ערכין (יהדות) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אחאב, סגולות |
|||
שורה 34:
מובא ב[[ספר מלכים]] דיבורו של המלך יהואש אל הכהנים אודות כספי נדרי ערכין; {{הדגשה|וַיֹּאמֶר יְהוֹאָשׁ אֶל הַכֹּהֲנִים כֹּל כֶּסֶף הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יוּבָא בֵית ה' כֶּסֶף עוֹבֵר אִישׁ כֶּסֶף נַפְשׁוֹת עֶרְכּוֹ כָּל כֶּסֶף אֲשֶׁר יַעֲלֶה עַל לֶב אִישׁ לְהָבִיא בֵּית ה'|מלכים ב יב ח|מלכים ב יב ח}}
לאידך, מסופר על [[אחאב]] מלך ישראל שהיה מעריך את עצמו על מנת להקריב את סכום ל[[עבודה זרה]];
== טעמי המצווה ==▼
{{הדגשה|הוה {{מונחון|מקשט גרמיה|מקשט את עצמו}} בכל יום וקאים ליה קומי חיאל אסרטו לטיה והוא אמר ליה בכמה אנא טב יומא דין והוא אמר ליה כן כן והוא מפריש {{מונחון|טומיתיה|שוויותו}} לעבודה זרה|ירושלמי סנהדרין דף נא עמוד א}}.
לפי ה[[מדרש הגדול]], בעת שיצא משה מארמון [[פרעה]] והבחין שנוגשי פרעה היו מטעינין את העבריים משאות כבידות את הזקן ואת הבחור כאחד, ואת האשה כאיש, יעץ לפני פרעה להעריך את העובד ולהשוות את הסבל כפי כוח הפועל. בזכות הייעוץ הטוב זכה שתנתן פרשת ערכים על ידו להבחין "בין האיש לאשה בין הזקן לבחור ובין הקטן לגדול"<ref>מדרש הגדול לשמות ב:יא</ref>.▼
== פרטי הדינים ==
שורה 47 ⟵ 48:
במקרה שאדם התחייב לשלם ערך, אך אינו יכול לעמוד בתשלום, דיו בתשלום סמלי של שקל אחד. הקלה זו בתשלום, שונה משאר נדרים והתחיבויות בהם חייב האדם לשלם כשיוכל.
▲== טעמי המצווה ==
▲לפי ה[[מדרש הגדול]], בעת שיצא משה מארמון [[פרעה]] והבחין שנוגשי פרעה היו מטעינין את העבריים משאות כבידות את הזקן ואת הבחור כאחד, ואת האשה כאיש, יעץ לפני פרעה להעריך את העובד ולהשוות את הסבל כפי כוח הפועל. בזכות הייעוץ הטוב זכה שתנתן פרשת ערכים על ידו להבחין "בין האיש לאשה בין הזקן לבחור ובין הקטן לגדול"<ref>מדרש הגדול לשמות ב:יא</ref>.
ב[[מדרש תנחומא]] הובא כי הבאת ערכים לפני הקדוש ברוך הוא מעולה כאילו המעריך מקריב נפשות לפניו , וגם בזכות הערכין מבטיח השם להציל אתכם מעריכות [[גיהנם]] וזוכים לעריכת שולחן ל[[עתיד לבא]].<ref>תנחומא בחקתי ו</ref>
== ראו גם ==
[[גזבר]] ביטוי לכהן המקדש שפודה ערכין
==לקריאה נוספת==
| |||