החולצה הוורודה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
הסרת קצרמר |
||
שורה 5:
החולצה הוורודה היא המקבילה האיטלקית ל[[החולצה הצהובה|חולצה הצהובה]] במרוץ ה[[טור דה פראנס]] הצרפתי. כפי שבצרפת נקבע צבע החולצה על פי צבע דפי העיתון היומי שהוא המממן הראשי של המרוץ, כך גם באיטליה; הצבע הוורוד הוא צבע דפיו של עיתון הספורט הגדול במדינה, [[לה גזטה דלו ספורט]], שמשמש כמממן הראשי של המרוץ מראשיתו. הנוהג של הענקת החולצה הוורודה החל ב-[[1931]].
בסיום כל קטע יומי במרוץ, נערך בנקודת הסיום טקס הענקת הפרסים והחולצות. הענקת החולצה הוורודה למוביל בדרוג הכללי היא השנייה בסדר הענקת הפרסים (לאחר מתן הפרס למנצח הקטע היומי) ובמעמד זה לובש הרוכב המוביל את החולצה. במהלך הקטעים היומיים לובש המוביל את החולצה הוורודה ובצורה זו הוא זוכה גם לכבוד וגם מזוהה ביתר קלות על ידי שאר הרוכבים ועל ידי אמצעי התקשורת בכלל
ב[[דבוקה|דבוקת הרוכבים]] קיים נוהג בלתי כתוב האומר כי אין לפתוח בהתקפה במרוץ בשעה שלובש החולצה הוורודה נקלע לבעיה שאינה קשורה לכושרו הספורטיבי; אם בשל עצירה ל"שרותים" ואם בשל מעורבות שלו בנפילה או בשל תקלה טכנית.
שורה 24:
הרוכב הפעיל (נכון ל-2012) המחזיק במספר הרב ביותר של חולצות ורודות הוא [[דנילו די-לוקה]] שלבש את החולצה הוורודה 25 פעמים.
[[קטגוריה:אופניים]]
| |||