הפרלמנט של קנדה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 119:
הפרלמנט יכול להביא להפלת ממשלה בהצבעת "אי אמון" בממשלה. הצבעה זו יכולה להיות הצבעה מיוחדת, אך גם הצבעה נגד תקציב המדינה מהווה הצבעת אי אמון, וכן ראש הממשלה יכול לקבוע שהצבעה על חוק מסוים היא הצבעת אי אמון. במקרה בו אבד הפרלמנט את האמון בממשלה, עליה להתפטר (ואז המושל הכללי יכול לבחור בראש מפלגה אחרת להקים ממשלה, או להורות על פיזור הפרלמנט ועל בחירות כלליות).
 
לרוב לממשלת השלטון (אף אם מדובר בממשלת מיעוט) יש רוב בפרלמנט (באמצעות שיתוף פעולה עם מפלגות אחרות), וזאת באמצעות [[משמעת קואליציונית]] קשוחה. חברי פרלמנט המצביעים בניגוד למפלגתם נאלצים לרוב להתפטר או מודחים ממפלגתם (ובכך מאבדים את מימון הבחירות).
 
בשנת [[2005]] התקבלה הצבעת אי אמון נגד [[פול מרטין]], שבעקבותיה נאלץ להתפטר. הצבעת אי האמון הקודמת התקיימה נגד ממשלתו של [[ג'ו קלארק]] בשנת [[1979]].