בריכת השילוח – הבדלי גרסאות

▲ממוקמת בקצה הדרומי של עיר דוד סמוך לאפיק נחל קדרון מעט צפונית למפגש הקדרון עם גיא בן הנום. אל הברכה זורמים מי הגיחון המועברים לבריכה באמצעות נקבת השילוח. בעקבות החפירות שנערכו מאז שנת 2004 ואילך, נחשפה בריכת השילוח של ימי בית שני. עד לזמן החפירות מקובל היה לזהות את בריכת השילוח מעט צפונית יותר במקום בו נמצאת בריכה מן התקופה הביזנטית (להלן 'הבריכה הביזנטית') גודל הברכה בימי הבית השני הגיע ככל הנראה לכ-3 דונם. בסמוך לברכה נתגלה ריצוף עשוי לוחות אבן, של רחוב הרודיאני רחב ידיים שהוביל מהברכה צפונה לאורך הגיא המרכזי (גיא הטרופיאון) לעבר הר הבית ובית המקדש.[1]

▲'''שרידים מימי בית ראשון'''

▲חלק מהחוקרים הסיקו כבר בעבר כי מפעלו של חזקיהו להבאת מי מעיין הגיחון אל תוך העיר הסתיים בברכת אל חמרה – היום גן ירק פורח הממוקם ממש מעל שרידי הבריכה מימי בית שני ומכסה אותה. ברכה זו נבנתה על ידי סגירת עמק הגיא המרכזי בסכר. ייתכן שברכה זו שימשה שנים רבות לפני חזקיהו כמאגר מים של מי נגר עילי, ומאז חציבת הנקבה קיבלה את מימי הגיחון באמצעות נקבת השילוח. ברכה זו נזכרת בספר נחמיה: "ואת חומת ברכת הַשֶּׁלַח לגן המלך ועד המעלות היורדות מעיר דויד" (ג טו). מן הבריכה הזו לא נחשפו שרידים ברורים. אלה עשויים להתגלות אם יחפרו מתחת לגרמי המדרגות של הבריכה המדורגת מימי הבית השני התופסת את כל שטח הגן. מתחת לרחבה המרוצפת של ימי הבית השני נחשף קטע קטן מתעלת הזנה ויש הגורסים כי תעלה זו הזינה את המים לבריכה מתקופת הברזל.

▲'''בימי בית שני'''

▲בעת עבודות להחלפת צינור ביוב ראשי שנערכו בשוליו המזרחיים של העמק, היישר מתחת למצוק הסלע הדרומי של עיר דוד, בקיץ 2004, נחשפו מדרגות אבן אחדות. בעקבות כך נערכה חפירת הצלה מטעם רשות העתיקות בהנהלת רוני רייך ואלי שוקרון. בחפירה נחשף עברה הצפוני-מזרחי של בריכה מדורגת גדולת מידות. נחשפו גם פינותיה הדרומית-מזרחית והצפונית-מזרחית. מטבעות שהוצאו מן המלט המלכד את אבני הבנייה היו כולם מן המאה הראשונה לפסה"נ. מכאן שהבריכה המדורגת נבנתה לראשונה בימי הבית השני. לא ניתן לדייק ולומר אם היה זה בשלהי ימי החשמונאים, או בתחילת ימי המלך הורדוס. החופרים הציעו לזהותה עם בריכת השילוח הנזכרת בסיפור על ריפוי העיוור (הברית החדשה, הבשורה על פי יוחנן פרק 9). הסתבר גם שתעלת המים שבה זורמים מי המעיין לאחר יציאתם מניקבת השילוח, היא התעלה המזינה את הברכה המדורגת. בריכה זו תופסת את כל שטחו של הגן הגדול שכונה בערבית בשם ברכת אל-חמרה. הברכה השלמה הייתה ככל הנראה בעלת מתאר טרפזי (צרה יותר בצפונה, והולכת ומתרחבת עם התרחבות העמק לדרומה). היא גדולת מידות (אורך הצלע המזרחית שנחשפה בשלמותה הוא כ-70 מ'). הברכה בנויה גרמי מדרגות המופרדים על ידי מדרכים (פודסטים) צרים. סביר כי מדרגות האבן מקיפות את הברכה מכל עבר (טרם נחפר כל שטח הבריכה). מאחר שתעלת ההזנה עוברת מעל למדרגה הגבוהה ביותר ניתן היה למלא את כל הברכה במים ולהציף את כל המדרגות. השיטה לבנותה במדרגות ובמדרכי ביניים נועד ודאי לסייע בשימוש בבריכה במפלסי מים שונים. במקום שמדרגות אבן אחדות חסרות נתגלו מדרגות בנויות טיח בעל גוון אפור השייכות לשלב קדום יותר של הברכה. סוג זה של מדגות מטוייחות אופייני בעיקר למקוואות טוהרה שמהם התגלו בירושלים למעלה ממאה וחמישים. מסתבר שהשלב הראשון נבנה בידי מתקיני מקוואות. מאחר שמדרגות אלה לא עמדו בשימוש הרב שנעשה בבריכה, החליטו לצפות את מדרגות הטיח במדרגות אבן.

▲היישר מצפון לבריכה נחשפו חלקים מרחבה מרוצפת לוחות אבן. בין שוליה הצפוניים של הבריכה ובין הרחבה המרוצפת מבדיל סטילובט (אדן בנוי המוגבה בעשרה סנטימטרים מן הרחבה המרוצפת) החוצה את העמק לרוחבו, במקביל לשולי הבריכה. בסביבה נמצאו חוליות אבן של עמודים (על חוליה אחת נמצאו אותיות עבריות כסימני סתתים). אלה ניצבו בזמנם על הסטילובט ויצרו חציצה מסוימת בין הברכה לבין הרחבה הציבורית.