הבדלים בין גרסאות בדף "מגילת רות"

הוסרו 10 בתים ,  לפני 9 שנים
אין תקציר עריכה
'''מגילת רות''' היא ספר מספרי [[המקרא]], ב[[תנ"ך]] ה[[יהדות|יהודי]] הספר כלול בחלק ה[[כתובים]], כאחד מ[[חמש מגילות|חמש המגילות]], וב[[ביבליה]] ה[[נצרות|נוצרית]] הוא כלול בספרות ההיסטוריה שב{{ה|ברית הישנה}}. על פי הנאמר בתחילתו, מתאר הספר מעשה שאירע ב[[תקופת השופטים]] אולם בקרב [[ביקורת המקרא|חוקרי המקרא]] חלוקות הדעות באשר לתיארוכו.
המגילה מגוללת את סיפורה של [[רות]] ה[[גיור]]ת, המגיעה בעקבות חותנתה היהודיה אל שדות [[בית לחם]], תהליך התאקלמותהּהתאקלמותה והשתרשותהּוהשתרשותה בחברה היהודית והפיכתה לאם המלכות היהודית. ב[[מסורת (יהדות)|מסורת היהודית]] נהוג לקרוא את המגילה בחג ה[[שבועות]].
 
== סיפור המגילה ==
[[תמונה:Dore Bible The Gleaners.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רות מלקטת שיבולים. [[גוסטב דורה]]]]
המגילה מביאה את סיפורהּ של משפחת אלימלך מ[[שבט יהודה]], שעקב ה[[רעב המוני|רעב]] עוזבת את [[מולדת]]הּה ועוברת לגור ב[[מואב]]. כעבור זמן לא רב מת אבי המשפחה, אלימלך, ובני המשפחה, מחלון וכליון, מתחתנים עם שתי מואביות, רות וערפה. לאחר כעשר שנים מתים גם שני הבנים מבלי שהביאו לעולם ילדים, ונותרות רק אם המשפחה נעמי ושתי כלותיה. הואיל ולא נותר לנעמי דבר, ולאחר שהיא שומעת כי הרעב ביהודה נפסק, היא מחליטה לחזור למולדתהּלמולדתה, אבלה, חפויה וענייה, ומפצירה בכלותיה להניח לה ולשוב למואב. נימוקהּ העיקרי של נעמי הוא שאין לה בנים זכרים שיוכלו ל[[ייבום|ייבם]] את כלותיה האלמנות, וכי אין סיכוי כי יוולד לה בן זכר ({{ציטוטון|כִּי זָקַנְתִּי מִהְיוֹת לְאִישׁ}}) וכי גם אם במקרה יוולד לה בן זכר ({{ציטוטון|גַּם הָיִיתִי הַלַּיְלָה לְאִישׁ, וְגַם יָלַדְתִּי בָנִים}}), הרי יחלוף זמן רב מדי עד שיגיע לגיל בו יוכל לייבם. ערפה שומעת בקולה וחוזרת למשפחתהּלמשפחתה, אך רות מתעקשת לדבוק בה, באומרה "עמך עמי ואלוהיך אלוהי", ואף מצהירה באוזניה כי רק המוות יפריד ביניהן.
 
לאחר חזרתן ל[[בית לחם]] הולכת רות לשדותיו של [[בעז]], [[קרוב משפחה|קרוב משפחת]] אלימלך, ל[[לקט]] שיבולים אחר הקוצרים כפי שנהגו עניי ישראל באותם ימים. בעז, בעל השדה, מבחין בה ומבקש ממנה שלא תלך לשדה אחר. לאחר שמתברר לנעמי שרות מוצאת חן בעיני בעז, וכמו כן בעז הנו אחד מקרובי משפחתה , היא יועצת לרות ללכת בלילה אל ה[[גורן]] ולהתגלות אליו, וכך ליצור קשר יותר עמוק בינם. רות שומעת בקולהּ, ונפגשת בלילה עם בעז. בעז שהיה אחד מהמנהיגים באזור נבהל, אך לאחר שמגלה שזו רות ולאחר שהיא מספרת לו שהוא אחד מקרובי משפחתה של נעמי ולכן יש לו אפשרות להקים שוב את שם המשפחה, בעז נרגע ואומר לה שיעשה ככל יכולתו לשאת אותה לאשה.למחרת נפגש בעז עם קרוב משפחה אחר שגם לו יש יכולת להקים בשנית את שם המשפחה, אך לאחר שהוא מתאר בפני הגואל את ההתחייבויות הכרוכות בכך, הגואל מוותר לבעז ומקיים את טקס המזכיר את טקס ה[[חליצה]], לאחר מכן בעז לוקח אתה רות לאישה. לאחר מכן נולד [[עובד (דמות מקראית)|עובד]] ואחריו כל שושלת [[בית דוד]], ככתוב: {{הדגשה|וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד. וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשָׁי וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד|ביאור:רות ד|רות ד', כא-כב}}.
 
==חיבור המגילה==
מגילת רות היא הספר היחיד [[קאנוניזציה (של כתבים)|שהוכנס לתנ"ך]] שכל [[פרוטגוניסט|גיבור]]יו הם [[אישה|נשים]]. הסיפור פותח אמנם באלימלך ובניו (המתים כולם כבר בפסוק החמישי), ומסתיים בפסוק של שושלת הולדת בנים זכרים, אולם כל עלילתו נסובה סביב שתי נשים ומעלליהן. גם בעז מופעל יותר מאשר פעיל.
 
במשך הדורות עלו תהיות סביבה הסיבה להכללת המגילה בתנ"ך; בספר [[רות רבה]] מעלה [[רבי זעירא]] את השאלה, ועונה עליה: {{הדגשה|מגילה זו אין בה טומאה ולא טהרה, ולא איסור ולא היתר, ולמה נכתבה? ללמדך כמה [[שכר ועונש|שכר טוב]] ל[[גמילות חסדים|גומלי חסדים]]|רות רבה ב יד|רות רבה ב', יד}}.
 
מוטיב נוסף הוא עניין החסד שהמגילה נסובה סביבו. נעמי אומרת לכלותיה כי [[ה']] יעשה איתן חסד כפי שעשו הן עימהּ כאשר לא נטשוה לאחר מות בניה ([[S:רות א ח|רות א', ח]]). בעז עושה חסד בשדה עם רות ודואג לה באופן מיוחד, והיא משתאה ואומרת "מַדּוּעַ מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ לְהַכִּירֵנִי וְאָנֹכִי נָכְרִיָּה?" וגם נעמי כאשר רואה את מהלך העניינים אומרת "בָּרוּךְ הוּא לה', אֲשֶׁר לֹא עָזַב '''חַסְדּוֹ''' אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַמֵּתִים." ולבסוף כאשר רות מבקשת מבעז, שישא אותה לאישה הוא אומר לה: "הֵיטַבְתְּ '''חַסְדֵּךְ''' הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן".