פסיכותרפיה קצרת מועד – הבדלי גרסאות

'''פסיכותרפיה קצרת מועד''' נשענת בעקרונותיה על עקרונות ה[[פסיכותרפיה]] הקלאסית, אלא שהיא מוגבלת בזמן. עקרונותיה הבסיסיים נטבעו על ידי [[פרנץ אלכסנדר]] ו[[תומאס פרנץ']] בשנת 1946. בהמשך התפתחו מספר אסכולות עיקריות של פסיכותרפיה קצרת מועד. בשנים האחרונות ריכז התחום עניין מיוחד משתי סיבות עיקריות:

# סיבות מחקריות: עם הנטייה לכיוון של [[רפואה מבוססת ראיות]] (evidence based medicine) עלתה הדרישה לערוך מחקרים שיבחנו את היעילות של טיפולים פסיכותרפואטים. מכיוון שקשה לבצע מחקרים על טיפולים ארוכי טווח, רוב המחקרים התמקדו בטיפולים קצרי טווח, וכך נאסף גוף מחקר גדול יותר על סוג זה של טיפול.

 

באופן כללי, רוב השיטות של הפסיכותרפיה קצרת הטווח משתמשות בכלים של [[ברית טיפולית]] או אינטראקציה דינמית בין המטפל למטופל, שימוש ב[[העברה (פסיכולוגיה)|העברה]], פירוש (אינטרפרטציה) אקטיבי של המוקד הטיפולי, קשרים חוזרים בין היחסים עם ההורים להעברה בטיפול, וסיום מוקדם של הטיפול.