גאולה (שכונה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 15:
השכונה הוקמה בסוף שנות העשרים על ידי [[אברהם חסידוף]], יזם מקרקעין ירושלמי, שרכש יחד עם האחים [[אהרון שלוש|אהרון]] ו[[משה שלוש]] אדמות מבית היתומים הגרמני [[מחנה שנלר|שנלר]] הסמוך, והקים עליהן את השכונה עבור זוגות צעירים (על פי המסופר קרא את שם השכונה בשם בתו הבכירה, גאולה, שנולדה בסמוך להשלמת הבנייה). חסידוף בנה את הבית הראשון בשכונה (היום רח' זכריה 4 פינת רח' מלאכי), והתגורר בו עם משפחתו עוד כשהיה בית בודד מוקף טרשים.
אחד מראשוני השכונה, שהיה לראש ועד השכונה בשנת [[1930]], זאב שפיגל, ביקש להקים בשכונה בית כנסת מרכזי, בנוסף על שלושת בתי הכנסת שכבר שכנו בה: אחד [[יהודים ספרדים|ספרדי]] ושניים אשכנזיים (ל[[חסידים]] ול[[ליטאים]]). לפיכך פנה אל [[האחים שלוש]] בהצעה שיקדישו מגרש לבית כנסת מרכזי ובשכר זה תקרא השכונה "שכונת שלוש", אולם האחים לא קיבלו את ההצעה.
במשך השנים הפכה גאולה לשכונה המרכזית בחיים ה[[יהדות חרדית|חרדיים]] בירושלים. בתי מסחר רבים נפתחו בה, ומוסדות תורה וחסידות רבים קבעו בה את משכנן. [[חסידות גור]] קבעה בה את מרכזה למשך שנים ארוכות, עד שעברה ל[[מחנה שנלר]]. (חסידי גור אף הצליחו לבצע תעלול ולהחליף את שם הרחוב הראשי בשכונה [[במפות גוגל]] לשם [[הרב משה זאב פלדמן]], ששימש ראש אגודת ישראל ונציגם בכנסת). לחסידויות אחרות ישנם מוסדות ו[[שטיבל|שטיבלך]] בשכונה, כמו [[חסידות סאטמר]], [[חסידות בויאן]], [[חסידות באבוב]], [[חסידות ראדזין]], ו[[חסידות אשלג]]. ישיבה ידועה בשכונה היא "[[ישיבת חברון]]-גאולה".
== כיום ==
| |||