הפיגוע בכנסיית סווטה נדליה – הבדלי גרסאות

ראשי המפלגה הקומוניסטית, חיכו לשעת כושר בכדי לבוא חשבון עם האישים אשר לשיטתם היו אחראים לדיכויים ולחיסולם של רבים מחבריהם. ב-[[9 בספטמבר]] [[1944]] התחוללה ברחבי בולגריה הפיכה צבאית שהובלה על ידי [[חזית המולדת הבולגרית]] וזכתה לחסות [[הצבא האדום]] אשר כוחותיו הגיעו באותו היום לסופיה. [[קימון גאורגייב]] היה לראש הממשלה, תיק ביטחון הפנים נמסר ל[[אנטון יוגוב]] מהמפלגה הקומוניסטית והוא ניצל תפקיד זה בכדי להשתלט על המדינה ובהדרגה למגר את כוחות ה[[אופוזיציה]]. הוקם [[בית דין]] מיוחד לשפיטת חברי מנגנון הממשל הקודם בעוון שיתוף פעולה עם ה[[נאצים]] ומנגנון זה נוצל גם בכדי לבאלבוא חשבון עם האחראים על האירועים שהתרחשו בין 1923 ל-[[1926]]. ב-[[1 בפברואר]] [[1945]] הוצאו להורג בירייה, בשטח בית העלמין של סופיה 180 בני אדם ובכללם [[עוצר (שליט)|עוצרי המלוכה]], 25 שרים, 68 חברי פרלמנט, עיתונאים ואנשי צבא.{{הערה|חיים קשלס, קורות יהודי בולגריה, כרך ג' - תקופת השואה, [[הוצאת דבר]], תל אביב, 1969, עמודים 242, 254.}} בין המוצאים להורג היה גם איוון רוסב, שר הפנים בעת האירועים שליוו את הפיגוע. אלכסנדר צאנקוב ראש הממשלה בעת הפיגוע, הצליח להימלט מבולגריה. ב-[[1996]] לאחר שנפרעה בולגריה מהמשטר הקומוניסטי ביטל בית המשפט העליון הבולגרי בהחלטה השנויה במחלוקת נוקבת, את הרשעותיו של בית הדין המיוחד מ-1945 בטענת אי סדרים בהליך המשפטי, וכך, לצד נרדפי הקומוניסטים, זוכו גם [[פשע מלחמה|פושעי מלחמה]] כגון [[בוגדאן פילוב]] ו[[פטר גברובסקי]].{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''הרכבות יצאו ריקות''', עמוד 223. בר זוהר מכנה את ההחלטה: אומללה, חסרת רגישות ומעוררת סלידה.}}