ארתור מנחם הנטקה – הבדלי גרסאות

כסטודנט הוא התקרב לרעיון הציוני, ובשנת [[1893]] היה בין מייסדי "החברה היהודית ההומאניטרית", ארגון יהודי לאומי בברלין. בהמשך הוא הצטרף להסתדרות הציונית והחל משנת 1901 היה ציר לכל הקונגרסים הציוניים. בשנת 1903 הוא נבחר לחבר הדירקטוריון של [[הקרן הקיימת]] תפקיד בו נשא עד שנת 1928. בשנת 1910 הוא נתמנה ליושב ראש ההסתדרות הציונית בגרמניה, תפקיד אותו החזיק עד 1920. בשנת 1911 נבחר לחבר [[ההנהלה הציונית]] ב[[ברלין]]. עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] העביר יחד עם [[אוטו ורבורג]] את ההנהלה הציונית לקופנהגן, שהייתה נייטרלית, ובמקביל לעבודתו הציונית עסק בעזרה ליהודיל[[יהודי מזרח אירופה]] שהיו תחת כיבוש גמני ובהשתדלות אצל הגרמנים להשפיע על [[האימפריה העות'מאנית|הטורקים]] שלא להחריב את היישוב היהודי בארץ ישראל. הוא התנגד להקמת [[הגדוד העברי]] בגלל פגיעתה בנייטרליותב[[נייטרליות]]. הוא קיבל בשמחה את [[הצהרת בלפור]] ופעל לקבלת הצהרות מקבילות מידי [[מעצמות המרכז]].

ד"רמשנת ארתור[[1909]] מנחםהיה הנטקהנשוי השאירלאדית אחריולבית בןהיימן (נפטרה בירושלים ב-[[1949]]), והיה אב לבן, יונתן (תאודור) הנטקה שנישא(נישא לעליזה (ליזה) ידבנציקי), וסב ונכדהלנכדה, תהילה (הנטקה) גבאי.