הבדלים בין גרסאות בדף "קרב מונס"

נוספו 511 בתים ,  לפני 7 שנים
הרחבה, זמני
(הרחבה)
(הרחבה, זמני)
|המקום= [[מונס]], [[בלגיה]]
|התוצאה=עיכוב ההתקדמות של האגף הימני של הגרמנים בחזית הצרפתית מבלי לעצור אותם
|צד ראשון={{דגל|האימפריההממלכה הבריטיתהמאוחדת}} [[האימפריה הבריטית]]
|צד שני={{דגל|האימפריה הגרמנית}} [[הקיסרות הגרמנית]]
|מפקד ראשון={{דגל|הממלכה המאוחדת}} [[ג'ון פרנץ' הראשון]]<br />
}}
 
'''קרב מונס''' היווה את הפעולה הצבאית המשמעותית הראשונה של [[חיל המשלוח הבריטי]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]]. הוא היה קרב משני ב[[המערכה על הגבולות|מערכה על הגבולות]], במהלכה לחמו [[מעצמותמדינות המרכזההסכמה]] ב[[הקיסרות הגרמנית|קיסרות הגרמנית]] על גבולות צרפת. במונסב[[מונס]] ניסו הבריטים להחזיק בקו על תעלת מונס-קונד נגד הגיס הראשון של הצבא הגרמני שהתקדם לעבר גבול צרפת. למרות דיווחים על כך שהבריטים לחמו היטב והצליחו להנחיל אבדות רבות לגרמנים, במידה דיספרופורציאונאלית לגרמנים העדיפים בכוחם, הם נאלצו לסגת לבסוף. עדיפותם של הגרמנים, בכמות החיילים כמו גם בציוד צבאי, יחד עם הנסיגה הפתאומית של הגיס החמישי של [[צרפת]] שחשפה את האגף הימני של הכוח הבריטי, הכריעה את המערכה לטובת הגרמנים. למרות שעל פי התכנון המקורי הבריטים העדיפו נסיגה טקטית מבוקרת שיצאה לפועל בהצלחה בתחילה, נגררה בהמשך במשך שבועיים שלמים והביאה את הבריטים לנסיגה כוללת יותר, עד לפאתי פריז. רק שם, החלו הבריטים בתיאום ובשיתוף פעולה עם הצרפתים את מתקפת הנגד שהחלה ב[[הקרב על המארן|קרב על המארן]].
 
==רקע==
האימפריה הבריטית הכריזה מלחמה על האימפריההקיסרות הגרמנית בתאריך [[4 באוגוסט]], [[1914]], וכבר ב-[[9 באוגוסט]] חיל השילוח הבריטי החל להתפרש בצרפת. במונחים של צבאות של מעצמות אירופיות חיל השילוח היה קטן מאוד בגודלו. בתחילת הקרבות הצבאות הצרפתי והגרמני מנו כמליון חיילים והתחלקו לחמש ושמונה [[ארמיה|ארמיות]] בהתאמה. לעומתם הבריטים נכנסו למלחמה עם 80,000 חיילים בהתחלה, שהתחלקו לשני [[גיס|גייסות]]. מצד שני, בעוד הצבאות הגרמני והצרפתי היו ברובם חיילים בשירות חובה, ואילו הכוח הבריטי היה מורכב כולו מחיילים מקצועיים, מתנדבים בעלי ניסיון צבאי. כפועל יוצא סביר להניח שהצבא הבריטי היה המיומן, המאומן והמאוזן ביותר באירופה בשנת 1914. חיילי הצבא הבריטי עברו אימונים שהדגש העיקרי שלהם היה קליעה למטרה. חייל בריטי ממוצע מסוגל היה לפגוע ממרחק של 300 יארד (קרוב ל-300 מטר) במטרה בגודל אדם 15 פעמים בדקה מנשק מסוג [[לי אנפילד]]. ליכולות אלה היה משקל רב בהצלחת חיל השילוח הבריטי בקרבות שנערכו בשנה הראשונה ללחימה. קרב מונס היה חלק מ[[המערכה על הגבולות]], במהלכה התנגשו כוחות [[מעצמות המרכז]] ומדינות ההסכמה לאורך גבולות צרפת, עם גרמניה ובלגיה. הכוח הבריטי הוצב באגף השמאלי של הכוחות הלוחמים לצד מדינות ההסכמה שנמשך מחבל [[אלזס-לורן]] במזרח ועד למונס ו[[שרלואה]] בדרום בלגיה. הצבת הכוח הבריטי כחלק מהאגף הצרפתי שמה את חיל השילוח היישר בדרכה של הארמיה הראשונה של הקיסרות הגרמנית, שהייתה על פי [[תוכנית שליפן]] "הסנוקרת הימנית" שאמורה הייתה להשמיד את הכוח של מדינות ההסכמה בחזית זו. למרות גודלו, חיל השילוח תפס תפקיד חשוב ביותר בהדיפת הכוח הגרמני ובמניעת איגוף כוחות מדינות ההסכמה על ידי הכוח הגרמני. הבריטים הגיעו למונס ב-[[22 באוגוסט]]. ביום זה הארמיה החמישית של צרפת שהוצבה מימין לכוח הבריטי הייתה בעיצומם של קרבות קשים בסמוך לשרלואה עם הארמיות השנייה והשלישית הגרמנית.
 
The British reached Mons on 22 August.[12] On that day, the French Fifth Army, located on the immediate right of the BEF, was heavily engaged with the German Second and Third armies at the Battle of Charleroi. At the request of the Fifth Army commander, General Charles Lanrezac, the BEF's commander, Field Marshal Sir John French, agreed to hold the line of the Mons-Condé Canal for twenty-four hours to prevent the advancing German First Army from threatening the French left flank. The British thus spent the day creating entrenched positions along the canal.[13]
 
The Battle of Mons took place as part of the Battle of the Frontiers, in which the advancing German army clashed with the advancing Allied armies along the Franco-Belgian and Franco-German borders. The BEF was stationed on the left of the Allied line,[8] which stretched from Alsace-Lorraine in the east to Mons and Charleroi in southern Belgium.[9] The British army's position on the French flank meant that it stood directly in the path of the German First Army, the outermost wing of the massive "right hook" intended by the Schlieffen Plan to encircle and destroy the Allies.[10] The BEF, small as it was, thus had the crucial role of holding back the German right wing and preventing the Allies from being outflanked.[11]
The British reached Mons on 22 August.[12] On that day, the French Fifth Army, located on the immediate right of the BEF, was heavily engaged with the German Second and Third armies at the Battle of Charleroi. At the request of the Fifth Army commander, General Charles Lanrezac, the BEF's commander, Field Marshal Sir John French, agreed to hold the line of the Mons-Condé Canal for twenty-four hours to prevent the advancing German First Army from threatening the French left flank. The British thus spent the day creating entrenched positions along the canal.[13]