סבישטוב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט מוסיף: sl:Svištov |
|||
שורה 48:
באמצע [[המאה ה-18]] נוסדה בעיר קהילת [[פליט]]ים [[יהודים]] קטנה, במקביל לנסיגת כוחה של [[האימפריה העות'מאנית]] והפיכתו של אזור צפון בולגריה לזירת קרב מול [[ממלכת הבסבורג]] ובהמשך [[האימפריה האוסטרית]]. הצי הוונציאני הגביל את המסחר העות'מאני ב{{ה|ים התיכון}} ופגע בכלכלתם של [[יהודי בולגריה]] שרבים מהם היו [[סוחר]]ים. כך עלתה חשיבותן של ערי הנמל לאורך הדנובה, ומשפחות סוחרים יהודים [[הגירה|היגרו]] לעיר סבישטוב מ[[וידין|ווידין]] ומ[[ניקופול (בולגריה)|ניקופול]] והקימו קהילה קטנה{{הערה|קשלס, חיים, '''דורות הראשונים''', בתוך אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים: 1967, עמ' 49.}}. ה[[קונסול דיפלומטי|קונסול]] האוסטרי לעיר [[רוסצ'וק]], אשר ביקר בסבישטוב ב-[[1852]], ציין כי בעיר ישנם 75 יהודים בני [[יהדות ספרד]]{{הערה|קשלס, חיים, דורות הראשונים, עמוד 155.}}.
כאמור, סבישטוב הייתה העיר הראשונה שכבשו הרוסים עם חציית הדנובה בראשית המלחמה העות'מאנית-רוסית; בני הקהילה היהודית הותקפו על ידי האוכלוסייה המקומית הנוצרית והחיילים הרוסים, ולמעשה נטשו לחלוטין את העיר בראשית [[1878]]. היהודים חזרו להתיישב בעיר בעידן ה[[סובלנות|פתיחות]] היחסית של [[אלכסנדר בטנברג, נסיך בולגריה|הנסיך בטנברג]] וייסדו קהילה עם מוסדות חינוך ותרבות משלה ובכלל זה להקת תיאטרון של תלמידי בית הספר היהודי בעיר{{הערה|[[אלברט
בראשית [[המאה ה-20]] מנתה הקהילה כ-150 נפשות. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]], מנתה אוכלוסיית יהודי העיר כ-200 נפשות, רובם ככולם [[עלייה לארץ ישראל|עלו לישראל]] בין השנים [[1947]]–[[1949]].
| |||