מיכאיל פרוכורוב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 13:
לאחר סיום בית הספר התכיון התקבל לליומדים אקדמאים, אך העדיף להתגייס לצבא. בשנים [[1983]]-[[1985]] שירת ב[[הצבא האדום|צבא האדום]]. עם סיום השרות הצבאי חזר ללמוד. ב-[[1988]], בשנתו האחרונה במכון הפיננסי המוסקבאי, הוא היה לחבר [[המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות]]{{הערה|[http://mprokhorov.com/media/inthenews/150/ ציטוט מתוך ריאיון שנתן פרוכורוב]}}. ב-[[1989]] סיים את הפקולטה ליחסי כלכלה בינלאומיים של המכון המוסקבאי לכלכלה (כיום [[האוניברסיטה הפיננסית של ממשלת רוסיה]]), יחד עמו בקורס למד [[אלכסנדר חלופונין]], לימים [[מושל]] [[מחוז קרסנויארסק]] ו[[אנדריי קוזלוב]], מי שהיה בנקאי בכיר וכיהן כסגן נגיד [[בנק רוסיה]] ונרצח.
ב-[[1989]] התמנה פרוכורוב למנהל הבנק הבינלאומי לשיתוף פעולה כלכלי (Международный банк экономического сотрудничества). באותה תקופה בבנק עבד גם [[ולדימיר פוטנין]]. הם היו שותפים בעסקים במשך מספר שנים עד שנפרדו בשנת 2008.
ב-[[1992]] היה יו"ר הדירקטוריון של בנק המסחר "חברת המימון העולמית" ובשנים [[1993]]-[[1998]] היה יו"ר בנק אונקסים שהפך לבנק המאוחד לייבוא וייצוא (Объединённый экспортно-импортный банк). מ-[[1998]] ועד שנת [[2000]] היה יו"ר דירקטוריון בנק אונקסים, ושנתיים לאחר מכן היה נשיא רוסבנק. בשנים [[2001]]-[[2007]] היה יו"ר הדירקטוריון ומנכ"ל [[נורילסק-ניקל]] - יצואנית ה[[ניקל]] הגדולה בעולם, והספונסר הראשי של [[צסק"א מוסקבה (כדורסל)|צסק"א מוסקבה]]. לאחר שהתפטר מתפקיד המנכ"ל ב-[[2007]] המשיך להחזיק ב-25% מן המניות. בשנים [[2006]]-[[2010]] היה יו"ר הדירקטוריון של "פוליוס-זולוטו" ממפיקות ה[[זהב]] הגדולות בעולם, ומ-[[2010]] ועד יוני [[2011]] היה למנכ"ל החברה.
שורה 28 ⟵ 29:
* {{NFC|פזית רבינא|פריחתו של מיכאיל פרוחורוב|0024-D-67702-00|8 בינואר 2012}}
* רועי אורן, [http://www.news1.co.il/Archive/003-D-67980-00.html האיש הגבוה והנישא מיכאיל פרוחורוב], מחלקה ראשונה
* [http://lenta.ru/lib/14169322/full.htm קורות חיים באתר לנטה-פדיה]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
שורה 35 ⟵ 38:
[[קטגוריה:אנשי עסקים רוסים]]
[[קטגוריה:עשירים מופלגים]]
[[קטגוריה:כלכלנים רוסים]]
[[en:Mikhail Prokhorov]]
| |||