שודדי ים ברברים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון
תיקון קישורים, עריכת לשון
שורה 1:
[[קובץ:Mola Pirata.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קורסאר סָרָצֶנִי. ציור מאת פייר פרנצ'סקו מוֹלָה, 1650.]]
'''הַקוֹרְסָארִים הַבֶּרְבֶּרִים''' היו [[שודד ים|שודדי־ים]] ו[[פריבטיר]]ים שפעלו מ[[צפון אפריקה]], ובמיוחד מ[[תוניסיה העות'מאנית|תוניסיה]], [[טריפוליטריפוליטניה העות'מאנית|טריפוליטניה]]טניה ו[[אלג'יריה העות'מאנית|אלג'יריה]]. אזור זה נקרא בפי עמי אירופה [[ברבריה|"חוף בֶרְבֶּרְיָה"]] או "חוף הַבֶּרְבֶּרִים" על שם ה[[ברברים (קבוצה אתנית)|בֶּרְבֶּרִים]], יושביו הילידיים הקדומים. הקורסארים הברברים פעלו בכל חלקי הים התיכון ואף מעבר לו. הם יצאו אל [[האוקיינוס האטלנטי]] והגיעו בהפלגותיהם אל חופי [[מערב אפריקה]] ואפילו ל[[דרום אמריקה]], והרחיקו שוט צפונה עד [[איסלנד]].<ref>קורסאר אלג'יראית נושאת 44 תותחים הופיעה בריו דה לה פלאטה ב-1720. Cesáreo Fernández Duro, ''Armada española desde la unión de los reinos de Castilla y de León'', Madrid, 1902, Vol. VI, p. 185.</ref> ברם, את רוב מסעות השוד והחמס שלהם ביצעו במערב [[הים התיכון]]. בנוסף ללכידת ספינות סוחר תמימות פשטו הם על עיירות וכפרים, בעיקר בחופי [[איטליה]], [[צרפת]], [[ספרד]] ו[[פורטוגל]], אך גם ב[[אנגליה]], [[סקוטלנד]], [[ארצות השפלה]], [[אירלנד]] ואפילו [[איסלנד]]. מטרתם העיקרית הייתה לקחת בשבי את תושבי החוף הנוצרים ולמוכרם ל[[עבדות]].
 
פשיטות הקורסארים החלו לאחר הכיבוש המוסלמי של האזור, אולם הכינויים "פירטים בֶּרְבֶּרִים" ו"קורסארים בֶּרְבֶּרִים" מתייחסים בדרך כלל לשודדי הים שפעלו בו מ[[המאה ה-16]] ואילך; באותה תקופה הלכו התקפות השוד וגברו הן במספרן הן במרחקן, ואלג'יריה, תוניסיה וטריפוליטניה היו אז חלק מן [[האימפריה העות'מאנית]], בין כפרובינציות בניהולו הישיר של מושל ובין כיחידות אוטונומיות המוכרות בשם "המדינות הַבֶּרְבֶּרִיוֹת". פשיטות פירטיות יצאו גם מ[[הרפובליקה של סאלה|סָאלֶה]], [[הרפובליקה של בו רגרב|בּוֹ רֶגְרֶבּ]] ונמלים נוספים ב[[מרוקו]], אם כי מרוקו לא הייתה חלק מן האימפריה העות'מאנית.
 
הקורסארים לכדו במהלך תולדותיהם אלפי אוניות,. ורצועות־חוףרצועות־חוף ארוכות בספרד ובאיטליה ננטשו בעטיים כמעט לחלוטין, וההתיישבות בהן התחדשה רק ב[[המאה ה-19|מאה ה־19]]. חוקרים מעריכים, כי מהמאה ה־16 ועד המאה ה־19 שבו הקורסארים ומכרו לעבדות בין 800,000 ל־1,250,00 איש ומכרו אותם לעבדות.<ref>Davis,
Robert. "British Slaves on the Barbary Coast". [http://www.bbc.co.uk/history/british/empire_seapower/white_slaves_01.shtml#two bbc.co.uk].</ref> אפשרהקורסארים שהקורסארים המפורסמיםהידועים ביותר הם האחים ברברוסה, [[ח'יר א-דין]] ו[[ערוג']], שכבשו את [[אלג'יריה העות'מאנית|אלג'יריה]] מידי ה[[האימפריה הספרדית|ספרדים]] בתחילת המאה ה־16 ומסרוה לימים לחסותו שללידי [[סולטאן עות'מאני|הסולטאן העות'מאני]]. קורסארים אחדים היו פירטים אירופים שקבעו כאן את מושבם, כמו [[ג'ק וורד|ג'ק ווֹרְד]], [[סימן דנציגר|סִימֶן דָּנְצִיגֶר]] ו[[הנרי מיינורינג|הנרי מֵיינוֹרִינְג]]. הפירטים האירופים הביאו עימם ידע מתקדם בבניית אוניות והשטתן, מה שאיפשר לקורסארים להרחיב את פעילותם אל האוקיינוס האטלנטי.
 
פעילותם של הקורסארים הברברים הגיעה לשיאה בתחילת המאה ה־17. היא הלכה ונחלשה לקראת סוף אותה מאה, כאשר ציים אירופיים חזקים יותר החלו מאלציםאילצו את המדינות הברבריות לכונן שלום ולחדול מן ההתקפות על אוניותלחדול מדינותיהםמהתקפותיהם. [[ארצות הברית]] ניהלה בתחילת המאה ה־19 שתי מלחמות נגד שודדי הים של טריפוליטריפוליטניה ואלג'יריריה, [[המלחמה הברברית הראשונה|הראשונה]] בין השנים 1801-1805 ו[[המלחמה הברברית השנייה|השנייה]] ב-1815. עם סיום [[המלחמות הנפוליאוניות]] נפנו גם המעצמות האירופיות לדיכוי הפירטיות, אך היא נעלמה לגמרי רק ב־[[1830]], לאחר כיבוש אלג'יריה על ידי צרפת.
 
==הערות שוליים==