בה נולד נסעו לשוק באזור והיו לעבור דרך הכפר טרבלינקה, כבר אז בימיים רגועים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה,תושבי הכפר טרבלינקה היו רוגמים אותם באבנים וכן זאת בשל זהותם היהודית. זיכרונות רבים יש למר <span style="color: ColorName;">ישראל ריבק</span> מסוקולוב פודלסק.בערגה הוא נזכר ומספר על הקהילה היהודית שהתגוררה בעיירה:"היהודים עבדו במקצועות כגון: חייטים,סנדלים בורסקאים ופרוונים. בעיירה היו בתי כנסת ומקוואות וחיי הדת התרכזו בחצרות חסידים".
בצער רב ממשיך מר <span style="color: ColorName;">ישראל ריבק</span> ומספר על הימים של מלחמת העולם השנייה, ימים שיצרו חלל גדול לאחר שהנאצים השמידו את הקהילה היהודית והחריבו את כל העיירה. בפרוץ מלחמת העולם השנייה,הוא נמלט מהגרמנים מזרחה והגיעה לרוסיה אך נאסר שם בעוון פעילות ציונית.ישב שלוש שנים בכלא סובייטי בתנאים קשים.ויצא ממנו נכה באחת מרגליו.עם שחרורו מהכלא הרוסי הוא נדר על פני ארצות אירופה עד שהצליח באיטליה,ב-1946 לעלות על אונית מעפילים "התקווה" שהפליגה בנסיון לפרוץ את הסגר שהטילו הבריטים על חופי ארץ-ישראל.
האנגלים גירשו את המעפילים-פליטים והחזיקו את כל העולים במחנה מעצר בקפריסין במשך שנתיים.רק ב-1948 לאחר הכרזת המדינה הגיע <span style="color: ColorName;">ישראל ריבק</span> לארץ.
תחנתו הראשונה הייתה בנתניה שם למד ליטוש יהלומים.אולם כאשר באר-שבע פתחה את שעריה לאוכלוסיה אזרחית,היה בין הראשונים שהגיעו לעיר האבות המשוחררת.
את בואו לבאר-שבע רואה מר <span style="color: ColorName;">ישראל ריבק</span> כסגירת מעגל.בבואו לספר על התקופה בה הגיע לבאר-שבע,הוא מתחיל "מטבע הדברים" כפי שהוא אומר,בתקופתו של אברהם אבינו.
"אברהם אבינו היה מהפכן,בתחום הדת-אמונה באל אחד-וכן המעבר מארצו לארץ מדבר רחוקה.בבואו לבאר-שבע הוא למעשה תקע את היתד הראשונה למען הדורות שבאו אחריו.זהו פתיחתו של המעגל.והנה לאחר שנים רבות,לאחר שהצורר הנאצי הרג והשמיד כמעט לחלוטין את העם היהודי,באו שארית הפליטה מאירופה לעיר שהייתה משורשת עמוק בתודעה היהודית-באו לבאר-שבע.כאן נסגר המעגל.
שארית הפליטה שהגיעה לבאר-שבע עירו של אברהם אבינו,שחררו אותה,התיישבו בה וחיזקו אותה מאוד.
בבאר-שבע החל לעבוד כאזרח עובד צה"ל בחיל ההנדסה.
ב-1950 נתמנה <span style="color: ColorName;">ישראל ריבק</span> למזכיר
הסתדרות העובדים הלאומיים ומנהל <span style="color: ColorName;">"קופת חולים לאומית",</span> תפקידים שהחזיק בהם 38 שנים ברציפות!
התחתן בבאר-שבע, נשא לאשה את ריטה, עולה מטוניסיה,ונולדו להם ארבעה ילדים: <span style="color: ColorName;">ריקי,אורה,חייה ויוסי.</span>
את שנות החמישים אפיינו הקיטוב הפוליטי,הנידוי וההחרמות.
<span style="color: ColorName;">ישראל ריבק</span> שמאז גיל נעוריו השתייך לתנועת בית"ר והיה מבין מייסדי תנועת החרות אחרי מלחמת השחרור,נבחר בשנת 1955 כחבר מועצה בעיריית באר-שבע מטעם תנועת החרות.בתקופת זו,ראש העיר של באר-שבע היה מר <span style="color: ColorName;">דוד טוביהו.</span> באר-שבע של שנת 1955 הייתה עיר מנומנמת,רחוב ראשי אחד שמצדיו רחובות צרים.הצורך המידי היה לקלוט עלייה מכל העולם,לצורך כך הוקמו על-ידי הסוכנות היהודית ארבע.
מעברות על שטחים מסביב לעיר.
העולים הועסקו בעבודות יזומות ובבניית השכנות החדשות.
בבאר-שבע קיבלה תנופה ליצירה מידי הממשלה שהעבירה מתיישבים וותיקים מרחבי הארץ להקים משרדים ממשלתיים וכמו-כן הוקם אזור תעשייה ומלאכה.
תושבי באר-שבע זכו למצב בו לא הייתה אבטלה,חלום של מדינה.אנשים הועסקו בעבודות פיתוח באזור ים-המלח,סלילת כבישים ואפילו גנרטור שהפיק חשמל והוצב בפינת הרחובות קק"ל-החלוץ.עד שהונח קו החשמל שקישר את באר-שבע לקו ארצי.
ל<span style="color: ColorName;">ישראל ריבק</span> בפעילותו העירונית יחד עם עיריית באר-שבע והעומד בראשה,היה חזון להצעיד את באר-שבע על-פי תוכנית אב לרבע מיליון תושבים-אנו תקווה שחזון זה יתגשם.
ישראל פרט להיותו שותף לחזון ועשייה בעיר,מילא תפקידים ציבוריים רבים.
היה חבר בוועדת שונות בעירייה: ועדת הבריאות,וועדת ערר להיטלי סעד עירוני,תברואה,וועדת שמות לרחובות העיר,נטל חלק בהקמת האצטדיון העירוני,סייע בהקמת התיאטרון, הקונסרבטוריון ובניין הספריה.
הקים את קבוצת הכדורגל בית"ר באר-שבע וקודם לכן עודד וסייע לפתיחת מעו"ז בית"ר(התנועה החינוכית).היה ממניחי היסוד של מסדר זבוטינסקי,
גח"ל והליכוד,סייע בקליטת עולים חדשים שהגיעו לעיר ומילא שורה ארוכה של תפקידים ציבוריים.
מאז פרש <span style="color: ColorName;">ישראל ריבק</span> לגימלאות הוא מקדיש זמן רב לכתיבה.
עשרות עמודים,מפרי עטו הועברו ל<span style="color: ColorName;">ארכיון טוביהו</span> שליד ה<span style="color: ColorName;">אוניברסיטת בן גוריון</span> בנגב.
על מה כותב ריבק?עדויות מתקופת השואה,מראשית החיים האזרחיים בבאר-שבע ועל החיים בעיירות יהודיות באירופה.
וכך כותב מר <span style="color: ColorName;">ישראל ריבק</span>: "היום בשנת היובל לבאר-שבע,הפכה העיר לעיר מיזוג גלויות מושרשת מאוד.בעיר מורגשת התמזגות של שארית הפליטה שניצולה מהשואה באירופה עם יתר עדות ישראל שבאו מהמזרח,עיר של מיזוג גלויות".
למרות העובדה שאיבד בשואה את כל משפחתו סירב לקבל פיצויים ממשלת גרמניה.
אשר על כן הוחלט להעניק למר <span style="color: ColorName;">ישראל ריבק</span> את התואר "יקיר באר-שבע" בזכות תרומתו לעיר בתחום בריאות הציבור וקליטת עליה.
<span style="color: ColorName;"><span style="color: ColorName;">"איזהו עשיר השמח בחלקו".(אבות ד'-א')</span>
<span style="color: ColorName;">ישראל ריבק
</span> ניפטר
| |||